סרט מתיחות
הקומדיה הרומנטית "לזרום עם זה" מתארת את מעלליו של המנתח הפלסטי, אדם סנדלר. הפגם העיקרי שלה הוא התבזותן של אניסטון וקידמן כנשים מקופסת שימורים
סרטו האחרון של אדם סנדלר "לזרום עם זה" ("Just Go with It") מתחזה לקומדיה רומנטית, כלומר, לסרט שאמור להציג דמויות עם מנעד רגשי שאיתו ניתן להזדהות. למעשה, אנו שוב פוגשים את אותו הומור ילדותי רווי אלמנטים מיזוגנים ואותה בנייה עלילתית מרושלת שכל תכליתה להזרים עוד בדיחות שרוב הזמן אינן פוגעות.
סנדלר הוא דני מכבי, שכיאה לשמו הגאה נולד עם אף בגודל של קישוא. בצעירותו חווה טראומה קשה כשערב חתונתו גילה כי ארוסתו בגדה בו עם גבר בעל חוטם קצת יותר מתקבל על הדעת. בערב גורלי זה הוא לא רק מבטל את החתונה אלא גם מגלה את כוחה של טבעת נישואים מיותמת כאביזר פיתוי, במיוחד כשהיא מלווה בסיפור סוחט דמעות על אישה רעה.
מכבי הופך לרופא פלסטי עשיר, נפטר מהחוטם, ומשכלל את שיטת החיזור המפוקפקת שלו לכדי אמנות שהותירה אותו רווק נצחי. כל זה משתנה כאשר הוא פוגש במסיבה את פאלמר - מורה צעירה ותמימה בגוף של
דוגמנית שער בגיליון בגדי הים של הספורטס אילוסטרייטד (זהו הפרט המשמעותי ברזומה של ברוקלין דאקר המגלמת את הדמות).
אחרי לילה רומנטי הוא כבר מוכן להתחייב, אך פאלמר מגלה את הטבעת שבה נעזר מכבי בפיתוי הנשים, והוא נאלץ להמציא אישה שממנה יוכל להתגרש כדי שהמורה החטובה תישאר איתו. מי שמגויסת למשימה היא קתרין מרפי (ג'ניפר אניסטון) פקידת הקבלה הותיקה בקליניקה של מכבי, שאיתה יש לו קשר ידידותי ארוך שנים.
היא מסכימה לפגוש את פאלמר, לאחר שהיא סוחטת מהמעסיק שלה מלתחת בגדים יוקרתית. בפגישה היא כושלת בלשונה, וחושפת את העובדה שיש לה ילדים מנישואים קודמים, שכעת יש לשלבם בתרמית כאילו היו ילדיו של מכבי. מכאן לשם, בתירוץ קלוש שאינו מעלה או מוריד, שלושת הדמויות ושני הילדים מוצאים את עצמם בחופשה בהוואי. כשאליהם נלווה גם אדי (ניק סווארדסון) האחיין של מכבי, שאמור להתחזות לבן הזוג של קתרין.
מישהו הפסיק את הזרם
"לזרום עם זה" הוא הגלגול האחרון של פארסת תיאטרון צרפתית בשם "פרח הקקטוס", שעלתה בברודוויי באמצע שנות ה-60 ועובדה לסרט ב-1969. מי שרוצה יכול להאמין כי סנדלר שחקן טוב יותר מוולטר מתאו שהיה בתפקיד המקורי, שאניסטון טובה מאינגריד ברגמן ושדוגמנית הביקיני משעשעת יותר מגולדי הון הצעירה (שזכתה, בזמנו, על תפקידה זה באוסקר). אפשר להאמין, אבל מאוד לא רצוי.
הבעיה אינה רק הפער באיכות השחקנים, ולמעשה הבעיות של הסרט מנותקות משאלת האיכות שהייתה לעיבודים קודמים. כשהוא נשפט רק בעבור מה שהוא, "לזרום עם זה" נותר קומדיה ירודה למדי.
סנדלר ואניסטון. לא כמו מתאו וברגמן
הפיכת הגיבור מרופא שיניים לרופא פלסטי קובעת את טון הבוז לגיל מבוגר ולמראה פיזי שאינו מושלם. כל זה נכון, כמובן, רק ביחס לדמויות הנשים. בחלקו הראשון של הסרט, במסיבה בה מכבי פוגש את פאלמר, נשות בוורלי הילס נבחנות כקריקטורות נלעגות של ניתוחים פלסטיים כושלים. הנושא האמיתי של הסרט הוא לא שאלת הרומן שעתיד להתפתח בין ד"ר מכבי ומזכירתו, אלא שאלת היות הפקידה הבוגרת תחליף לאיכויות הבולטות של המורה בגוף דוגמנית.
האתגר הוא לא רק של הדמות, אלא בעיקרו של השחקנית (אניסטון) שצריכה להוכיח שגופה עדיין חטוב, כפי שקורה בסצנה בה הוא נחשף בביקיני צנוע במיוחד. לא רק מכבי מגלה לראשונה את נפלאות הפיגורה של מזכירתו הוותיקה אלא גם, לתוספת טעם רע, בנה הצעיר זוכה להחוות דעה על האטרקטיביות של אימו.
נשים פתיות
אך כל זה הוא כאין וכאפס לעומת הופעת האורח של ניקול קידמן בתפקיד דוולין אדמס, חברה-יריבה של קתרין שצצה באותו אתר נופש בהוואי יחד עם בעלה העשיר.
ניסיונן הנואש להוכיח כי חייהן וגופן מושלמים משל האחרת (נשים, אתם יודעים) מגיע לשיא בסצנה מביכה באופן קיצוני. הן מתחרות אחת מול השניה בתחרות ריקודי הולה, כשלקול התשואות הגברים כול אחת מנסה להתעלות על השניה בתנועות מופרכות יותר ויותר.
גם אניסטון וגם קידמן סבלו מתשומת לב ציבורית חריגה שהופנתה לתהליך התבגרותן. אניסטון זכתה לצקצוקי לשון על כך שלא השכילה, כבעלה לשעבר, למצוא בן זוג קבוע ולהביא ילדים לעולם. קידמן זכתה ללעג על סדרת מפגשים מפוקפקים בין המצח שלה למזרק בוטוקס. ההופעה שלהן בסרט זה יכולה להיחשב כאקט נועז של הומור עצמי, אבל נושאת בעיקר אופי לא נעים של ביזוי מרצון.
רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו
