חשיפה: כך יורד פרויקט שיקום הקישון לטמיון

יד אחת משקמת, יד שנייה מזהמת: בזמן שמדינת ישראל משקיעה מאות מיליוני שקלים בפרויקט ניקוי ושיקום נחל הקישון משפכי המפעלים - סופג הנחל בשנים האחרונות עשרות זיהומי שפכים שעשויים להוריד את כל המאמצים הללו לטמיון. כך נחשף בדו"ח חדש שהגיע לידי ynet.

הדו"ח, שגובש ברשות נחל הקישון ושממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, חושף כיצד בין השנים 2007-2010 אירעו בנחל למעלה מ-50 זיהומי שפכים, בחלקם זיהומים קשים, שמקורם בתקלות במערכות הולכת השפכים של הרשויות הסמוכות, או בפגיעה בתשתיות הביוב כתוצאה מעבודות שבוצעו באזור.

כך, בעוד הרשויות מרסנות ומפקחות על הזיהום ממפעלי התעשייה - סופג הנחל זיהומים מתמשכים ממערכות הביוב האזוריות. התוצאות הרסניות: על פי ההערכות, מדובר בעשרות אלפי קוב של שפכים שזרמו במשך השנים לאפיק הנחל, הותירו בו מגוון של חומרים מזהמים ואף גרמו לא פעם לתמותות דגים נרחבות בו ולפגיעה במערכת האקולוגית. 

ביוב זורם לנחל עדשים, ומשם לקישון   

גורמים במשרד להגנת הסביבה ציינו בשיחה עם ynet, כי אחת מנקודות התורפה של האזור היא מכון טיהור השפכים בחיפה. הסיבה היא היקפי פעילותו - כ-100 אלף קוב ביום - והעובדה כי התשתית שלו מיושנת בחלקה. "כל תקלה במכון טיהור השפכים הזה, גם אם היא נמשכת מספר שעות בלבד, משמעותה עשרות אלפי קוב של שפכים לנחל".

עליה של 50% בזיהומים

כשבוחנים את הנתונים ברור, שלא רק מספר הזיהומם ומקורותיהם צריך להדאיג, אלא גם השכיחות הגוברת שלהם. על פי הדו"ח, בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה של כ-50% במספר אירועי הזיהום. על פי הנתונים הללו, בין השנים 2004-2007 התגלו בנחל 25 אירועי זיהום.

פרויקט שיקום לאומי, או מחדל לאומי?

רק לפני מספר שבועות חנך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את פרויקט שיקום הנחל והכריז עליו כעל פרויקט לאומי.

הקישון סבל במשך שנים מזיהום חמור, שנגרם בין השאר, בשל הזרמת שפכים מזוהמים ולא מטופלים ממפעלי התעשייה הסמוכים ישירות לאפיקו. כיום מזרימים מפעלי התעשיה שפכים מטופלים לנחל, במסגרת היתרי הזרמה מיוחדים הזיהום שניתנים להם.

פרויקט השיקום, שעלותו מוערכת בכ-200 מיליון שקל, כולל על פי התוכניות גם ניקוי של קרקעית הנחל מהבוצה המזוהמת בכימיקלים ובמתכות כבדות - תהליך שאמור להימשך כשנתיים. ההסכם שהושג בין הגורמים השונים קובע, כי המפעלים ישלמו 60% מעלות הפינוי, המדינה 30% והרשויות הגובלות בנחל - 10%.

רשות המים: "משקיעים הפיתוח תשתיות הביוב"

מרשות המים והביוב נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מרכז את הטיפול השותף בזיהום הנובע בין היתר מתקלות בתחנות שאיבה. במקביל, נעשית עבודה רבה והשקעות אדירות בשיפור, קידום ופיתוח תשתיות הביוב על ידי מנהל תשתיות הביוב ברשות המים". 

ברשות ציינו כי "במהלך השנים האחרונות נעשית פעילות אינטנסיבית לשדרוג מערכות ההולכה במפרץ חיפה המובילות למכון טיהור השפכים בחיפה. תכנון הפרויקטים ותקצובם הושלם בסכום של כ-85 מיליון שקל. לאור החשיבות הגדולה של הפרויקטים בהיבט האזורי - מבחינה סביבתית, תברואתית ופיתוח הישובים, הנושא נעשה בשיתוף פעולה עם יחידת הממונה על התאגידים ברשות המים וממונה מחוז חיפה במשרד הפנים.

"רוב התאגידים השותפים (מי כרמל, מעיינות אתא, סובב שפרעם ומי ביאליק) כבר הסדירו את מקורות המימון של חלקם בפרויקט ויתר השותפים (פלגי מוצקין וימים) נדרשים לעשות כן בימים הקרובים. המטרה היא לטפל בבעיות, להקטין משמעותית את הזיהום ולהגביר את ניצול מי הביוב לטובת משק המים.

"העבודה מתבצעת והאופק חיובי. ההשקעות בתשתיות החדשות במפרץ חיפה יביאו להסדרת הולכה השפכים באזור וימנעו את התקלות הקיימות כיום, הנובעות מקווי הולכה ישנים, הסובלים בחלקם מבלאי וכן ממגבלת יכולת הולכה ביחס לכמות.

"לגבי הזרמות ממט"ש חיפה - הן נגרמות מתקלות שונות עימן המט"ש מתמודד, אך לפי הנתונים הניתנים על ידם, מדובר במקרים נדירים בהם הם מזרימים לנחל בסופו של דבר (הם מנצלים את המערכות הפנימיות שלהם לוויסות וטיפול) וגם אז מדובר לרוב בקולחין (ולא שפכים גולמיים), אם כי לא באיכות המותרת להזרמה לנחל".