ייענש גם מי ש"מעודד": חוק החרם, רק ההתחלה
"יוזם או מעודד" הטלת חרם על התנחלויות יחוייב לשלם פיצוי כספי גדול. ארגוני זכויות אדם מתריעים, ח"כים מהליכוד וישראל ביתנו כבר חושבים על החוק הבא שיעורר סערה
אחרי שאמש אושר בקריאה ראשונה "חוק החרם", נראה שהתיאבון של היוזמים התעורר. ח"כ זאב אלקין מהליכוד ודוד רותם מישראל ביתנו בוחנים הרחבת חוק אחר שהעבירו, נגד ארגונים שנתמכים על-ידי מדינה זרה, כך שיכלול סנקציות קשות נוספות.
"חוק החרם" עצמו, נדבך נוסף בגל החוקים שמעוררים חשש בקרב ארגוני זכויות אדם ואזרח, קובע שמי ש"יוזם או מעודד" הטלת חרם על יחידים, מפעלים, חברות, וארגונים בכל שטחי מדינת ישראל - כולל יהודה ושומרון - עובר עבירה הנחשבת בחוק כעוולה, ובמסגרת הליך אזרחי יחויב לשלם פיצוי כספי שיכול להיות גדול הרבה יותר ממידת הנזק הישיר. הסכומים לא פורטו. לא מוגדר מי בדיוק נכלל בהגדרה "מעודד".
לדברי המציעים, בארה"ב קיים חוק האוסר על אזרחיה להשתתף בחרמות המוטלים על מדינות ידידותיות, ובהן גם ישראל, והעונש על העבירה שם הוא עד חמש שנות מאסר.
לפי הצעת החוק הישראלית, שר האוצר יוכל למנוע מאותם גופים המשתתפים בחרם על מדינת ישראל או על יו"ש, לגשת למכרזים ממשלתיים. סעיף זה נולד בעקבות פרויקט הקמת העיר הפלסטינית רוואבי, שלה שותפות חברות ישראליות שהתחייבו לכאורה להחרים התנחלויות.
על פי דברי ההסבר: "האיזון בין טובת הציבור והמדינה לבין חירויות הפרט בא לידי ביטוי בהגבלת תחולת החוק על יזמי חרמות או מקדמי חרמות, תוך הימנעות מהגדרת שיקולי הפרט בבואו לבחור לרכוש מוצר או שירות כחרם על פי חוק זה".
נגד החוק התייצבו 53 ארגונים חברתיים וגופים הפועלים למען זכויות אדם, ששיגרו מכתב ליו"ר הכנסת בדרישה לעצור את תהליך החקיקה. "חוק זה מיועד בבירור להגביל את פעילותן של עמדות וקבוצות פוליטיות מסוימות בלבד, רק מכיוון שמחאתן קוראת תיגר על הקונצנזוס הפוליטי כיום בישראל", צוין במכתב עליו חתמו בין השאר האגודה לזכויות האזרח, בצלם, קואליציית נשים לשלום ורופאים לזכויות אדם.
חבר הכנסת חנא סוויד מחד"ש אמר כי "זה חוק לא ראוי שבא להנציח את הכיבוש. החוק הזה לא יציל את כלכלת ישראל, כי אין כל כך פגיעה בכלכלה הישראלית פה. אבל יש פה פגיעה בחופש הביטוי ועל הרצון ויכולת ההחלטה של כל אזרח להחרים מוצרים מהשטחים הכבושים. יש כאן גזענות שצריך לגנות".
תמיכה מחו"ל? אין הטבות מס
בינתיים, מבקש יו"ר הקואליציה אלקין להרחיב את סמכויות הענישה נגד ארגונים הממומנים בכסף זר. "כשראש הממשלה אפשר חופש הצבעה בעניין ההצעה לסדר להקמת ועדות חקירה פרלמנטריות לארגונים הפועלים נגד ישראל ונגד חיילי צה"ל, הוא ביקש מאתנו בקשה - לעצור תהליכים שיפגעו במעמד ישראל בעולם, דוגמת היוזמה הזו. עם זאת, הוא ביקש שחברי הכנסת יזמו הרחבת חקיקה קונקרטית, שפוגעת בישראל ובביטחונה. הצעת הרחבת חוק נתמכי מדינה זרה נועד בדיוק לנישה זאת", אמר.
הצעת החוק החדשה שתונח ככל הנראה בשבועות הקרובים על שולחן הכנסת, עשויה להיות הסערה הבאה. היא מרחיבה למעשה חוק שאושר אך לפני כשבועיים במליאה בקריאה שנייה ושלישית, התובע גילוי מקורות המימון של ארגונים וגופים נתמכי מדינות זרות, וחייב אותם לדווח בכל רבעון לרשם העמותות ובאתר האינטרנט הרשמי, על מקורות המימון.
ההצעה החדשה, טוען אלקין, מבוססת על המתכונת האמריקנית ותובעת שלילת הטבות מס מארגונים הפועלים נגד מדיניות ממשלת ישראל, וחלק גדול ממימונם בא ממדינות זרות.
סעיף אחר שעתיד כנראה להתווסף לחוק, אותו מבקשים השניים להוביל בחסות הקואליציה, הוא הרחבת הדיווח של לוביסטים הפועלים בשם הארגון, כמו גם לגילוי נאות בעת אירועים ציבוריים שהארגון מעורב בו. להרחבת הצעת החוק שותף הארגון הלא ממשלתי "NGO Monitor", בראשות פרופ' ג'ראלד שטיינברג מאוניברסיטת בר-אילן.
הח"כים אלקין ורותם, המתבשמים מהצלחת "חוק החרם" שעבר אמש בקריאה ראשונה אומרים: "מימון מדינות זרות לפעילות פוליטית בתוך ישראל, היא תופעה מסוכנת, הדורשת ממדינה דמוקרטית להגן על השיח הפנימי".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
