"אמא תקני לי" - השיווק האגרסיבי והכיס שלכם

הסנוניות הראשונות של התופעה צצות כבר בגיל ממש צעיר. ודאי לא פעם נתקלתם בקטנצ'יק בן שלוש שמשתטח על הרצפה בחנות הצעצועים וצורח "אני רוצה את זה". לפעמים זה קורה עוד לפני שהם יודעים לדבר וגם אז הם מצליחים לא פחות להביא לידי ביטוי את כישוריהם בתחום הסחיטה הרגשית על מנת לקבל את מבוקשם.

הילדים שלנו, תמימים וקטנים ככל שיהיו, הם מאוד מתוחכמים ויודעים להפעיל מניפולציות, ובגילאי ההתבגרות הם "משתכללים" ויודעים ליצור אצלנו רגשות אשם: "לכל החברים שלי יש ג'ינס ממותג ורק לי לא. בגללכם אני לא מקובל".

נכון שכל הורה רוצה לתת לילדיו את הטוב ביותר ולפנק אותו, אך זכרו שתפקידנו כהורים להכין אותם לחיים בכלל ולחיים הכלכליים בפרט, ולא להפוך לספקי הצריכה שלהם או ל"ארנק אנושי".

האתגר: התמודדות עם שיווק אגרסיבי לילדים

היום בעידן האינטרנט, הילדים חשופים להשפעה הרסנית של שיווק אגרסיבי מצד חברות מסחריות עם תקציבי פרסום גדולים.

אנחנו המבוגרים, יודעים לרוב לזהות פרסומת, בין אם היא גלויה או סמויה, וגם אז קשה לנטרל את השפעתה, אבל לילדים קטנים שרואים את הכוכב האהוב עליהם מפרסם מותג מסוים, אין שמץ של מושג שאנשי השיווק בעצם עושים עליהם מניפולציה ושמדובר בתוכן שיווקי.

למרות שלאחרונה יש קצת שינויי חקיקה בנושא הזה והגבלות, עדיין חלה עלינו אחריות כהורים ללמד את הילדים, עד כמה שאפשר, לא להיות מונעים מכל המסרים השיווקיים הללו ולהפוך לילדי מותגים וקורבנות אופנה.

אז איך מדברים אתם ומסבירים להם את העניין הזה? 

השלב הראשון הוא להגדיר כהורה מהם הערכים שאנחנו רוצים להעביר לילדינו, איזה חינוך אנחנו רוצים לתת להם, ובהתאם לכך לקבוע גבולות ברורים והיקפי חשיפה לכל המסרים השיווקיים.

ברור שיש פרסומות שלא ניתן להימנע מהם, אבל הרבה מהם הם דווקא בשליטתנו, למשל פרסומות בכבלים, בקלטות ילדים ובמשחקי מחשב.

הגדירו מראש אם אתם שמים טלויזיה ומחשב בחדר של הילדים, או רק בסלון, כמה זמן ביום מוקצה להם לפעילויות אלה וכו'.

השלב השני הוא שיחה עם הילדים (בערך מגיל 3), דרכה תכירו להם את המושגים הבסיסיים של עולם השיווק- להסביר מהי פרסומת, להראות להם דוגמאות מהעיתונות ומהטלוויזיה, גם אם הם לא ממש מבינים בהתחלה.

המטרה היא להתחיל לחשוף אותם בגיל כמה שיותר מוקדם לסוגיה הזו, על מנת שיוכלו להתחיל לזהות בעצמם את הפרסומות.

השלב השלישי הוא שיחה עם הילד לאחר שהוא נחשף למסר שיווקי כלשהוא ומבקש את המוצר. במצב כזה חשוב לדבר אתו ולעזור לו לקבוע סדר עדיפויות. למשל: "אני יודעת שאת רוצה גם את התיק של "בראץ", גם את הבובה של "הלו קיטי" וגם את החליפה של דורה, אבל תבחרי מה הכי חשוב לך", בקיצור, תנסו לעזור לו להיות מודע לפעילות השיווקית ואיך לצרוך נכון

למה את מתכוונת שאת אומרת לא?

חשוב לדעת באיזו סיטואציה לומר לילד "לא", אך לא פחות חשוב לדעת איך להגיד "לא".

יובל, ילד בן 8 מראשון לציון, ירד דראסטית במשקל והוריו לא הצליחו להבין מדוע. לא מדובר כאן על סיפור של דיאטה, הרי בכסף עסקינן, ובאופן שבו מדברים עם הילדים על נושא זה. לאחר מספר חודשים התברר שהילד הפחית באופן משמעותי את כמות המזון שהוא אוכל על מנת לחסוך למשפחה כסף. ולמה? כי כשהוריו החליטו להתחיל בתוכנית הבראה כלכלית ליציאה מהאוברדראפט, הם שיתפו את כל בני המשפחה והסבירו שכרגע אין כסף מיותר. יובל לקח את ההצהרה הזו צעד אחד קדימה ובחר בדרך קיצונית לצמצום ההוצאות.

מה מוסר ההשכל? לילדים אין מנגנוני ביטחון ולכן נדרשת רמה גבוהה של זהירות ורגישות עמם בכל שיחה על כסף. הורים יקרים, גם אם המצב הכלכלי בבית קשה, לעולם אל תשדרו מצוקה.

הסבירו לילדים את חשיבותן של התנהלות פיננסית חכמה וצרכנות נבונה, והציגו את הצמצום בהוצאות המשפחה בהיבט חיובי של ירידה לצורך עלייה.

ניתן להשתמש במשפטים כדוגמת: "אם נצמצם בהוצאות המיותרות, יתכן ונוכל להרשות לעצמנו להעביר את החופשה השנתית בחו"ל במקום באילת", או "כדי לשדרג את הבית, אנחנו צריכים להתאמץ ולחסוך בתקופה הקרובה".

במקרה שבו מדובר בתוכנית הבראה הכוללת צמצום מאסיבי, מומלץ לומר משפטים כמו: "בכדי לשפר את מצבנו הכלכלי, הכנו לעצמנו תכנית לפיה בהתחלה נוכל להוציא פחות כסף ובהמשך נוכל לאפשר לנו הרבה יותר. המשמעות היא שבזמן הקרוב כשנצא לבלות, נצא לפארק ולא למסעדה, כך נוכל לחסוך כסף וליהנות אפילו יותר".

חינוך פיננסי ודמי כיס

עם כל הצער שבדבר, נכון לכתיבת שורות אלה, מערכת החינוך בישראל לא מלמדת את ילדינו על כסף.

מושגים כמו תקציב, התנהלות פיננסית, צרכנות נבונה, ריבית, הלוואות, אוברדראפט ועוד, נשמעים כמו סינית לרוב הילדים.

תפקיד ההורים הוא ללמד את ילדיהם על כסף ולהכשיר אותם לחיות ממה שיש, להילחם בתופעת העדר, לתעדף, לתכנן מראש, לפתח גישה ידידותית לכסף ולהבין את הכסף עובד.

בשימוש נכון ,דמי הכיס יכולים להיות כלי מצוין לחינוך פיננסי ואליהם יש להוסיף: שיחות, קריאה, משחקים, ולימוד צרכנות נבונה. המטרה היא לפתח אצל הילד יכולות ניהול עצמאיות ככל האפשר של כספים, החל מגיל 10 בערך.

כמה לתת? התשובה תלויה בשילוב בין יכולת ההורים לצרכי הילד- לא ייתכן מצב של ילד עשיר במשפחה ענייה. חשוב להגדיר את מטרות דמי הכיס: ביגוד, טלפון נייד, בילויים, מתנות חברים, משחקים וכד'.

לא מומלץ שדמי הכיס יכללו : אוכל, שיעורי עזר, ספרי לימוד וציוד לביה"ס. לאחר הגדרת המטרות ,יש להגדיר תקציב לכל אחת מהמטרות, בהסתמך על העלות של כל סעיף בשנה האחרונה.

הנה כמה טיפים חשובים בנושא דמי כיס:

1. חשוב ללמד את הילדים עקרונות כמו תכנון מראש, חיסכון, קניות חכמות והשוואת מחירים.

2. הקפידו על גבולות- אל תחרגו מגובה דמי הכיס שהקצבתם, אין הלוואות על חשבון חודש הבא או תוספות חד-פעמיות. הילד צריך ללמוד להסתדר עם מה שיש.

3. סדרי עדיפויות- לילד מותר לשנות את סדר העדיפויות, אבל הוא חייב גם לשאת במחיר. לדוגמה: אם דיבר מעבר למגבלה בטלפון הסלולארי, זה יהיה על חשבון דמי הכיס שלו בחודש הבא.

4. עבודה – מהרגע שהחוק מתיר לבני נוער לעבוד, מומלץ לעודד את הילדים לעשות זאת, לפחות בתקופות של חופש גדול.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים" (מקבוצת "מבטח-סיימון") המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים.