מריצים לאחור לקראת האוסקר: "התחלה"
ב-27 בפברואר יתקיים טקס האוסקר ובו עשרה מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. את הסקירה המחודשת שלהם נתחיל מ"התחלה" של כריסטופר נולאן, הזוכה הכמעט ודאי בפרס האפקטים שצריך להתפלל בשביל פרס בקטגוריות היוקרתיות
במאי: כריסטופר נולאן
שחקנים: ילאונרדו דיקפריו, ג'וזף גורדון-לוויט, אלן פייג', טום הארדי, קן ווטאנאבי, דיליפ ראו, קיליאן מרפי, טום ברנג'ר, מייקל קיין ומריון קוטיאר
מפיקים: אמה תומאס וכריסטופר נולאן
תסריט: כריסטופר נולאן
מוזיקה: האנס צימר
צלם: וולי פיסטר
עורך: לי סמית'
מועמד לשמונה פרסים: הסרט הטוב, צילום, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי, מוזיקה, עריכת סאונד, מיקס סאונד, אפקטים מיוחדים.
תקציר העלילה, כמו שאנחנו מבינים אותה
אז מאיפה להתחיל? כנראה שמ"התחלה". דום קוב (דיקפריו) נשטף אל חוף ים ומובא ללשכתו של גאנגסטר יפני מזדקן. הוא מזהה אותו מאיפשהו, ולא מ"שאטר איילנד". מאיפה כן? או, בשביל זה יש לנו כמעט שעתיים וחצי של סרט. מתברר שקוב הוא מנהיג כנופיית נוכלים חמקמקים, שפועלת בסטארט-אפ מתקדם במיוחד: גניבת רעיונות - ישר מתוך מוח האדם. הוא ידוע במקצוען המבריק ביותר בביזנס, השולף המהיר ביותר - של זיכרונות.
מריצים לאחור לקראת האוסקר:
אבל לקוב יש בעיה. הוא לא מצליח להתנער מטראומה שדבקה בו מאז מות אשתו. היא שבה וחוזרת בחלומותיו. כיוון שאלו מתמזגים עם חלומותיהם של קורבנותיו, אז כמו כל אישה טורדנית, היא שבה וחוזרת להפריע לו באמצע העבודה. כך, יודע קוב, הוא לא יכול להמשיך. ואכן, כישלון מבצע במוחו של המיליארדר סאיטמו הצעיר (ווטאנאבי), עומד להוציא את קוב ושותפיו לגמלאות בעולם האמיתי. ובעולם האכזרי של תאגידים וריגול תעשייתי, הכוונה לפרישה כפויה מהחיים.
מר וגברת קוב. אשת החלומות שלו
חשבתם שהעלילה מסובכת עד עכשיו, חכו להמשך. סאיטמו מגיש לקוב וארתור שותפו (גורדון-לוויט) הצעה שהם לא יכולים לסרב לה - ואין להם אפשרות כזו: אם עד עכשיו נהגו לגנוב רעיונות ממוחות של אנשי עסקים,
הפעם יצטרכו לשתול אחד כזה בראשו של רוברט פישר (מרפי) - מי שעתיד להיות המתחרה הגדול ביותר שלו, כיורש קונצרן ענק. והרעיון הוא פצצה מתקתקת - החלטה לא הגיונית לפרק את חברתו. אבל למה שלעזאזל בן אדם שפוי יעשה זאת? בשביל זה יש את קוב.
קוב נשלח לגייס שותפים חדשים לצוות ואלו כוללים זייפן (הארדי), רופא מרדים (ראו) ונערה מוכשרת עם מוח מעוות - עם יכולת לעקם את החלל (פייג'). יחד הם יוצאים לאורגיה מהחלומות, ומקווים שגברת קוב (קוטיאר) לא תופיע ותהפוך את הכל לסיוט מתמשך. אבל את האישה הנודניקית אי אפשר לעצור. אם שרדתם עד כה מבלי להירדם, צפויה לכם מנה גדושה של אקשן, כזה שתשכיח את זה שהייתם כחולמים, או כל צורך בזיגמונד פרויד שיפענח את העלילה בשבילכם.
מה למדנו?
לפעמים חלומות באמת מתגשמים, גם אם זה קורה באמצעות אנשים אחרים.
בונים עולם. מתוך "התחלה"
למה יזכה
תיאוריות רבות מדברות על חוויית הצפייה בקולנוע כחלום. ונולאן, שהמחיש לנו טוב מכל אחד אחר את סגולותיו המופלאות של זיכרון קצר המועד והאובדן שלו ב"ממנטו", עושה זאת שוב כשהפעם הוא מייצר עבורינו חלומות מוחשיים שבורקים בחושך. ממש כמו בבוקר במיטה, גם פה כשהסרט נגמר והאורות בבית הקולנוע נדלקים, יש לנו בעיה לזכור את הפלא המרהיב הזה בו חזינו. ועל כך הוא ראוי להערכה, ולא רק ברמת האפקטים הוויזואלים.
למה ייכשל
כדי להגשים חלום ולזכות באוסקר, נולאן יצטרך לגייס מחדש את דיקפריו, כדי שישתיל את הרעיון למוחם של חברי האקדמיה בעודם ישנים.
השמרנים שבינהם בוודאי עשו זאת בעודם צופים בסרט, כך שגם פה מדובר בקרב נגד כל הסיכויים, והוא צפוי להיכשל. סרט מדע בדיוני מורכב ומתעתע, בו נע ליאו מחלום לחלום ועושה בהם מניפולציה, לא ממש משתלב במסורת האוסקרית. אם כבר, הם מעדיפים לחלום על בת זוגו, בר רפאלי.
הימור
נולאן לא נחשב לחביב המערכת, בין השאר כי הוא מתעקש לפרוץ את המבנים המסורתיים של איך סרט צריך להיראות, כך שפרס על פועלו הקולנועי הוא לא יקבל. פרס על אפקטים מיוחדים דווקא כן, אולי כפרס ניחומים.