אמא'לה, זה תלול! מסלולי הסקי המפחידים בעולם

הם גורמים ללב לדפוק, לברכיים לרעוד ולגרון להתייבש. הזווית שלהם לא הגיונית בעליל וירידה בהם דומה לצניחה ולא לגלישה. קבלו את חמשת מסלולי הסקי שגם המקצוענים חוששים מהם

חנה יגרפורסם: 05.03.11 , 00:59

מה הופך מסלול סקי למעורר אימה? מה גורם לו להפוך לכם את הקרביים ולהתחרט על הרגע שבו החלפתם את נעלי הבית המחממות במגפי הסקי הנוקשים? בראש ובראשונה - השיפוע. אחר כך מגיעים גורמים נוספים כמו סלעים שסוגרים עליכם מכל כיוון ושלג עמוק, שבו אתם יודעים שאם תאבדו מגלש כנראה לא תמצאו אותו לעולם.

כשבאים לבחור את המסלולים המפחידים ביותר צריך להבחין בין שלושה סוגים: מסלולים רשמיים, מסומנים ומהודקים (שזוכים לראות חתול שלג מדי לילה), מסלולים רשמיים של שלג לא מהודק ואוף פיסטים מוחלטים.

בעוד שברוב אתרי הסקי באירופה ההר לא מסומן במפה, בארה"ב כ-90% משטחי האתרים זוכים לסימון כמסלולים. כך יוצא שמסלול שקיבל בארה"ב סימון של יהלום שחור כפול (Double Black Diamond) היה זוכה באירופה להיחשב כאוף פיסט. מסומנים או לא, מהודקים או מלאי פאודר, קיבצנו עבורכם את המסלולים שגורמים גם לגולשים הטובים ביותר להחסיר פעימה:

ה"חרקירי" במאיירהופן, אוסטריה

ללא ספק מדובר במסלול המהודק התלול ביותר באוסטריה, ואולי אפילו בעולם. הגולשים במאיירהופן (Mayrhofen) שמעזים לעלות עליו צונחים קרוב ל-400 מטר בגובה, בשיפוע ממוצע של 78% (38 מעלות, השיפוע שבו מתחילות רוב מפולות השלג).

בהתחשב בעובדה שהשלג על המסלול נוטה פעמים רבות להיות קרחי במיוחד, לא מפתיע שהמסלול זכה להיקרא על שם טקס ההתאבדות היפני המסורתי.

חתולי השלג שמטפלים ב"חרקירי" מעוגנים בכבלי מתכת כדי למנוע מהם להידרדר חלילה במורד ההר, אבל לגולשים אין את הפריבילגיה הזו. אם תיפלו כאן כנראה שתמשיכו להתגלגל עד התחתית.

הנהלת האתר מפצירה בגולשים לא לנסות את מזלם על המסלול אם הם אינם מצוידים בקסדה, להבים חדים במיוחד וטכניקת גלישה מעולה. הכניסה עם סנובליידס או מגלשיים קצרים אסורה בהחלט.

הירידה מ-Valluga לצורס בסן אנטון, אוסטריה

ייתכן שמי שאמר ש"הצעד הראשון הוא הכי קשה" ניסה לרדת מהפסגה הגבוהה ביותר בסן אנטון (St. Anton) לכיוון העיירה צורס (Zurs). אחרי שתאזרו את האומץ להתחיל תגלו שהמסלול עצמו לא תובעני מדי מבחינה טכנית, אבל למרות זאת לא ירשו לכם להיכנס לרכבל שעולה לפסגה (2,811 מטר) בלי מדריך צמוד.

כבר ברכבל תזכו למבטים תמהים מהולכי הרגל שעולים בשביל הנוף, והם רק יתרבו כשתתחברו למגלשיים או לבורד בקצה הפלטפורמה שמשקיפה על הנוף. בקטע הרציני הראשון במסלול יש בד"כ שלג טוב, והשיפוע בו רחוק מלהיות מאיים, אבל הוא נגמר בצוק. או פי תהום, אם תרצו להיות דרמטיים.

אם תפספסו את הפנייה שמאלה עקב פחד או חוסר מחויבות, תפגשו את הסלעים שמחכים 700 מטר למטה. אחרי הקטע הקשה תוכלו לנשום לרווחה וליהנות מהשיוט הארוך לעיירה על מסלול Ochsenboden.

Cobert's Couloir בג'קסון הול, וויומינג

זה המסלול להגיע אליו אם אתם רוצים לבחון את האומץ וכישורי הגלישה שלכם. תחילת המסלול אינה אלא צניחה חופשית לתוך פיר שלג צר ומוקף סלעים. המסלול קרוי ע"ש ג'יימס בארי קוברט, מייסד קבוצת מדריכי ההרים בג'קסון הול (Jackson Hole), שאמר בראותו את המסלול לראשונה בשנת 1960: "Someday, someone will ski this".

בפניכם שתי אפשרויות: הדרך ה"קלה" היא לרדת מצד שמאל. אם הצטבר באזור שלג רב, הצניחה תהפוך להחלקה מבוקרת שתשאיר אתכם תוהים על מה כל המהומה. אך לרוב מדובר בנפילה של 3-4 מטרים.

ברגע שתנחתו על השלג עליכם להעביר את המשקל במהירות קדימה ולפנות בחדות כדי להימנע מסלע ענק. האפשרות השנייה היא לצנוח בקו ישר (נפילה של 6-12 מטר, תלוי בעונה ומצב השלג) ולהתחמק מהסלעים.

היתרון: אחרי ההתחלה המבעיתה, שארית המסלול (ברוחב 15 מטר ובשיפוע של כ-40 מעלות) נראית ומרגישה כמו מסלול כחול קליל.

Palisades ב-Squaw Vally, קליפורניה

אם מבחינתכם האורך הוא לא העיקר ואתם מחפשים תלילות מקסימלית – סקווה ואלי (Squaw Valley) הוא המקום בשבילכם. באזור שנקרא פליסיידס (Palisades) מחכה לכם ה-Chimney Sweep: פיר שלג צר ברוחב של פחות ממטר וחצי ובשיפוע של 60 מעלות, שיביא אתכם במהירות של 60 קמ"ש לצוק ממנו תיפלו כ-7 מטרים לתוך השלג.

אופציה נוספת בפליסיידס היא ה-Schmidiots: ירידה תלולה באורך של 30 מטר ושיפוע של 67 מעלות, שקרויה על שם גולש האקסטרים סקוט שמידט שעשה היסטוריה בשנת 83'.

המסלול כולל ירידה ברמפה, קפיצה מעל סלע גרניט בגובה מטר וחצי, נגיעה קלה בשלג וצניחה של כ-6 מטרים נוספים.

למשוגעים באמת: הר אוורסט

נכון שיש על ההר הגבוה בעולם (8,848 מטר) שלג, אבל רוב הגולשים לא היו מעלים על דעתם לגלוש עליו. יוצ'ירו מיאורה (Yuichiro Miura) הוא לא רוב הגולשים, ולכן בשנת 1970 הוא טיפס על האוורסט וגלש עליו במשך 2:20 דקות.

זה אולי לא נשמע הרבה, אבל צריך לקחת בחשבון שבזמן הזה הוא עבר 2 ק"מ וצנח 400 מטר. הוא השתמש במצנח קשור מאחוריו כדי לשלוט במהירות, וגם איתו הוא הצליח להגיע לעצירה סופית רק 75 מטרים מבקע ענק בשלג. 8 מחברי המשלחת נהרגו במהלך הטיפוס.

מכירים מסלול מפחיד או מאתגר לא פחות? ספרו לנו בתגובות.