העובדים הסוציאליים - שסתום הלחץ של הממשלה
הם תורמים בלא ידיעתם לסדר הכלכלי הקיים ומצמצמים את המוטיבציה של המטופלים למחות ולתבוע שינויים מרחיקי לכת. לוּ זכו להכרה הראויה עבור שירותם, השלטון הייה צריך לגמול לעובדים הסוציאליים על תרומתם לשיכוך המתחים החברתיים
שביתתם של העובדים הסוציאליים חייבת להעסיק יותר את הממשלה הנוכחית. לכאורה, השירותים הסוציאליים השונים הינם חלק ממדיניות רווחה ורכיב חיוני בכל מדינת רווחה. באקלים ניאו-ליברלי מוקצן השורר כיום בישראל, אין אהדה רבה למדיניות רווחה וממילא גם הערכה מועטה לכל מי שמעורב בה, בכללם העובדים הסוציאליים. שכן, מי שדוגל בלספק חכה ולא דגים, גם אינו רגיש לאנשים שמתקשים לדוג בים הסוער והפרוע של כלכלה חופשית, בו בעלי המאה שולטים כמעט ללא מיצרים.
ממש כמו בברית-המועצות לשעבר, טייקונים צומחים ומתבססים בקצב מסחרר על חשבון הפרטה מזורזת של נכסים
לאומיים והעמקת הפערים החברתיים. כאן ושם, ממשלה חלשה ופוליטיקאים קצרי ראות מטפחים פולחן של הון ואונות.
לכאורה, השכבה הדקיקה של בעלי הון חדשים מספקת תחושה של יציבות כלכלית וחברתית. תחושה זו מטופחת בהקפדה בידי צבא של תדמיתנים שכירים וגם עיתונאים המזדהים עם הסדר הכלכלי החדש.
אלא שמעבר לדימוי המוצלח של שפע כלכלי, מבעבעת תסיסה של שכבה הולכת ומתרחבת של נזקקים ומיעוטי אמצעים, וגם מיעוטי כוח פוליטי לפי שעה. אלה הם הלקוחות העיקריים של העובדים הסוציאליים. במידה רבה, מעמדם הנחות יחסית של העובדים הסוציאלי נעוץ לא מעט גם במעמד המטופלים שלהם, שכבה גדולה של נזקקים ללא כוח פוליטי וללא ייצוג הולם. יתר על כן, ציבור מכובד של למעלה מעשרת אלפים ובני משפחות לא השכיל מעולם להתארגן ולשלוח נציג משלהם לכנסת.
מעבר לשירותים המסורים בתחום הרווחה, משמשים העובדים הסוציאליים מעין שסתום לחצים להדי התסיסה החברתית הדחויה. העובדים הסוציאליים ניצבים בחזית החברתית וסופגים את המרירות ואת התסכולים של הנזקקים המטופלים.
בדיעבד, הם תורמים בלא יודעין לסדר הכלכלי הקיים ומצמצמים את המוטיבציה למחות ולתבוע שינויים מרחיקי לכת בממסד השבוי בתחושות של יציבות. לוּ זכו להכרה הראויה עבור שירותם, השלטון הייה צריך לגמול לעובדים הסוציאליים על תרומתם לשיכוך המתחים החברתיים. במיוחד
אמור הדבר בימים בהם הפערים הכלכליים מוציאים המונים לכיכרות במדינות האזור ומכריעים משטרים ושליטים יהירים שהיו בטוחים בכוחם הבלתי מעורער.
הלקח זועק לשמיים: שביתתם של העובדים הסוציאליים משתקת את שסתומי הלחץ החברתי. על כן, מי שאינם רגישים לתביעותיהם ולמעמדם של העובדים הסוציאליים עלולים להסתכן באובדן השלטון.
דן כספי הוא פרופסור במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון.
לפנייה לכתב/ת 
