בנגלדש: חתן הנובל נאלץ לפרוש מהבנק שהקים
הבנק המרכזי בבנגלדש הורה לפרופסור מוחמד יונוס לעזוב את תפקידו כראש הבנק להלוואות למיקרו אשראי על רקע הטענה כי עבר על חוקי הפרישה במדינה. הבנק שהקים העניק הלוואות ללמעלה משני מיליון בני אדם, רובם נשים, במטרה לסייע להן בהקמת עסק עצמאי והיחלצות ממעגל העוני
זוכה פרס נובל לשלום, פרופסור מוחמד יונוס, נאלץ לעזוב את תפקידו כראש בנק ההלוואות למיקרו-אשראי גרמין (Grameen) בבנגלדש, לאחר שהבנק המרכזי האשימו כי עבר על חוקי הפרישה – כך דווחו היום (ד') כלי התקשורת במדינה.
יונוס הקים את הבנק לפני למעלה מ-25 שנה כדי להעניק ליזמים קטנים ועניים, שלא יכולים לקבל מימון מהבנקים הגדולים, הלוואות צנועות במטרה לסייע להם להקים בתי עסק.
הבנק אותו הקים יונוס העניק הלוואות ליותר משני מיליון בני אדם, כאשר כ-95% מההלוואות ניתנו לנשים. הבנק מעסיק אלפי עובדים בסניפים בכל רחבי בנגלדש, ותומך בהלוואות מיקרו-אשראי במקומות נוספים בעולם. בעקבות ההצלחה הגדולה של הפרויקט בהוצאת אנשים ממעגל העוני זכה יונוס בשנת 2006 בפרס נובל.
הבנק המרכזי בבנגלדש טוען כי יונוס, בן 70, מבקר חריף של הממשלה מזה שנים, הפר את חוקי הפרישה של המדינה מכיוון שנשאר בתפקידו כראש הבנק הרבה מעבר לגיל הפרישה המעוגן בחוק, שעומד על 60.
גרמין: החוקים לא תקפים
בגרמין טוענים כי חוקי הפרישה אינם תקפים במקרה הזה, מאחר שהבנק פועל תחת חוק מיוחד משנת 1983, והסבירו כי הוא מונה לתפקיד מנכ"ל הבנק לתקופה בלתי מוגבלת בשנת 2000, כשהגיע לגיל 60.
המחלוקת סביב פועלו של יונוס התעוררה לאחר שסרט דוקומנטרי של הטלוויזיה הנורבגית שהוקרן בדצמבר האחרון האשים אותו בהעברת כספי פיתוח נורבגים ב-1996, מהבנק שלו ליוזמה כלכלית אחרת ללא אישור.
בינואר הקימה הממשלה בבנגלדש ועדה מיוחדת שתבדוק את הטענות ותמסור את חוות דעתה תוך שלושה חודשים. חקירה נורבגית שיצאה לדרך גם היא בעקבות הסרט, מצאה כי העניין נסגר כשכל הכספים הוחזרו במאי 1998.
נאשם גם בהוצאת דיבה
יונוס עומד גם בפני משפט על הוצאת דיבה בבנגלדש, כשיש מי שמאשימים אותו כי היה מתומכי הממשלה הזמנית שניהלה את המדינה בתמיכת הצבא לפני מספר שנים.
בנוסף, פוליטיקאי מקומי מצפון המדינה האשים את יונוס בשנת 2007 כי הוציא את דיבתו במהלך ראיון שנתן, בו טען כי הפוליטיקאים המקומיים מונעים רק מבצע כסף.
בזמן הראיון, בנגלדש הייתה תחת מצב חירום ופוליטיקאים רבים, כולל ראש הממשלה הנוכחי, שייח חסינה, היו עצורים באשמת שחיתות.
הממשלה הזמנית שהוקמה באותה תקופה בתמיכתו של הצבא העבירה בסופו של דבר את השלטון לממשלה הנבחרת של חסינה בינואר 2009.