ביקור בית: מסע בין המבנים הישנים של חדרה
בימים אלו חוגגת חדרה, המושבה שהפכה לעיר, 120 להיווסדה. חזרו איתנו בזמן, אל הבתים הראשונים בעזרת צילומים ורישומים, כפי שיוצגו בשבת הקרובה בתערוכה מיוחדת בגלריה בעיר
במלאות 120 שנה למושבה חדרה, שברבות הימים הפכה לעיר, גייסו אנשי מוזיאון החאן בעיר גורמי ציבור שייצקו תוכן לכבוד חגיגות ה-120 להקמתה, ויצרו תערוכה יפה הנפתחת בשבת זו, ה-5.3.2011, בגלריה אמן במתחם יד לבנים בחדרה. צוות המוזיאון, העירייה, בנק לאומי והמועצה לשימור אתרי מורשת חברו יחד להקמת התערוכה המביאה את סיפורי הבתים של חדרה.
גם למוזיאון החאן חוגגים בימים אלו יום הולדת, אמנם רק רבע משנותיה של חדרה, אבל ימי החאן כימיה של חדרה. לבניין החאן באו בשנת 1891 ראשוני המושבה, ומכאן החלה לצמוח חדרה לעיר.
בתים רבים בחדרה אינם קיימים עוד, אבל לצד תצלומי הבתים שנעשו בעבר, מביאה הציירת בת העיר, חוה גדיש, רישומי בתים הנותנים חַיּוּת למבנים של פעם.
בכתבה זו מבחר רישומי בתים של גדיש, שיוצגו בתערוכה ולידם תצלומים של אותם מבנים וסיפורים אישיים בצידם. הטקסטים נכתבו על ידי אוצרת מוזיאון "החאן", נינה רודין, על-פי חומרי ארכיון המוזיאון.
1. צריף ראשונים. חומר הבנייה המקומי של חדרה בראשיתה, היה אבן החול (הכורכר) ששימשה הן לבתי מגורים והן לבנייני המשקים החקלאיים. אבל כבר מראשית הישיבה בח'אן היו מי שהעדיפו מטעמים שונים לבנות לעצמם "סוכות" (צריפי עץ) בקרבת הח'אן.
בעקבות גלי עולים נוספים ומצוקת דיור, נבנו צריפים רבים בחדרה למגורים ולצרכי ציבור. גם למבנים קשיחים הוצמדו חדרי שירות מעץ, על פי רוב - מטבחים. המבנה ברישום זה הונח על גבי יסוד בטון מוגבה, שנתן יציבות לצריף ויצר חלל אחסון תחתיו.
2. בית משפחת המייסדים, פאני ולוליק פיינברג נבנה בשלבים החל מ-1895. באגף המערבי נבנו ארבעה חדרי מגורים בסגנון מערבי. בשלב מאוחר יותר הוספו חדר אוכל בסגנון מזרחי ושני אגפי שירותים וחדרי אורחים. לאגף הצפוני היתה קומה עליונה שעלתה באש בהתקפה של 1921. חומת המגן של החצר החקלאית היתה חלק מאגף זה.
במבט זה מצד מזרח נראים שלושת אגפי הבית הפונים אל החצר החקלאית והמרתף. ניכר כי הבית נבנה בשלבים. החלונות האוריינטליים של חדר האוכל רחב הידיים הפונים אל הגן הפנימי ה"גניק" של פאני, שטיפחה בו פרחי אירוסים וורדים מטפסים. שני האגפים הצדדים הם אגפי השירות. משמאל - דלת למרתף הבית. בחדרי בית פיינברג שפע ציורי קיר ייחודיים. הבית שוקם למצבו המקורי במידה רבה של דיוק, ונחנך בספטמבר 2008.
3. בית סמולניק מ-1896. הבית שוחזר וניצב במקום המקורי ברחוב הרצל. משפחת סמולניק אברהם עלתה מריגה, שבאותה העת היתה שייכת לרוסיה, ב-1891 והתגוררה בח'אן של חדרה עד לבניית ביתם הצנוע. דלת הכניסה לבית היתה לצד החצר החקלאית. הגג הדו-שיפועי כוסה ברעפי מרסיי. בשולי הקירות החיצוניים - קורות חיזוק. המשפחה התפרנסה מרפת החלב שהיתה האחרונה שפעלה במרכז חדרה, עד 1960.
4. בית האריזה של פרדס ההדרים של האחים משה ונחמן ליובין ממשפחת מייסדי חדרה, בדרום המושבה. נחשב לאחד המשובחים בהם. בית האריזה בנוי אבני כורכר. מעל הכניסה הראשית, מכיוון צפון, היתה כתובת מקושתת שהוטבעה באותיות מובלטות על פני הקיר "בית האריזה של אחים ליובין". בתוך הקשת - תרפ"ד ובצידה - 1923.
אלמנט ייחודי קישוטי נוסף הוא עיטור דמוי אבני פינה בארבע פינות המבנה, שנעשה ע"י הדבקה מחומר דמוי גבס. ליד הפינה הצפון-מערבית צמוד לקיר המערבי, הייתה ברכת השרייה לחבקי עץ לצורך סגירת תיבות הפרי, למשלוח לחוץ לארץ. למבנה היה גג רעפי מרסיי עם קורות עץ מעוטרות בקו גלי.
5. חוות חפציבה - עטה - חוות אגודת "נטעים". אגודת "נטעים" להכנת שטחי מטעים למתיישבים בכוח, טרם עלייתם ארצה, נוסדה בשנת 1905 על ידי א. איזנברג מרחובות, שאליו חברו גם מספר אכרים מראשוני חדרה. האגודה הקימה את חוות חפציבה ליד נחל חדרה, ונטעה פרדס של 350 דונמים באדמות עטה בדרום חדרה.
הפרדסים הושקו ממימי בִּיצַת עטה על ידי מערכת משאבות, ששרידי המבנה שלהן עדיין קיימים בשטח. במקום נבנו מבני חווה לפועלים שעיבדו את הפרדסים, כולל מגדל שמירה ששרידיו עדיין קייימים בשטח.
6. בית ועד המושבה. נחנך בשנת 1928, בפינת הרחובות הרברט סמואל ושדרות רוטשילד. הבית שימש מרכז לפעילות המוניציפאלית והתרבותית של המושבה במשך עשרות שנים. באולם הישיבות, שעוטר בתמונות המייסדים, נערכו מופעי תרבות.
סגנון הבנייה האקלקטי משלב אלמנטים קלאסיים ואוריינטאליים. בולט בייחודו עיצוב החלונות והתריסים המחודדים. גג המבנה, בעל המעקה המעוטר שימש לפעילויות צעירי המושבה ולשיעורי ההתעמלות של תלמידי בית הספר העממי. בית הוועד נהרס ב-1960 כשנמכר מגרש בית הוועד, לצורך בניית בית לעיריית חדרה.
7. בית יוסף ורחל ויסרברג. מוצאם ממז'יבוז' אוקראינה (עירו של הבעש"ט ). המשפחה הגדולה הגיעה ארצה בגלים. תחילה שני הבנים, שברחו מפני חובת הגיוס לצבא ואחותם. אחריהם, בשנת 1925, הגיעו ההורים עם ארבעה בנים וכלת הבן הבכור.
הם התכוונו להקים משק חלב וקנו בחדרה נחלה של 4 דונם בלב המושבה ו-100 דונם אדמה חקלאית בצפון-מערב המושבה, שעליה הקימו רפת גדולה ובה מאות ראשי בקר ועשרות סוסים. בסמוך, בנו בית חרושת לקרח ושתלו שטחי ירק נרחבים.
בחצר בית המושבה, ברחוב תל אביב דאז, בנו מחלבה גדולה שמוקמה במרתף מרוצף באריחי חרסינה לבנים. שניים מהבנים נהגו ללון בקרבת הרפת. בפעם היחידה שנעדרו ממשרתם עקב חתונה משפחתית, נגנב העדר. הבית נבנה ב-1936, בחלק המערבי של מגרש הבנייה בהשראת הסגנון האקלקטי. לבית מרצפות מצויירות בדגם פרחוני. סדרת העמודים המעוטרים של מרפסת הכניסה תומכת בקשתות קלאסיות. הבית קיים במתכונתו המקורית.
8. בית החקלאים. בית דו-קומתי זה נבנה ב-1936 בסגנון הבינלאומי, בשכנות לבית ועד המושבה ברחוב הרברט סמואל. הבית הוקם על ידי מגזר האיכרים החדרתי כמרכז לפעילות הכלכלית והאירגונית של המגזר. בקומה העליונה משרדים ואולמות להתכנסות. בקומת הקרקע היה סניף של בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) שחללו הותאם לצרכי הבנק וחנות חומרי בנין של משפחת יובל. הבניין עדיין קיים.
9. תצלום בית החקלאים
10. בית גורביץ. הבית הוקם ב-1924 על ידי משפחת גורביץ שהגיעה לחדרה בשנת 1921, כבית הדו-קומתי הראשון במושבה. הבית נבנה בסגנון אקלקטי בהשראת סגנונות בנייה מגוונים. בחלון מעל לדלת המרפסת הקדמית - תבליט מגן דוד וכן בבסיסה של נברשת המרפסת.
בשולי המבנה - אבני גזית מסותתות ותבליטים של קרני-שפע. בכל החדרים היתה רצפת תבליט מצויירת שיובאה מצרפת, כמו גם רעפי הגג. מאחורי הבית היתה חווה חקלאית בסגנון מרכז-אירופי, עם מגורים למנהל החווה (על מקום הבית ניצב היום קניון לב חדרה). רצפת אחד החדרים הועברה בשלמות לתערוכת מוזיאון "החאן".
11. תצלום בית גורביץ
12. בית גולדנברג. הבית נבנה ב-1924 על ידי יחזקאל גולדנברג, בן למשפחת מייסדים. הבית בסגנון אקלקטי תוכנן ע"י הארכיטקט החיפאי ומוש. השקפתו של בעל הבית על עתיד התרבות הישראלית ניכר בשילוב האלמנטים של מזרח ומערב: גותיקה, קלאסיקה יוונית ואוריינטליזם. קו הגגות יצר דימוי של מגן דוד. חדר האירוח העגול מימין נבנה בהשראה אוריינטלית והגג - בדמוי צריח של טירה מרכז אירופית (על מקום הבית ניצב היום קניון לב חדרה).
13. תצלום בית גולדנברג
14. בית הספר העממי. בית הספר של המושבה חדרה, נחנך בשנת 1922 ברוב-עם על ידי הנציב העליון הבריטי סר הרברט סמואל . זהו בית הספר השלישי בחדרה. קדמו לו ה"חדר" בח'אן, שבו למדו ילדי המשפחות הראשונות וכיתות הלימוד בבית ראשונים, בית נחמן שלמה בוטוקובסקי שניצב ממול. מפני מיעוט התלמידים והמורים, למדו גילים שונים באותן כיתות בו-זמנית.
חזית הבית המקורית שנקרא במקור "בית הספר העממי", פנתה לרחוב אחד העם. היו בו שלושה חדרי כיתה וחדר רופא ואחות בית הספר. במהלך השנים שונתה חזית בית הספר ומספר אלמנטים היסטוריים בוטלו. הבניין קיים והוכרז לשימור בתכנית האב של חדרה 2009.
15. תצלום בית הספר
16. בית רחל וצבי בוטקובסקי. צבי, בן המייסד יהודה דוד בוטקובסקי, משליחי אגודת קובנה לרכישת קרקעות חדרה, הגיע לראשונה לח'אן של חדרה בהיותו ילד צעיר כשליח המשפחה, לאחר מות אחיו המתנחל נחמן שלמה.
לאחר נישואיו בסובאלק ברוסיה לרחל וולף, הם מתיישבים זמנית בבית סגל בחדרה, וצבי הופך איכר מסור ועסקן ציבורי פעיל, הן בחיי המושבה והן בענייני ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל. צבי כיהן שנים רבות כראש ועד המושבה. פעמיים נאסר על ידי התורכים וניהל מערכות משפטיות לשחרור חדרה מעלילות שכניה הערבים.
בתחום המוניציפאלי הביא לסיום ספר האחוזה של חדרה, והתמודד עם משפטי קרקעות נ'פיעאט הידועים. בפעילותו הארצית היה, בין השאר, נשיא התאחדות האכרים, חבר הוועד הלאומי של הסוכנות היהודית ועוד.
הבית נבנה ב-1924 בשדרות רוטשילד, בהשראת מבנים דומים במושבות הוותיקות ובחדרה עצמה. תבליטי הגרלנדות וכדי-שפע בקצות הגג, הם אלמנטים בהשראת הסגנון האקלקטי הארץ ישראלי. על מקום הבית ניצב בית חנויות.
17. רישום של בית בוטקובסקי
- לכל הכתבות במדור "טיול לעבר"