נתיבה בן-יהודה הלכה לעולמה
אשת הרדיו ולוחמת השפה העברית נפטרה בגיל 82. במשך שנים ארוכות היתה מזוהה עם תוכניות הרדיו הליליות של קול ישראל, אותן הפסיקה להגיש ב-2009. נחום היימן: "נותרו מעטים מסוגה"
נתיבה בן-יהודה, שדרנית הרדיו הוותיקה ומי שאולי ניתן לכנותה מחיית השירה העברית הישנה, הלכה לעולמה הלילה (ב') בבית משפחתה שבצפון הארץ. בן-יהודה, שהתגוררה בירושלים, הותירה אחריה בת אחת וארבעה נכדים.
בן-יהודה עם יגאל אלון (צילום: דוד רובינגר)
במשך שנים ארוכות, האחרונות בחייה בעיקר, היתה מזוהה נתיבה בעיקר עם הרדיו. במשך 14 שנים הגישה את התוכנית "נתיבה מדברת ומקשיבה", ובה שירים מימי קום המדינה ושיחות עם מאזינים. התוכנית זכתה לפופולריות גדולה, אך ב-2009 פנתה למנהלי הרדיו בבקשה שתפסיק לשדר. "קשה לי", היא אמרה, "הגיע הזמן לומר די". בן-יהודה הפסיקה לשדר, ואת מקומה תפס חתן פרס ישראל, נחום היימן.
"זה פצע בלב שהיא איננה", אומר היימן. "אני בהלם מוחלט. ידעתי שהיא חולה אבל נתיבה היתה דמות שנולדה חיה ותישאר חיה. זה בלתי נתפש לחשוב שהיא איננה. נתיבה היתה שם בקו ההתחלה, כשהכל החל להיווצר. כמה אנשים כאלה כבר נשארו? היא היתה דמות מופלאה. היא לא היתה צריכה לחקור כלום כיוון שכל הידע היה כבר בתוכה. היא לא נדרשה ללמוד מספרים או מסיפורים כי היא היתה שם כשהכל קרה. מהסוג הזה נותרו מתי מעט. נתיבה בן-יהודה היא חלק מהתרבות הישראלית. זה עצוב מאוד לחשוב שהיא איננה. אני מתכוון כמובן להקדיש לה ביום רביעי הקרוב תוכנית מיוחדת מתוך שלל החומרים האינסופיים שלה. עצוב לי מאוד".
מפגינים למען נתיבה בימי הקיצוצים בקול ישראל ב-2008 (צילום: גיל יוחנן)
גם שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, פרסמה היום הודעה מיוחדת על מותה של בן-יהודה. "בכישרונה הרב ובסגנונה הייחודי תרמה תרומה עצומה לחיזוקה והמשך התפתחותה הטבעית של הלשון העברית", כתבה לבנת והמשיכה: "נתיבה נמנתה עם אחרוני דור המייסדים שלנו. צברית אמיתית ופורצת דרך עבור דורות של נשים בישראל. מעל לכל, תמיד נזכור את צניעותה, יושרה, אהבת האדם שלה והרצון תמיד לעזור. יהי זכרה ברוך".
בן-יהודה היא בתו של ד"ר ברוך בן-יהודה, שהיה מנהל הגימנסיה הרצליה. היא למדה בבית הספר, ובהמשך באוניברסיטה העברית וכן למדה אמנות בבצלאל.
במלחמת העצמאות שירתה בפלמ"ח, שם שימשה כקצינת חבלה. היא כתבה יותר מ-20 ספרים העוסקים בלשון העברית, בעיר ירושלים, בזמר העברי ובתולדות מדינת ישראל. יחד עם דן בן-אמוץ כתבה את "מילון עולמי לעברית מדוברת", מילון הסלנג שיצא ב-1972.
ספרה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", שיצא ב-1990, היה הבסיס לתוכנית הרדיו בה שוחזרו שירים ושיחות עם זמרים מראשית ימי הציונות, אף היא שודרה בקול ישראל. ב-2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".
