האיש בעל אלף הסדינים
כמו כל חובבת אופנה רצינית, המעצב(נ)ת יודעת להעריך גברים שמשקיעים בלבוש שלהם. אבל במקרה של מועמר קדאפי, יש לה בעיה עם הצבעים, הגזרה, השיער - או בקיצור, עם הכל. נו, פלא שמנסים להפיל אותו מהשלטון?
לקיחת סיכונים זה לא עניין של מה בכך. רק תכריחו אותה ללבוש סגול יחד עם כתום או חום, והמעצב(נ)ת כבר תחוש מלאה בתעוזה. לכן, כשנתבקשה לתת את דעתה על ארון הבגדים של שליט לוב (עדיין?) מועמר קדאפי, נתמלאה חרדה פן יגיע עד אליה ויעלים את כל בגדיה ואותה.
עם זאת, כיאה לחיילת בצבא האופנה לישראל, היא מרגישה מחוייבת לנהוג בתקיפות (קלילה ועם דגל לבן) ולומר את שעל לבה. אחרי כל, גם מנהיגי עולם צריכים לדעת להתלבש, ובכלל כשגברים משקיעים בבגדים, גם אם זה איום ונורא, עצם ההשקעה מחייבת תשומת לב - אחרת הגברים האלו נעלבים כמו ילדים קטנים.
קדאפי. אל תכעס, כן? זה לא שלא הערכנו את ההשקעה
אז בזהירות ומתוך כבוד גדול - ובעיקר פחד גדול - המעצב(נ)ת ניגשת לארון הבגדים של קדאפי כדי לדון בסוגייה שעל הפרק: האם שמלה זה לגברים שבטוחים בגבריות שלהם, לא משנה באיזה צבע זה, או שיגעון חולף? לבוש סולידי לגבר מערב מכנסיים כהים או ג'ינס לא צמוד, חולצה מכופתרת - פסים, משבצות או חלק, או לחילופין טי שירט קצרה או ארוכה - לא משוגע מדי, לא מתיפייף מדי. כאמור, סולידי.
אם תרצו להפתיע את הגבר שלכם, ורוד ודאי יערער את שיווי המשקל הגברי שלו והוא יתהה מה נסגר איתכם. אבל גבר שבטוח בעצמו, ולראיה לובש שמלות, לא יבחל בצבעי הקשת וגרוע מכך, לא יוותר על איורים שעדיף להשאיר על קירות של מערות האדם הקדמון.
בעניין ההתאמות, קדאפי לא הולך נגד הזרם. נהפוך הוא, הבחירות שלו רגועות ואם הוא הולך על שמלה בגווני חום-צהוב, הכובע חייב להתאים בדיוק. המעצב(נ)ת לא משתגעת על שילוב החום והצהוב ובוודאי לא על הכובע הזהה, משל הוא לבוש בפיג'מה רגע לפני שמקריאים לו סיפור (נגיד, הנסיך שלא נרדם).
ובכלל הכתפיים המוגזמת, שזה מוטיב שחוזר על עצמו כל הזמן, לא מוסיף לטוטאלוק. ובאמת, גבר שכל כך משקיע בלבוש לא יכול להעביר איזה מסרק בשיער, משהו שיפריד תלתלים, ויתרה מזאת, להתגלח כמו שצריך? תחתית הזקנקן שם נראית כמו שוקו מהבוקר שלא נוגב והתייבש.
אי אפשר לגוון קצת עם הכובע? ומה הקטע עם השיער המוזנח?
אם דברנו על ורוד, הסגול - שקרוב למשפחה - הוא צבע שיכול להתאים מאוד לגברים, בעיקר כהים, עם עיניים ירוקות ועוד אי-אילו תכונות מבורכות. קדאפי, למעט החלק השזוף, לא ממש שייך לקטגוריה, אבל הסגול בהחלט מתאים לו. השאלה היא למה כל כך הרבה סגול? המעצב(נ)ת מחבבת את האורך, הגזרה שוב לוקה בחסר בגלל הכתפיים המוגדלות בשקל תשעים, אבל דווקא התוספת שזרק על עצמו בדמות חלוק ללא שרוולים מוסיפה ושוברת את כל הסגול שמסביב. לגבי הכובע, אין שינוי מהביקורת הקודמת, אם הוא היה בוחר בכובע שחור זה היה מוצלח יותר.
סחטיין על החלוק, פחות על הכתפיים
אחרי הדיבור על הכובע חשבה המעצב(נ)ת שאולי עדיף לו לקדאפי לוותר על הפנכה בראש התורן, אבל אז הגיעה לידיה תמונה סוריאליסטית שמסבירה בדיוק למה קדאפי אוהב את הכובעים שלו - הוא פשוט לא מוצא שום מברשת שמתאימה לשיער שלו.
יתכן גם שהכובע הוא זה שגורם לו להשתולל עם השמלות הצבעוניות, אחרת אין הסבר לשקט היחסי בגזרת הלבוש והצעיף הנונשלנט. מצד שני, יכולה להיות סיבה פשוטה נוספת והיא שהוא פשוט לא ראה מה הוא לובש עם כל השיער בעיניים. שליט שמבזבז כל כך הרבה על לבוש ואין לו בעיה לירות באזרחי מדינתו, חייב להיות עם קצת מזומן בכיס בשביל ספר נורמלי, לא?
אה, עכשיו הבנו מה הקטע עם הכובע
אם נעזוב לרגע את הפדחת ונחזור לשמלות - דיברנו על צבעים בוהקים, אבל מה לגבי דוגמאות בד? גם פה לא חסרה ביקורת, למשל בשמלה הבאה
שמזכירה למעצב(נ)ת כמה דברים - חלוק אחיות בביה"ח, וילון בחדר ילדים, יום חם וחזאי עצבני וכתונת משוגעים.
החיובי בכל הסיפור המקושקש הזה הוא שקדאפי החליט שלא ללכת על כובע וחלוק תואם (שחס וחלילה לא יחשבו שהוא באמת רופא) ובחר בצעיף שלא יבייש אוהד בית"ר (שימו לב להעזה ולהסתבכות עם עוד אנשים מצד המעצב(נ)ת, וסליחה מכולם) וכובע שיכול בקלות לשמש כקערת פיצוחים במשחק כדורגל כלשהו. לאור תגובתו של אבו-מאזן, המעצב(נ)ת ממליצה להשתמש בקדאפי בתור אייס-ברייקר בשיחות בין הפלסטינים לישראל - מישהו אחד יחייך למראה השמלה הנבחרת וכולם יהיו יותר נינוחים.
המרענן הרשמי של המו"מ הישראלי-פלסטיני
הבעיה הכי גדולה של המעצב(נ)ת בחידה המכונה "מי עזר לך להתלבש הבוקר קדאפי היקר?" היא מה ההשפעה שלו על האחרים. וכמו שתראו בגיבוב הצהוב בתמונה הבאה, מתברר שהוא לא היחיד. יתרה מזאת, כבר יש קוד לבוש על שמו שמחייב שימוש במשהו, למשל מפת שולחן לבנה עם שוליים מוזהבים, רק כדי להרגיש אחד מהחבורה. באשר ללבוש של קדאפי, אפילו השמש הסתנוורה מכמות הצהוב וסבך דוגמאות הבד - זה לא יום טוב לצאת לרחוב, עוד בטעות יחשבו שהוא מסמן את האיש הצהוב ברמזור הולכי הרגל.
זהירות, זה מידבק!
ולקינוח, הסממנים הנשיים בתרבות הגברית הלובית, או במילים אחרות - "גם לי מתחשק לפעמים לזרוק על עצמי רדיד חמוד כזה שמשתלב נהדר עם החליפה הלבנה ומבליט את השחור בעיניים, העיקר שיראו את כל הפרסים שקיבלתי". המעצב(נ)ת שולחת בקשה מפה שמישהו יזמין אותו לאוסקר או לאיזה טקס נוצץ אחר - היא חייבת לראות איך הוא מתחרה בליידי גאגא.
שילוב מוצלח, הרדיד והעיטורים
(צילומים: רויטרס, AFP, Gettyimages imagebank)
