רוב המומחים ייעצו להגביל שכר, הוועדה התעלמה
16 כלכלנים, משפטנים, פקידים רמי דרג ואנשי עסקים בכירים, מתוך 27 מומחים שהופיעו בפני ועדת נאמן, המליצו על נקיטת צעדים להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. למרות המלצה זו - שנתמכה בידי שני הגופים הרגולטוריים המרכזיים - רשות ני"ע ובנק ישראל, הוועדה הכריעה לטובת דעת המיעוט
ועדת נאמן לבחינת שכר הבכירים במשק קבעה כי המדינה לא תגביל את שכר הבכירים בחברות הנסחרות בבורסה. הוועדה ממליצה לשנות את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים, כך שהחברות יצטרכו לקבוע מדיניות ברורה ועקבית ולדווח עליה לרשות ניירות ערך, אך רשות ני"ע לא תוכל לפסול את המדיניות אם זו לא תהיה מקובלת עליה.
כמו כן, הדירקטוריון של חברה ציבורית יידרש לקבל אישור מרוב בעלי המניות הקטנים בחברה להסכם שכר של בכיר, אך אם בעלי המניות ידחו את הסכם השכר, יוכלו חברי הדירקטוריון לשנות אותו ולהצביע עליו פעם שנייה מבלי לקבל את אישורם.
המלצות הוועדה מבוססות, בין היתר, על ארבעה מפגשים שנערכו בתאריכים 10 במאי עד ה-13 ביוני 2010. במפגשים אלה שמעו חברי הוועדה את דעותיהם של 27 מומחים, ביניהם כלכלנים, משפטנים, אנשי עסקים ורואי חשבון. מתוך אותם 27 מומחים, 11 המליצו לוועדה שלא להגביל את שכר הבכירים ו-16 קראו להתערבות של המחוקק במדיניות השכר בחברות הציבוריות.
יו"ר אסם: שכר הבכירים הפך למוגזם
נאמן ממליץ:
"לא להתערב בשכר המנהלים"
תני גולדשטיין
ועדה בראשות שר המשפטים מתנגדת לחקיקה שתגביל שכר בכירי החברות הבורסאיות. נאמן: התערבות ישירה לא מוכרת בעולם, ועלולה להביא לנזק העולה על תועלת ריסון השכר
במושב הראשון של הוועדה הופיעו אנשי האקדמיה פרופ' שמואל האוזר, פרופ' ידידיה שטרן והחשב הכללי לשעבר במשרד האוצר - ד"ר ירון זליכה. זליכה והאוזר תמכו בהגבלת השכר. זליכה טען כי היות שבחברות ציבוריות מושקע כספם של האזרחים ולא רק כספם של בעלי השליטה, קיימת הצדקה לפיקוח על שכר זה.
האוזר קרא גם כן להגבלת השכר, אך ציין כי יש לפצות על הגבלה זו בהרחבת האופציות של הבכירים (מרכיב בשכר שמגולם על ידי מניות שהבכיר יכול לממש במידה ששווי השוק של החברה עלה במהלך כהונתו), שכן הגבלה חריפה מדי עשויה להזיק למשק. שטרן התנגד להגבלת השכר בטענה ש"אם נסתום את שכר הבכירים, הם ימצאו דרכים אחרות".
במושב השני של הוועדה הופיעו יו"ר אסם, דן פרופר ויו"ר החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה), מוזי ורטהיים. כמו כן דיברו יו"ר רשות ני"ע, זוהר גושן, ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב.
גושן ואריאב תמכו נחרצות בהגבלת השכר. אריאב כינה את הגידול בשכר הבכירים בעשור האחרון "כשל שוק" ו"בעיה מוסרית" וגושן טען כי רמות השכר המוגזמות פוגעות בבעלי המניות. גושן אף הציג מחקר שנעשה ברשות המסים שבו נמצא כי לא קיים קשר בין הישגי החברה לגובה השכר של העומדים בראשה והמליץ כי כל הסכם שכר יובא לאישור באסיפת בעלי המניות.
באופן מפתיע, שני הבכירים בחברות ציבוריות שזומנו לדבר בפני הוועדה לא היו תמימי דעים. ורטהיים הציג עמדה המתנגדת לכל התערבות בשכר הבכירים וטען כי רק הדירקטוריון יכול לדון במקצועיות ובדיסקרטיות הנדרשת במינויו של מנכ"ל חדש ובתנאי העסקתו. מנגד אמר יו"ר אסם, דן פרופר, כי שכר הבכירים הפך למוגזם ואינו תואם את הישגי החברות והציע להקטין את שכר הבסיס בתמורה להוספת אופציות ארוכות טווח. שני אנשי העסקים התנגדו להפקעת סמכותו של הדירקטוריון לאשר הסכמי שכר גדולים.
באותו מושב דיברו גם מספר אנשי אקדמיה: פרופ' אסף חמדני ופרופ' ישי יפה מהחוג למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ופרופ' יוסף גרוס מאוניברסיטת תל אביב. חמדני ויפה סברו ששכר הבכירים בישראל משקף את ריכוזיות היתר בשוק ההון וקראו לצעדים שיגנו על בעלי המניות מפני צעדים של בעלי השליטה. גרוס המליץ על התערבות המחוקק לקביעת תקרה פטורה ממס לבונוסים שמקבלים המנהלים, והטלת מס גבוה על כל סכום שמעל לתקרה.
בנק ישראל: אין קשר בין ביצועי מנכ"ל לשכרו
תגובות הח"כים
בר-און על שכר הבכירים: לתת כבוד למגזר העסקי
צבי לביא
המלצות ועדת נאמן שלא להתערב באופן ישיר בשכר בחברות הציבוריות, מעוררות בכנסת תגובות סוערות. כץ מהליכוד: הכל ישראבלוף, אגיש מחדש את הצעת החוק להגבלת השכר. בר-און, מקדימה, דווקא בעד: הדרך לפתור את בעיות שכר המנהלים, אם קיימות כאלה, היא בהעצמת הדירקטורים
עוד תמכו בהגבלת שכר הבכירים, באמצעים כאלה ואחרים: שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, שהציע כי "התאגיד יעניק לעובדיו, שאינם נכללים בחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר, אופציות באותם תנאים ובכמות כפולה מזו הניתנת לכל אחד מחמשת בעלי השכר הגבוה"; הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, עודד שריג; מנכ"ל חברת "ביג", איתן בר זאב ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אבי בן-בסט.
עוד בין התומכים בהגבלת השכר היו כלכלני מחלקת המחקר של בנק ישראל, שיוצגו על ידי מנהלת המחלקה קרנית פלוג. בבנק ישראל תמכו בעמדה שהציג יו"ר רשות ניירות ערך וטענו כי אין קשר בין ביצועיו של מנכ"ל לגובה שכרו. "ביצועי החברה משפיעים על שינויים בשכר המנכ"ל במידה מועטה", אמרה פלוג והמליצה, כמו זוהר גושן, כי הסכמי שכר יבואו לאישורם של כל בעלי המניות.
האסיפה הכללית לא תקבל יותר כוח
בסך הכל, כאמור, הופיעו 16 כלכלנים, משפטנים, פקידים רמי דרג ואנשי עסקים בכירים בפני הוועדה והמליצו על נקיטת צעדים להגבלת שכר הבכירים בחברות הנסחרות בבורסה.מולם התייצבו 11 מתנגדים. בנוסף לשטרן וורטהיים, המליצו גם עו"ד שירין הרצוג ומנכ"ל פורום ראשי המשק, נגה קינן, שלא להתערב בכלל בסוגיה זו. יו"ר חברת הביטוח מגדל, אהרן פוגל, התנגד גם כן וכך גם רואה החשבון אבי ברגר, החוקר ירדן גזית ממכון ירושלים לחקר שווקים, יו"ר דלתא גליל, גדעון שטיאט ונציגי איגוד החברות הציבוריות, המנכ"ל גד סואן ואבי דויטשמן.
המלצות הוועדה כוללות בסופו של דבר תקנות חדשות להסדרת האופן שבו נקבע שכר הבכירים. אך אין בהן לא יתר כוח לאסיפה הכללית של בעלי המניות, לא מדרגת מס חדשה למי שמרוויח יותר מ-100 אלף שקל בחודש, לא מיסוי של אופציות, לא תקרת אופציות ובוודאי שלא תקרת שכר.
הוועדה לא שעתה לדבריהם של נציגיהם של שני הגופים הרגולטוריים החשובים בכלכלה הישראלית - רשות ניירות ערך ובנק ישראל, כמו גם לדעתם של ראשי בתי ההשקעות הגדולים, בכירים במשרד האוצר לשעבר, חוקרים ואפילו יו"רים של חברות בורסאיות.
פורסם לראשונה 23/02/2011 18:29
לפנייה לכתב/ת 
יעקב נאמן
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
