תאונת שחר גרינשפן - האם הסדר הטיעון ראוי?

''בתי המשפט, הפרקליטות - מנסים לסמן כמה שיותר 'V' על דברים, לא למצות את הצדק". דברים קשים אלה אמרה השבוע יעל, אחותה של שחר גרינשפן, שנפגעה באורח קשה בתאונת דרכים. במסגרת הסדר טיעון, הוטלו על הנהג השיכור שפגע בשחר עונש של 600 שעות שירות לתועלת הציבור, פסילת רישיון לשש שנים, וקנס של 1,000 שקל.

העונש שהוטל על הנהג עורר סערה ציבורית. רבים טוענים כי מדובר בעונש קל מדי, וכי כלל לא היה מקום להסדר טיעון. ביקורת חריפה מופנית גם נגד בית המשפט, על כך שבהחלטתו לקבל את הסדר הטיעון, אינו מסייע בהרתעה מפני נהיגה בשכרות. לפניכם מספר שאלות שעוררה החלטת בית המשפט, והתשובות להן:

מה האינטרס הציבורי בענישת עברייני תנועה? שופטי בית המשפט העליון הרבו להתבטא בשנים האחרונות בעניין. בפסק דין בעניינו של נהג שהורשע בהריגה, כתבה ב-2005 השופטת אילה פרוקצ'יה: "תופעת הפגיעות בנפש ובגוף עקב תאונות דרכים המשתוללות בכבישי הארץ, מחייבת את מערכת המשפט לגייס את כוחותיה למלחמה יעילה... בין האמצעים הנתונים בידי מערכת המשפט, מצוי כלי הענישה. ראוי להשתמש בו באופן שישיג את תכליתו, ויביא, בין שאר האמצעים הננקטים, להחדרת המודעות לכללי המותר והאסור, ולסכנות האורבות מהפרתם".

האם הסדר הטיעון בתאונה של שחר גרינשפן משרת את האינטרס הציבורי? המרכיב העיקרי בהסדר הטיעון שנערך בין התביעה ומרק פטריק, הנהג שפגע בשחר גרינשפן, היה עונש של 600 שעות של"צ (שירות לתועלת הציבור). עוד הוטלו עליו קנס בגובה 1,000 שקל, ופסילת רישיון לשש שנים. האם העונש משרת את האינטרס הציבורי? על-פי שופטי בית המשפט העליון, התשובה היא לא.

בפסק דין בעניינו של הנשיא לשעבר קצב, כתבה הנשיאה ביניש כי "אבן-הבוחן המרכזית בשאלה האם עריכת הסדר טיעון תעלה בקנה אחד עם טובת הציבור, טמונה בשאלה האם מתקיים איזון ראוי בין מידת ההקלה לה יזכה הנאשם במסגרת הסדר הטיעון, לבין התועלת הציבורית שתצמח מכך".

בפסיקות רבות בשנים האחרונות, קבעו שופטי העליון כי החמרת עונשיהם של נהגים שיכורים, היא אינטרס ציבורי מובהק: "שומה על בתי המשפט לתרום את חלקם במאבק נגד הקטל בדרכים, בהטלת עונשים משמעותיים על אלה המרהיבים עוז להסיע כלי רכב כאשר שכרות מכרסמת ביכולתם לשלוט בהם... בתי המשפט מצווים להרים תרומתם למלחמה בקטל בדרכים ובתופעת הנהיגה בשכרות, ולעשות כל שניתן כדי להרתיע בעונשים חמורים, נהגים המסכנים חיי אדם".

למה בכלל צריך הסדר טיעון? למרות הביקורת כנגד הסדרי טיעון מקלים, יש להם בכל זאת כמה יתרונות. בסקירה שערך לאחרונה מרכז המחקר של הכנסת, נקבע כי "הסדרי טיעון מביאים לחיסכון במשאבי החקירה, התביעה ובתי המשפט, ומביאים לסיום תיקים פליליים בצורה מהירה ולרוב סופית". קיצור ההליכים לא רק חוסך משאבים - בסקירה של מרכז המחקר בכנסת, נטען כי קיצור פרק הזמן בין ביצוע העבירה ומתן העונש, "משפר את יעילות הענישה ואת פוטנציאל השיקום של העבריין".

ומה עם הצד הנפגע? הסדר טיעון אמנם עשוי לחסוך מהנפגעים מתן עדות בבית משפט, אך לרוב הם אינם מהווים צד בהסדר.

האם בית המשפט מחויב לקבל הסדר טיעון? הסדר טיעון הנערך בין תביעה ונאשם, אינו מחייב את בית המשפט. "בהתאם לעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, בית-המשפט הדן בתיק אינו צד להסדר הטיעון", הסבירה הנשיאה ביניש, בעתירה שהוגשה נגד הסדר הטיעון בתיק קצב. "בית-המשפט אינו נוטל חלק במשא ומתן לגיבושו של הסדר, והוא אינו מחויב לתנאיו".

אולם, בתי משפט אינם נוטים להתערב בהסדרי טיעון, גם כאשר לכאורה הם אינם משרתים את האינטרס הציבורי.

מנגד, יש מי שסבורים כי במקרים מסוימים יכול עונש של"צ להחליף אף מאסר בפועל. כך למשל, יו"ר לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, הסביר בעבר כי "מאסר בפועל נועד לעבריינים נושאי מחשבה פלילית ולא למורשעים בעבירות רשלנות... על הענישה להביא תועלת לחברה, לקורבן או לסביבתו ולעבריין המורשע. שום תועלת לא תצמח מקילוף ירקות משך זמן ממושך מאחורי סורג ובריח על-ידי אדם נורמטיבי. רגש הנקמה המוצדק של משפחות הקורבנות אינו הגורם הדומיננטי בקביעת מרכיב הענישה".