המדינה: חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות - פוליטי

"תכלית חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות היא ריפוי ואיחוי הקרע בין חלקי העם וניסיון השלמה בין כל חלקי העם". כך מדגישה פרקליטות המדינה בתשובה שהגישה היום (ד') לעתירה נגד החוק. האחראית על הבג"צים בפרקליטות, עו"ד דינה זילבר, טענה בדיון כי לנוכח כמות המועטה של בקשות החנינה שהוגשו עד כה, עולה התחושה שמטרת החוק הייתה בעיקרה פוליטית הצהרתית.

"החוק משקף איזון בין השאיפה לאפשר פתיחת דף חדש עם ציבור, אשר עבר טלטלה וזעזוע קשים במהלך תכנית ההתנתקות, לבין מיצוי ההליך הפלילי במקום בו נעברו עבירות קשות שנועדו לסכן את אפשרותה של ממשלה נבחרת", מסבירה עו"ד זילבר.

"ריפוי ואיחוי הקרע בין חלקי העם" (צילום: אביגיל עוזי) 

לפני קצת יותר משנה אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק המבטלת את כל העונשים - למעט עונשי מאסר בפועל - שנגזרו בגין עבירות הקשורות להתנגדות ליישום תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005. ללא קשר לחוק, במהלך התקופה שהצעת החוק נדונה, נמחק כבר הרישום הפלילי לעשרות "עברייני-התנתקות", במסגרת חנינות מנשיא המדינה. הנשיא דחה אז בקשות חנינה שבהן העבירות בוצעו בנסיבות חמורות, או שמבצעיהן היו בעלי עבר פלילי קודם.

החוק החדש פוטר מעונש גם את מי שהחנינה הנשיאותית פסחה עליו. הוא קובע כי אם הורשע אדם בעבירה על רקע ההתנגדות להתנתקות, לא יבוצע גזר דינו. אם החל כבר ביצוע גזר הדין - הוא ייפסק, במידה שיבקש זאת הנאשם. הוראות החוק לא יחולו על מי שהוטל עליו עונש של מאסר בפועל, כמו במקרה של פגיעה בנפש או עבירות אלימות חמורות. כמו כן, לא יחולו על עונשים שגזרו בתי דין צבאיים. החוק קובע עוד, כי בנוסף לביטול העונש, יימחק גם הרישום הפלילי של עבירות שנעברו על רקע ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות, גם זאת - רק בתנאי שלא הוטל עונש מאסר בפועל.

חוק לא שגרתי

על-פי הנתונים שמציגה עו"ד זילבר, החוק חל על 1,483 אנשים, שלהם 1,535 תיקים פליליים. כמו כן, התיקים מחולקים לקטגוריות שונות ו-104 מתוכם, בהם 21 קטינים, עדיין ממתינים

לבירור דין.

עד כה, 105 תיקים הסתיימו ללא הרשעה ו-569 נסגרו בשל חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או בשל חוסר אשמה. לעומת זאת, רק ארבעה תיקים הסתיימו בהרשעה ושלושה בזיכוי.