המופע של רבי טרומן

מי שמתבונן בטבע מגלה את אהבתו לגיוון. כמעט לא תמצא בו את אותה תופעה מתרחשת פעמיים בדיוק מוחלט. גם בני האדם שהם חלק ממנו, אינם מופיעים בו פעמיים. למעט "תאונות" נדירות היוצרות תאומים זהים, נבדלים בני האדם זה מזה.

הטבע אף טורח "להעניש" את הדבקים באחידות. מגדלי כלבים טהורי גזע יודעים כי כלביהם חשופים לבעיות גנטיות רבות מאשר כלבים מעורבים. גם בני אדם שמוצאם מעורב, ואני מכיר כמה כאלה בעוונותי, חשופים פחות לליקויים גנטיים. הרי ידוע לאן מובילים נישואים בתוך המשפחה ואפילו בתוך הקהילה.

חוקי הטבע הם אבסולוטיים. למשל - למעט יחידי סגולה כמייקל ג'ורדן, אין אדם הפטור מהשפעת כוח הכבידה. לעומת זאת, לחוקי הדת אין תוקף דומה. אם ביצעת את מצוות שילוח הקן, כן או לא, אין זה משנה דבר.

אחד הדברים המעלים בי תדיר חיוך, הוא פליאתם של בני אדם מסוימים המופתעים מעוד ניצחון של הטבע. בדיוק כמו בטרגדיה יוונית, שבה מנסה הקורבן להתכחש לשווא לגורלו, יוכלו כוהני דת לפסוק למשל שהומוסקסואליות מנוגדת לטבע. ואז, בכל פעם שהטבע סוטר על פניהם ומוגשים כתבי אישום - מתחולל שבר בקהל המאמינים.

כולם בשטאנץ

הקדמה זו, על דבר כניעתם המוחלטת של חוקי הדת לחוקי הטבע, מגיעה בשל עניין ספציפי. ביום שישי האחרון דווח כי בגן ילדים ירושלמי מוקמת גדר הפרדה בין ילדים חילונים לחרדים. מדובר כרגיל בנסיונן של קבוצות סהרוריות לנתק את חבריהן (ילדיהן) מן המציאות.

במציאות של הילדים הללו לא יהיו ילדים השונים מהם. ברחוב, בגן ובספרי הלימוד – הם יתקלו רק בילדים ארוכי פיאות וחובשי כיפות. עולם השקר הקטן והמנותק שבונים להם הוריהם, הוא בסך הכל תפאורת פלסטיק לעולם שאינו קיים במציאות.

הטבע מגוון, אבל כוהני הדת אוהבים את צאן מרעיתם ב"שטאנץ" אחד. נראים, נשמעים וחושבים אותו הדבר. על הפרט להימחק לחלוטין ולהתיישר עם התבנית. כל אינדיבידואל שאישיותו נמחקה, מעניק עוד ועוד כוח לעומד בראש הפירמידה. ונחשו מה - לא מדובר באלוהים.

החרדים אינם בודדים בענין זה. גם רובה של החברה הדתית לאומית אינו יכול לסבול זרים בתוך יישוביו. גם שם יעדיפו זומבי המתאים עצמו לסביבתו, על פני חילוני שישכור דירה ביישוב. כך הדבר ביישובים ובמצפים חילוניים שבהם קיימות ועדות קבלה שתכליתן לדאוג כי כולם סביב יחשבו כמותם. ובכל זאת, גדר הפרדה בתוך גן ילדים מהווה עליית מדרגה.

גדר ההפרדה

מי שרוצה ללמוד על מהותן של דתות יפעל על פי הכלל הבא: ילמד מה האידיאל שעליו הן מצהירות, ויידע כי מהותן הוא ההפך הגמור. למשל: הנצרות מצהירה על צניעות וראו את בגדי האפיפיור. האיסלאם היא בכלל "דת השלום" ואין צורך להרחיב. תמצית היהדות היא "מה ששנוא עליך אל תעשה

לחבריך", כל השאר הוא רק תוצרי לוואי.

אכן, היהודים המקצועיים מדברים גבוהה על "אהבת ישראל". אבל רוממות אל בגרונם וגדרות הפרדה בגנם - הפרדה אובססיבית של גברים מנשים, ספרדים מאשכנזים וחילונים מדתיים. עם חינוך לתיעוב הזולת, כך מתברר, כדאי להתחיל כמה שיותר מוקדם.

אבל הטבע ינצח שוב. בסופו של דבר תמיד יהיו כאלו שיפקחו עיניים. הילדים בני השלוש יגדלו וכמה מהם יגלו להפתעתם ש"יש גם חילונים טובים".גרוע אף מכך, חלקם עלול לגלות שהם חיים בסרט מלאכותי. שתכליתם נקבעת לא בידי כוח עליון אלא בידי בני אנוש: לשמש כנצבים קטנים במופע של רבי טרומן.