כולנו הרגשנו התייקרויות – האם המדד טעה?

כבר אתמול בצהריים, בתום הפגישה בין ראש הממשלה, יו"ר ההסתדרות ונשיא התעשיינים, אמרו נציגי ההסתדרות כי בנימין נתניהו לא נתן תשובה מספקת באשר להתייקרויות. בכך נמשך, ואולי אף ימשיך, האפוס הציבורי סביב ההתייקרויות שלא היו ולא נבראו.

ליתר דיוק: בוודאי שמחירים של כמה מוצרים עלו. ויש שעלו אפילו בשיעור משמעותי. אך השאלה היא לא מה קרה למחיר המים, הבנזין או הלחם, אלא מה קרה לסל המוצרים שקונה משפחת ישראלי. הסל הזה עודכן החודש על פי סקר ההוצאות שנעשה בקרב משקי בית ב־2009.

שינוי כזה נעשה כל שנתיים. לפיכך, ינואר 2011 הוא החודש הכי מעודכן שיש לגבי מבנה ההוצאות של משפחות. הסל שנמצא הוא הבסיס למדד המחירים לצרכן. וזה שהתפרסם אמש חשף שהתייקרות חריגה לא הייתה. שתי עובדות מהמדד האחרון: ב-12 החודשים האחרונים היו 7 חודשים עם מדד גבוה יותר, ואף אחד לא צייץ. מדד ינואר של העניים עלה ב-0% ושל העשירים ב-0.4%.

מה קרה כאן? אחת האפשרויות היא שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טועה. סל המוצרים הוא תוצאה של סקר של כ-6,000 משקי בית (500 משפחות כל חודש) שפירטו ורשמו כל הוצאה שהייתה להם במשך שבועיים. כל פיתה, עגבנייה ומסמר נרשמו הן באשר למחיר, ליום הקנייה ולמקום הקנייה.

מההוצאות המשפחתיות יוצרים סל של מוצרים. זה הסל שמשמש בסיס למדד המחירים לצרכן. השנה התווספו לסל המשפחתי מוצרים כמו בנזין 98, השתלת שיניים ומצלמה למחשב ונגרעו אגרת ביוב (המהווה עתה חלק ממחיר המים), סרט צילום, פיג'מה קצרת שרוולים לגבר ושעון מעורר.

מדגם של אלפי חנויות

אחרי שנבחר הסל, כלומר כל המוצרים שכולנו קונים, בודקים פוקדי הלשכה לסטטיסטיקה את המחירים. את מחירי המוצרים בודקים בכ-3,000 חנויות, עסקים ואתרי אינטרנט. כל חודש מבקרים פוקדי הלמ"ס 1,800 חנויות. עוד 1,250 חנויות נשאלות טלפונית על המחירים, ועל השינוי במחיר במהלך החודש.

90 אתרי אינטרנט, שעוסקים במכירה של מוצרים, נבדקים באופן שוטף. אם חנות ששייכת למדגם נסגרת, היא מיד מוחלפת בחנות דומה. לא לכל חנות יש משקל שווה. כך למשל, בחודש שעבר, גדל משקל חנויות המכולת בכל הקשור למכירת לחם אחיד וחלה. אך המשקל של חנות מכולת שכונתית בלחם מיוחד כמעט אפסי. למה? כי התברר מסקר ההוצאות המשפחתיות שלחם אחיד נקנה הרבה במכולת.

אבל לחם 7 דגנים מקמח מלא נקנה או בחנויות שמתמחות בלחם או ברשתות השיווק. גם יין, גבינות מסוימות ומוצרי מזון אורגניים נמדדים היום במשקל גבוה יותר בחנויות מזון מתמחה ולא במכולת. סביר, בשיטת העבודה הזו, שהלמ"ס עושה עבודתה נאמנה.

נתניהו היה פזיז?

אשליית המחירים התעצמה בחודש האחרון בגלל "אפקט מצרים". כשהחלה המהפכה במצרים הטענה המקובלת היתה שההפגנות נבעו מהתייקרויות. כשהעלו אצלנו את מס הדלק ב-20 אגורות לליטר ואת מחיר החלה ב-20 אגורות לכיכר החלה היסטריה. הטעות הייתה כפולה: במצרים המהפכה היא לא על המחיר אלא על הדיקטטורה. ואצלנו נתפסו רבים להתלהמות אינפלציונית שלובתה על ידי כמה מאות בעלי מכוניות, אך בעיקר על ידי פוליטיקאים שרצו להרוויח מהתעוררות המודעות למחיר.

ההסתדרות והמעסיקים, שלא מכבר חתמו הסכם להעלאה מותנה בשכר המינימום, ראו הזדמנות להצטרף לגל ולבוא בדרישות. אפילו אנשי עסקים קרי רוח כמו שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, ונוחי דנקנר מתאגיד אי.די.בי הביעו דעתם שעל הממשלה לגלות רגישות להתייקרויות ולשחיקה במעמד הביניים.

קשה להמעיט בחשיבות של מהלכי רה"מ לעידוד ההיסטריה. ראש ממשלה לא לחיץ ולא היסטרי היה ממתין ומתחיל לחשוב אם צריך וראוי לשנות משהו מהמדיניות הכלכלית שחוקקה רק לפני חודש וחצי רק אחרי שהעובדות ידועות לאשורן. אלא שנתניהו קנה את ההיסטריה שהפיצו עמיתיו למפלגה. כאילו שהם נביאי מדד אמת. כאילו שהם יודעים מה באמת קורה, בניגוד לפקידי האוצר, למשל, ששקועים בחוסר רגישות חברתית. רה"מ לא חיכה למדד וקפץ בראש חוצות עם שורה של החלטות כלכליות שאתמול התברר שכלל לא מבוססות בכל האמור למציאות האינפלציונית.

הידיעה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"