הגז עוד לא זורם, וכבר רבים על הרווחים

חברי ועדת הכספים של הכנסת הכינו אתמול (ד') הפתעה לשר האוצר יובל שטייניץ, שהגיע לדיון הראשון של הוועדה במסגרת הכנתו של חוק מיסוי רווחי הנפט ("חוק ששינסקי") לקריאה שנייה ושלישית.

שטייניץ הגיע במטרה למנוע שינויים בהצעת החוק, אך הח"כים התעניינו פחות במה שיש בו ויותר במה שאין בו - תשובה לשאלה מה תעשה המדינה בהכנסותיה מתמלוגי הגז והנפט שאת אופן גבייתם מעגן החוק. חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, חלקם מקדימה ואחרים מהליכוד ומש"ס, הציבו אולטימטום בפני שטייניץ: תביא הצעת חוק להקמת קרן כספי הגז, או שלא נתמוך בחוק ששינסקי.

רעיון הקמתה של קרן המבוססת על תקבולי המדינה ממיסוי פעילות חברות הנפט והגז נחשף לראשונה בראיון שהעניק ל"כלכליסט" פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, בתחילת יוני. "אנו חושבים שתקבולי הגז שייכים לכל דורות עם ישראל ולא רק לדור הנוכחי", אמר אז קנדל, "לכן צריך להוציא את הכסף מהתקציב, תוך שמשאירים רק חלק קטן להורדת החוב. נמליץ שהחלק הגדול ילך לקרן ריבונית, כמו בנורבגיה, קרן לרווחה ולחינוך שתשמש את הדורות הבאים".

שבועיים לאחר מכן הופיע ראש הממשלה בנימין נתניהו והכריז רשמית: "החלטתי שנקים קרן לעתיד ישראל מפירות תקבולי הגז. הקרן תוקדש לשלוש מטרות ועוד אחת — חינוך, חינוך, חינוך וביטחון".

נראה שחברי הכנסת הקשיבו היטב להבטחת נתניהו. הם התבססו על הצהרתו הפומבית של נתניהו ודרשו התחייבות בצורת הצעת חוק להקמת הקרן ולהגדרת מטרותיה. שטייניץ הופתע למצוא את הדיון מוסט מתוכן המלצות ששינסקי לעתיד כספי הגז והזדרז להגיב לדברים, תוך שהוא מנסה לשכנע את חברי הכנסת לסגת מהאולטימטום.

"לפעמים הטוב נפגע על ידי הטוב ביותר", הוא אמר לח"כים, "הרחבת היריעה לכדי מיליון ואחד נושאים אחרים — זה לא ייגמר לעולם. אפשר להתווכח אם הכסף יילך לישיבות או לטייבה, או על עוד מיליון דברים, אך אם נצטרך להכריע בכל הסוגיות זה לא ייגמר".

שטייניץ סיפר עוד כי משרד האוצר מקיים עבודת מטה בנושא הקרן המיוחדת לתקבולי הגז, ולצורך העניין אף ייפגש בתוך חודשיים עם צוות מקביל ממשרד האוצר ההולנדי, וישמע ממנו על הדרכים להקמת קרן מסוג זה.

גם קנדל, שהשתתף בדיון, התייחס לנושא ותמך בעמדתו של שר האוצר. קנדל אף ציין כי נושא הקרן צריך להיות מובא בפני הכנסת בתהליך חקיקה נפרד. "לפני שמחלקים את העוגה", אמר קנדל, "יש לוודא שיש עוגה לחלק. לכן ישנה חשיבות לסיום תהליך החקיקה של המלצות ששינסקי בתוך זמן קצר". שטייניץ הוסיף כי ההכנסות מקידוחי הגז אינן צפויות להגיע למדינה לפני שנת 2015.

מי ישלוט בקרן? המאבק החל

למרות ששר האוצר ביקש מחברי הכנסת לדחות את הדיון בנושא הקרן, בדיקת "כלכליסט" מגלה כי מאחורי הקלעים פועלים במקביל זה שבועות ארוכים שלושה צוותים על מנת ללמוד את נושא הקמת הקרן המיוחדת ואופן הפעלתה. שלושת הצוותים פועלים בנפרד - אחד בבנק ישראל, שני במשרד האוצר והשלישי במשרד ראש הממשלה - ובשלב זה, ללא תיאום מסודר.

את עבודת הצוות בבנק ישראל מרכזת מחלקת המחקר, בראשות קרנית פלוג, ובהובלת עדי ברנדר ועמית פרידמן. כמו כן, שותפה בתהליך העבודה חטיבת השווקים בראשותו של ברי טאף, שאף השתתף בסוף ינואר בכנס מנהלי קרנות השקעה ממלכתיות בוושינגטון. עבודתו של טאף מתמקדת בהשפעה האפשרית של ההכנסות מקידוחי הגז של שער החליפין של השקל מול הדולר.

במשרד האוצר נושא בחינת קרן הכנסות המדינה מגז נמצא תחת אחריותו של סגן הממונה על התקציבים אייל אפשטיין, האחראי בין היתר על תחום המקרו־כלכלה באגף. במשרד ראש הממשלה מרכזת את נושא הקרן המועצה הלאומית לכלכלה בראשותו של קנדל. עם זאת, ככל הידוע, בשלב זה העבודה שנעשתה בבנק ישראל בנושא היא המקיפה ביותר.

כבר עתה מסתמן כי אחת מהסוגיות שעלולה ליצור מאבק בין בנק ישראל לאוצר היא השאלה למי תהיה כפופה הקרן החדשה שתוקם. על פי עמדת בנק ישראל, על הקרן להיות ישות עצמאית מבחינה סטטוטורית, והואיל ובנק ישראל הוא בעצמו כזה, מן ההיגיון הוא להכפיף את הקרן אליו.

מנגד, העמדה במשרד האוצר היא כי המשרד הוא הגוף היחיד שבסמכותו להיות אחראי על הכנסות המדינה, ולפיכך הקרן אמורה להיות כפופה אליו. פתרון שלישי שעשוי לגשר בין עמדות הצדדים הוא הקמת גוף עצמאי לחלוטין שינהל את הקרן ויהיה כפוף ישירות למשרד ראש הממשלה.

שלושת הצוותים לומדים, בין היתר, את עקרונות פעילותן של קרנות עצמאיות בעולם. עבודתם מתמקדת בעיקר בפעילותו של הפורום הבינלאומי IFSWF שבו שותפות 23 מדינות, שכל אחת מהן מפעילה קרן משלה. בין המדינות: אוסטרליה, קנדה, נורבגיה, מקסיקו, צ'ילה ואיראן.

הפורום, שהוקם ב־2009, פועל לפי רשימה של 24 קווי פעולה מנחים, המוכרים כ"עקרונות סנטיאגו". עקרונות אלו גובשו בשיתוף קרן המטבע הבינלאומית והוצגו לראשונה ב־2008. מדובר בעקרונות מומלצים ולא בדירקטיבה מחייבת ומטרתם היא שימור יציבות הכלכלה הגלובלית והשקעה על בסיס ניהול כלכלי נכון.

בין העקרונות: מטרות הקרן צריכות להיות מוכרזות מראש ופעילותה הפיננסית, לרבות מדיניות ההשקעה שלה, צריכה להיות שקופה לחלוטין לציבור; במקרה שבו הקרן עשויה להשפיע על המשק המקומי עליה לפעול בתיאום מול משרד האוצר המקומי; כמו כן הנהלת הקרן צריכה לפעול באופן עצמאי.

היום: תור חברות הגז בכנסת

בשלב זה אין לוחות זמנים מוגדרים לעבודת הצוותים. עם זאת, על פי אחד הגורמים המקורב לעבודתם, לא מן הנמנע כי הלחצים הפוליטיים שמפעילים הח"כים מוועדת הכספים עשויים לדרבן את ראש הממשלה להגדיר כבר בתקופה הקרובה לוחות זמנים צפופים לצוותים. זאת למרות ששר האוצר שטייניץ ציין אתמול בדיון כי הדבר עשוי לארוך כמה חודשים.

עוד נודע כי ייתכן שהקרן החדשה תשאב את הכנסותיה לא רק מההכנסות מקידוחי הגז, כי אם מהכנסות נוספות של המדינה מאוצרות הטבע שלה, כמו למשל התמלוגים שמשלמת חברת כיל על כריית מחצבי ים המלח.

כפי שציין בעבר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, פירותיה של הקרן עשויים להסתכם בכמה מיליארדי דולרים בודדים מדי שנה, וגם זאת רק בעוד כמה עשורים, כשיופעל מלוא המיסוי על קידוחי הגז. כך למשל, אם מלוא ההכנסות ממיסוי קידוחי הגז יגיע ל־100 מיליארד דולר, ובהנחה של ריבית שנתית ממוצעת של 4%, אזי הפירות השנתיים שהקרן תעביר להשקעה בתחום כלשהו יהיו כ־4 מיליארד דולר בשנה בלבד, פחות מ־5% מתקציב המדינה כיום.

היום יתקיים דיון נוסף בוועדת הכספים בנושא חוק ששינסקי, הפעם בהשתתפות נציגי חברות הגז והנפט.