ציפורים בניוטרל

כשחברה גדולה רוכשת סטודיו צעיר זה אומר הרבה כסף שזורם למערכת, גישה לשווקים חדשים ואפשרות להתפתח. חדשות טובות. Electronic Arts היא יצרנית המשחקים הגדולה בעולם, אבל הנה הטוויסט: ההודעה שהוציאה לאחרונה על רכישת Chillingo מעוררת דווקא חששות לעתיד החברה הקטנה שפיתחה כותרים מצליחים כמו Angry Birds ו־Cut the Rope. אם EA תחזור על הטעויות שעשתה בשוק משחקי המחשב, תחום משחקי הסלולר בצרות.

בואו נחזור לאמצע שנות ה־80, עם האטארי ומחשבי ה־XT. השוק היה צעיר, לא מפותח, מוגבל טכנולוגית ותקציבית, אבל כל משחק היה בגדר אמנות. יצירה מפוקסלת שהושקעו בה הרבה מחשבה, תכנון ופיתוח. באותם ימים הוקמה EA כחברת הפצה. דרך שותפויות עם חברות קטנות היא שיווקה מספר כותרים רווחיים, אבל אז החליטה ללכת בגדול ולפתח משחקים בבית.

הסנוניות הראשונות בישרו טובות. היו שם Skate Or Die, משחק סקייטבורד חדשני שהציג דמויות מתרסקות לתוך קיר; Lakers Vs Celtics, המשחק הראשון שאיפשר לשני שחקנים לדהור על אותה מקלדת; ואי אפשר שלא להזכיר גם את הכותר הראשון בסדרת המרוצים המפורסמת Need For Speed, שבעולם של מחשבי ה־386 ומסכי ה־Super-VGA הראה לראשונה גרפיקה איכותית ודגמים אמיתיים של מכוניות־על. אבל כל זה היה רק המתאבן: את הכסף הגדול עשתה EA בתחילת שנות ה־90, אחרי שעלתה על הקונספט של סדרות הספורט האינסופיות.

"נראה לי גלנט יתבאס" 

הריטואל היה קבוע: קונים רישיונות למגוון ענפים, מפתחים משחקים שמבוססים על השמות האמיתיים של השחקנים והקבוצות, צוברים הון, מחכים שנה, מעדכנים את שמות השחקנים והקבוצות, משפרים את המשחק רק קצת מבחינה טכנית, מוסיפים לכותר מספר סידורי, מוציאים אותו לשוק, וחוזרים על כל הפעולות מההתחלה. המודל הזה סיפק את הלחם והחמאה של החברה ב־20 השנים האחרונות, עם משחקים סופר־מצליחים כמו FIFA, Madden NFL, NBA Live וסדרת משחקי ההוקי NHL. מה רע?

טוויסט 2#: בין הצלחה להצלחה עלה השתן לראשם של החליפות מ־EA, והוביל לבהלת השתלטויות על חברות קטנות. זה התחיל ב־1995 עם Bullfrog, סטודיו קטן לפיתוח שחתום על ז'אנר משחקי האסטרטגיה עם הכותרים Populous Syndicate ו־Theme Park. הבעיות התחילו כשהמנהלים החדשים דרשו ליישם את אותו מודל חסכוני של משחקי המשך על הכותרים שיצר האולפן, ונתקלו ביוצרים שרואים בפיתוח כזה לא יותר מעבודה שחורה ומשעממת. זה מה שדחף את פיטר מולינקס, ראש הסטודיו בבולפרוג, לנטוש את החברה ולהקים אולפן מתחרה. מולינקס קרא לו Lionhead והתחייב לפתח כותרים מושקעים וחדשניים, לא משנה כמה זמן זה ייקח. והוא כנראה ידע משהו: הכותרים שהפיק ליונהד, בהם Black and White ו־Fable, זכו להצלחה מסחרית גדולה. ומה קרה עם בולפרוג? לאחר שלא מעט עובדים פרשו וערקו למחנה של מולינקס, היא נסגרה סופית ב־2001.

התקרית המצערת הזאת לא עצרה את מסע הרכישות של EA, ועד תחילת שנת 2000 היא בלעה עוד 11 חברות. היו שם Maxis שאחראית ללהיט SimCity, וגם Westwood שפיתחה את משחק האסטרטגיה המפורסם Command and Conquer. גם כאן אפשר לזהות מגמת קנייה: מחפשים חברת משחקים קטנה שיש לה להיט מוכח, קונים אותה יחד עם כל הזכויות לכותרים, וככה חותכים עלויות בצורה אגרסיבית ומשחררים כותר המשך כל שנה. טחנת את המותג עד דק? סחתיין, הצלחת.

"אמרתי לכם לא לשים את זה ליד בהדונס"

אבל מה שקרה עם בולפרוג נטה לחזור על עצמו. העובדים בחברות שנרכשו התרגלו לחופש יצירתי נטול לחץ, ופתאום מצאו את עצמם שקועים עמוק בביורוקרטיה ובשיקולים תקציביים - עד שנשברו ונטשו לטובת אולפן עצמאי אחר. כך הסתיים מסע הרכישות של EA בטונים צורמים. חלק מהאולפנים עדיין פעילים, אבל רובם נסגרו או נטמעו במחלקות שונות בחברת האם לצורך חיסכון בעלויות.

גם פרנסי EA לא יכלו להתבלבל מהעובדות בשלב הזה. "חשבנו שיש לנו מודל מנצח", אמר לאחרונה המנכ"ל ג'ון ריסיטלו, באחד המפגשים השנתיים עם מפתחי המשחקים. "באנו עם תוכנית מסודרת שעובדת בכותרים הגדולים, ולא הבנו למה זה לא יכול לעבוד גם בקטן". כשסיפר על הטאלנטים הרבים שקפצו מהסירה אמר ש"צריך להתייחס אליהם כמו לפרחים: תעלה או תוריד את הטמפרטורה בכמה מעלות, והם ימותו". בהמשך הציג ריסיטלו את הגישה החדשה של החברה, וסיפר שהם ינסו להתייחס לאולפני הפיתוח הקטנים כאל שותפים עצמאיים - שעובדים בקצב שלהם ומקבלים בעצמם את ההחלטות הקריטיות - ולא כשלוחה מבצעת של חברת האם הענקית. נשמע מבטיח? לא כשבוחנים את רשימת הכותרים שמיועדים לצאת במהלך 2011.

הרשימה המקורית אמנם כללה כמה משחקים חדשים ומיוחדים, רק שהם לא שרדו את דו"חות הרבעון. צעדי ייעול שנקטה החברה הותירו את הרשימה עם כותרים לעוסים כמו FIFA, NBA Live, "מלחמת הכוכבים", "באטלפילד", ועוד כמה ששמם נגמר במספרים 2, 3 או 6. ואם זה המצב, כבר אפשר לנחש איך תתנהל EA בשוק הסלולר. בארבע מילים ומספר אחד, היכונו ל־Angry Birds 3.

והיא עולה על כל העצבים

חולצה מנגנת. עכשיו במבצע חבר מביא סעיף

טי־שרט לימיטד אדישן במאה דולר? ראינו. טי־שרט עם נורות לדים? הסתנוורנו. טי־שרט מנגנת היא פשוט השלב המתבקש, הגם שלאו דווקא ההגיוני, הבא.

על ה־Electronic Music Synthesizer Shirt מופיע הדפס של סינתיסייזר מנגן. מקלדת הרטרו מאפשרת לבחור בין סאונד של חמישה כלים שונים, וללחוץ על עד שמונה צלילים יחד. ואם זה לא מספיק בשביל לחטוף מכות ברחוב, בנוסף לחולצה יזכה הרוכש המאושר גם במגבר קטן שנתלה מחגורת המכנסיים.

בצד הפרקטי כדאי שתדעו שהסינתיסייזר צורך ארבע סוללות אצבע, ושאפשר לפרק את האלקטרוניקה הזאת מהחולצה לפני הכביסה, אז אל תשכחו להגיד לאמא. אל תתביישו, זה בטח לא הדבר הכי מביך שהיא נאלצה להסיר מהבגדים שלכם.

• Electronic Music Synthesizer Shirt. המחיר: 29.99 דולר, ניתן להשיג פה