המהפכה האיסלאמית ממשיכה להצליח

בשעה שאזרחי מצרים ייצאו ביום שישי לעוד הפגנה נגד משטרו של מובארק, אזרחי איראן יחגגו 32 שנה ליום המהפכה האיסלאמית. המשטר האסלאמי שכונן חומייני בשנת 1979, על אף האתגרים הרבים שעמדו בפניו, יזכה לחיזוק נוסף מצד מיליוני האיראנים שישתתפו בתהלוכות בערים השונות במדינה. אולם, כבכל שנה, רבים מן המשתתפים יהיו דלי העם שיזכו בתמורה להשתתפותם בארוחת צהריים חמה. עם זאת, עבור המתבונן מהצד הרושם הוא שמשטר האייתוללות רק הולך ומתחזק.

עוד אנו זוכרים את ההמונים ברחובות טהרן לפני כשנה וחצי, לאחר הבחירות האחרונות לנשיאות. רבים ראו זאת כהזדמנות להפלת המשטר האיסלאמי באיראן, אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. היום, ניתן לומר במבט לאחור, כי המהומות ביוני 2009 חיזקו במידה מסויימת את המשטר האיראני. אנשי המשטר, ובראשם המנהיג חמינאי, קיבלו את הרשות להשתיק, לאסור, להעלים או להרוג

 את רוב אנשי האופוזיציה בשם ההגנה על המשטר. אנשי משמרות המהפכה הצליחו לדכא את ההמונים שיצאו לרחובות וכך למעשה המשטר האיראני חיזק את יסודותיו המעורערים.

מאז אנו עדים להתקדמות אדירה במעמדה של איראן במערכת הבינלאומית. האיום הגרעיני, שמדיר שינה מעיני רבים במערב, עדיין עומד על הפרק ועדיין לא נמצאה הדרך לנטרל אותו. לאחר כשלון ההפיכה בשנת 2009, התקוות שהעם האיראני יתקומם נגד מנהיגיו ויחסל את פרוייקט הגרעין הפכו לפנטזיות רחוקות. הסנקציות הכלכליות שהוטלו נגד איראן, לא פגעו גם הן ביציבות המשטר ולא הועילו להקפאת פרוייקט הגרעין. סבבי שיחות המשא ומתן עם מדינות ה-5+1 הנואשות, שהתקיימו בז'נבה ובאיסטנבול בדצמבר אשתקד ובינואר האחרון, הסתיימו גם הן ללא תוצאות. האיראנים מצידם ממשיכים בדרכם, בונים כורים גרעיניים נוספים, מציבים קסקדות נוספות ותופרים חליפות לקראת טקס קבלתם למועדון המדינות הגרעיניות.

המטרה - ייצוא המהפכה האסלאמית

משטר האייתוללות באיראן, שהיה שנוא על ידי רוב העולם הערבי במשך שנים רבות, הפך להיות מחוזר על ידי מדינות האזור. טורקיה, בת בריתה המובהקת ביותר של המערב, חברה כציר מרכזי לברית האיראנית-סורית. המודל החילוני של אטאטורק, שעליו גם התבסס משטרו של השאה האיראני, סימל בעיני רבים מודל מתחרה למודל האיסלאמי של חמינאי וכאמור גם הוא הפך את עורו וצועד מזרחה לכיוון איראן.

לפני כשבועיים נפלה לבנון באופן רישמי לידיו של נסראללה, בן טיפוחיהם של האיראנים. פרשת רצח חרירי, שהגבירה את המתחים בין העדות השונות בלבנון, הביאה להדחתו של ראש הממשלה המכהן, סעד אל חרירי, בנו של ראש הממשלה שנרצח. את מקומו של חרירי תפס נג'יב מיקאתי, שנתמך על ידי חיזבאללה. כך נעשה צעד נוסף לחיזוק "הסער השיעי" במזרח התיכון.

בימים האחרונים אנו עדים למהומות במצרים, בתוניסיה, בירדן ובתימן. אמנם, מוקדם עדיין לקבוע מה תהיינה תוצאות המהומות אך לאילו המכירים את פרטי המהפכה האיסלאמית באיראן בשנת 1979 ישנה תחושת דה-ז'וו חזקה. גם אז, ההתנגדות למשטר השאה נישאה על

 מאבק חברתי, על מאבק נגד שחיתות ונגד העוני. גם אז, היו תנועות רבות שחברו יחדיו נגד השאה (ביניהם אפילו גם הקומוניסטים) ולבסוף ידם של האסלאמיסטים הייתה על העליונה.

לסיכום, בניגוד למה שסבורים רבים במדינות המערב, המהפכה האיסלאמית של איראן עדיין מכה גלים. גלים שהולכים ומתחזקים. כמו הגלים, גם מעמדו של המשטר האסלאמי יורד פעם בכמה שנים אך הן בבחינת ירידה לשם עלייה. מאז יוני 2009, אנו עדים להתחזקות מעמדה של איראן בזירה הבינלאומית ונכון לעכשיו איראן נמצאת בדרך הנכונה, מבחינתה כמובן.

דוד שאין, חוקר יחסים בינלאומיים המתמחה בתחום האיראני וחבר הדור הצעיר בליכוד.

רוצים לזכות במכונית? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו