אבן דרך לחיים ומתנה חברתית לפסח

"איך מקדמים את השיווק והמכירות של העציצים לקראת פסח?" פותחת מיכל אבס, מנהלת המוסד השיקומי 'אבן דרך' באזור השרון את ישיבת הצוות של עובדי המקום. שאלת קידום המכירות הייתה מובנת מאליה אם היה מדובר בחברה עסקית או יצרנית, ולא הייתה מופנית לעובדים סוציאליים ונציגי מגזר שלישי שהתאספו ובאו למשרדה של המנהלת לישיבת צוות. נושא מפתיע, לא בדיוק מסוג הדיונים השגרתיים המאפיינים מקום מסוג זה, המהווה תחנת מעבר לבני נוער שזה עתה סיימו וריצו תקופת מאסר.

אבן דרך שוכנת בפאתי הישוב עין ורד, באחד המקומות הירוקים והפסטורליים האופייניים לאזור זה. על רקע היופי הזה, לקול ציוץ הציפורים מגוללת אבס את מהות ומטרות המקום, סיפורי חיים קשים ומורכבים שמתחדדים ומקבלים משנה תוקף דווקא על רקע האווירה הציורית.

בני נוער בני 15-18 שריצו שני שליש מתקופת מאסרם בכלא אופק, על מגוון סוגי עבירות גניבות, סמים, אלימות ועוד. כשנה שלמה  בדרך כלל, לאחר ששהו בכלא, מקבלים הזדמנות אחרת להעביר את השליש האחרון במוסד השיקומי טיפולי. "פה לא מוותרים להם ולא עליהם", קובעת נחרצות אבס. הם לנים במקום, אבל זה לא בית כלא, השער פתוח היא מצביעה לעבר הכניסה. ב'אבן דרך' כל נער זוכה בהתאמה אישית לתוכנית לימודית, ליווי טיפולי והכנה לעולם התעסוקה.

בני 15-18 שריצו שני שליש מאסרם על עבירות גניבות, סמים, אלימות ועוד.

"בני הנוער עוזבים את המקום עם תוכנית לעבודת המשך בקהילה" מסבירה אבס. "המשתלה כגוף עסקי מקומי מדמה עבודה בשוק החופשי. דרך ההתמודדות עם נהלי עבודה, עבודת צוות, דרישות איכות ועוד, אנחנו יכולים לזהות חוזקות וחולשות של בני הנוער ולנתח וללמוד טיפולית כיצד לעזור להם לקראת השלב הבא בו יצאו לקהילה. חשוב לנו להתנהג כעסק לכל דבר, עם משכורות כחוק, תגמולים, עמידה ביעדים וייצור איכותי. ככל שנהיה במשתלה הקטנה שלנו אמיתיים יותרת", היא מדגישה "כך אנו מחזקים ומכינים אותם בפועל להשתלבות נכונה וקלה יותר בשוק העבודה בפרט, ובקהילה ככלל".

"אל תדאג, זה לא חדר חקירות" אומר בחיוך המדריך לאמיר (השמות בדויים, השמות המלאים שמורים במערכת) שמתיישב על הכסא ממול לספר את חוויותיו מעבודתו במשתלה. אמיר (18), בחור גבוה ורזה מהעיר לוד, הספיק בחייו הקצרים לעבור באבו כביר, כלא מעשיהו ועד לאחרונה כלא אופק. "שוד וצירוף תיקים" מסביר אמיר ובאותה נשימה אומר משפט שיש בו גם חוכמת חיים של אדם מבוגר – "אני מבין שאחרי רגע קשה בא רגע טוב".

הרגע הטוב אליו מתייחס אמיר הוא השהייה ב"אבן דרך" והשילוב בעבודה במשתלה. "בהתחלה חשבתי שזה קשה וגם לא רציתי לצאת פראייר", הוא אומר. "אבל יצאנו למשתלה גדולה, למדנו מה זה לעבוד. אי אפשר לצאת כל 10 דקות לעשן, צריך לשתף פעולה, לעשות בצורה הטובה ביותר. היו ימים שהייתה הרבה עבודה וכל אחד נתן מעצמו", מסכם אמיר, "הבנתי שיכול לצאת מזה משהו טוב".

מאוחר יותר, במשתלה, אמיר ואסף, עסוקים בהעברת סטרטרים (שתילים קטנים) לאזור הגידול. לאסף, (16.5) מבני ברק, פנים כמעט של ילד. עד לא מזמן שהה בכלא אופק על עבירות אלימות. "לא רציתי בהתחלה לעבוד במשתלה, חששתי מזה", הוא אומר. על אף גילו הצעיר מגלה אסף נטייה מסחרית מובהקת. "מכרנו כבר 1,500 עציצים" הוא מספר," עכשיו שותלים 5,000 ורוצים להעיף אותם בפסח לחברות, והשאר בדוכנים. לוקחים צמח קטן" הוא מסביר, "שמים בעציץ עם אדמה וקוקוס, מחברים השקיה ומחכים שיגדל. יש פה מרווה, זעתר, נענע, שיבא – בעיקר תבלינים, לחלק יש גם תכונות מרפאות שלמדנו עליהם. מהנענע והלימונית שגידלתי שתיתי תה", מתגאה אסף, "בסה"כ למדתי מוסר עבודה ואני אוהב את זה, חוץ מלעטוף בצלופן", הוא מחייך.

"המטרה היא למכור עציצים לקראת פסח. מתנה זולה, מרגשת וחברתית"

"מעבר למשכורת, ולעבודה על יתרונותיה, יש בעצם המכירה לגופים חיצוניים גם חשיפה לקהילה" אומרת מיכל אבס. "בט"ו בשבט הגיעו לפה לקוחות לקחת עציצים, וגם יצאנו עם הנערים לדוכנים בחברות

גדולות דוגמת סלקום". אנחנו לא לבד, היא מוסיפה ונעזרים ביועצים מקצועיים. התוכנית נבנתה על בסיס מודל "החוויה העסקית" של תוכנית "עשינו עסק" של ציונות 2000 וקרן הביטוח הלאומי לנוער בסיכון.

בניית המשתלה והגידול מלווים על ידי אנשי מקצוע מ'המשתלה של בועז', משתלה גדולה ותיקה מצומת גת-גלאון. המטרה שלנו כרגע היא למכור עציצים לקראת פסח. מתנה זולה, מרגשת וחברתית לצד התלושים, ואנחנו פונים בקריאה לחברות ועסקים לרכוש מאיתנו, ובכך לעזור לבני הנוער בעוד צעד לקראת חזרה נורמטיבית לקהילה.

• עציצי תבלין לתה או לבישול בעציץ טרקוטה עטוף בצלופן. 12 שקל ליחידה. תוספת מקורית ומרעננת לתלושי החג המסורתיים. לפרטים נוספים – מיכל אבס 050-8210127, 09-8990565, evenderech100@gmail.com.