יצר האדם טוב מנעוריו: לכן אין צורך בגביית מס
אבי נוב קורא לחזור לתפיסה המקראית, לפיה האדם נולד טוב ומוכן לתרום ללא צורך בכפייה. כך, נוכל להפריט בחזרה את המוסר שהולאם בידי המדינה, ולהרחיק את הממשלה מתחומי הרווחה. האם העניים ירוויחו? על חשיבות התרומה בכלכלה
פרשת השבוע "תרומה" פותחת בציווי: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות כה, ב). משה נצטווה לקחת תרומה מבני ישראל לצורך בניית המשכן, ובני ישראל תרמו מטוב ליבם ללא צורך בכפייה. ניתן להסיק שגם בתחומים אחרים, ובפרט בתחום הרווחה, אין צורך לכפות מסים על אנשים, שכן הם יתרמו מטוב ליבם.
- זילות הפילנתרופיה: אני תרמתי, מה עם המדינה? לא רק לעשירים: על כל אחד לתרום מכספו ומזמנו
- נטל המס כבד עליכם? הגיבו בעמוד הפייסבוק של ynet
מדוע אנשים תורמים?
ההנחה הבסיסית במקרא היא שאנשים יתרמו מטוב ליבם למטרות חשובות. לפיכך, לא היה צורך בכפיית האנשים לשלם על הוצאות בניית המשכן. באותה מידה, המקרא אינו כופה אנשים לתת צדקה לעניים. הם יתרמו לעניים מטוב ליבם.
המקרא אינו מכיר במסוי כמערכת שיש לכפות על אנשים כדי להשיג יעדים, למעט במקרים חריגים. המסוי במקרא מוטל באותם מקרים חריגים, ללא אפליה בין עשירים לעניים. בסוגיה זאת אדון בפרשת כי תשא.
האדם נולד טוב
בספר בראשית נאמר: "ויאמר ה' אל לבו: לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי" (בראשית ח', כא). ניתן היה לטעון, לכאורה, כי האדם נולד רע. לדעתי, פרשנות כזאת של הפסוק אינה נכונה. אין הכוונה בפסוק זה שהאדם נולד רע, שכן מודגש כי האדם רע מנעוריו, ולא מלידתו. נראה כי הרוע שהפסוק מדבר עליו הוא תולדה של חינוך, תרבות ומסורת פוליטית.
האדם נולד טוב, אך הוא עובר השחתה בנעוריו כתוצאה מהמוסדות החברתיים יציר האדם. כך היה בגרמניה אשר הנהיגה משטר ריכוזי וגרמה בכך לפריחת הנאציזם. פרידריך האייק עמד על כך שהמכנה המשותף בין נאציזם, פאשיזם וסוציאליזם הוא השאיפה לדכא את השאיפות של הפרטים לטובת ערכים שלא ניתן להגשימם.
בניגוד לגישה המקראית על טבעו הטוב של האדם, בנצרות מוצגת גישה פסימית לפיה בעקבות "החטא הקדמון" כל אדם נולד חוטא. אוגוסטינוס, מהאישים המשפיעים ביותר בנצרות, טען כי האדם נולד חוטא ומרושע. הגישה הנוצרית ביחס לטבעו של האדם קיבלה חיזוק מהפילוסוף האנגלי תומאס הובס (1588-1679) אשר טען בספרו "הלוויתן" כי האדם הוא רע מיסודו. הובס תמך לפיכך בשלטון מרכזי חזק שיכפה חוקים.
התפיסה הפסימית
כיצד נולדה התפיסה הפסימית של הובס לפיה טבע האדם רע? הובס פעל בתקופת מלחמת האזרחים באנגליה בעקבות תביעת הפרלמנט לקבל יותר השפעה על המלוכה. המלחמה ותוצאותיה השפיעו על מחשבתו הפילוסופית של הובס, וגרמו לו לטעון כי ללא משטר חזק, אנשים ילחמו אחד בשני (אדם לאדם זאב).
תורתו של הובס סובלת משני קשיים מרכזיים: (1) התפיסה של הובס מוטית - הוא שירת את המלך באותה תקופה, ולכן תמך במשטר מלוכני חזק; (2) האם אפשר לסמוך על השלטון המורכב מאנשים אשר לפי הטיעון של הובס הם אנוכיים ורעים?
למרות הקשיים, לתורתו של הובס הייתה השפעה עצומה על ייסוד המדינה המודרנית כפי שהיא מוכרת כיום. מטעם זה, המדינה המודרנית כופה מסים על האוכלוסייה כדי לקיים מטרות חשובות כסיוע לנזקקים, והיא אינה מסתמכת על כך שאנשים יפעלו למטרות אלה מטוב ליבם.
המשמעות של תורתו של הובס היא שהמדינה המודרנית מבקשת להלאים לא רק מפעלים וקרקעות, אלא גם את המוסר. זאת תופעה מדאיגה, שכן אנשים נעשים אדישים אחד לשני ומקווים שהמדינה תעשה עבורם את העבודה. המציאות היא שאין ביכולתה של המדינה לקיים רווחה, וכשהיא עושה זאת היא גורמת ליותר נזקים מתועלת.
אם ניישם את התפיסה המקראית לפיה האדם נולד טוב, נוכל להפריט את המוסר ולהחזירו לאנשים כפי שהיה מקובל בעבר. הדבר מחייב את הרחקת הממשלה מתחומי הרווחה. בדרך זאת נגביר את עשיית החסד כלפי העניים והחלשים, ומצבם יהיה טוב יותר מאשר כיום.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ומנהל את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי: http://www.IsraelTaxLaw.com . ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
