יום האישה של חב"ד
שליחה בבית חב"ד קמה בבוקר כאימא, יוצאת החוצה כאישה עובדת, חוזרת הביתה ומארגנת פעולות התנדבות בקהילה. היא מודל להעצמה ולאקטיביזם נשי, אבל אל תקראו לה פמיניסטית
אחת לשנה מתקיים עבור ציבור נשות שליחי חב"ד כנס הדומה לכינוס השלוחים הידוע של הגברים. את השבת השנתית הזו מארגנים צעירי חב"ד לנשים שמפעילות את 276 בתי חב"ד בישראל. מחר (יום ו') יעזבו הנשים האלה את הקהילה, הבעלים והילדים ויבואו לבלות את סוף השבוע יחד.
בשבת הזו יתערבבו צעירות עם מבוגרות, נשים שלא מכבר נישאו עם אמהות וסבתות. הן יחלקו יחד את חוויות העבודה בחוץ, השותפות בניהול בית חב"ד, יוזמות של שיעורים ומסיבות קהילתיות, ואת היותן אוזן קשבת לכל פונה.
שבת מיוחדת לשלוחות (צילום: מאיר דהן, צעירי חב"ד)
כי להיות שליחה זה הגדרה אחרת למושג אקטיביזם נשי יהודי. השליחה קמה בבוקר כאימא, יוצאת החוצה כאישה עובדת, חוזרת הביתה כמארגנת של עשייה התנדבותית וקהילתית. היא מודל של ממש לנשים ולהעצמה נשית במקום שליחותה, מנתבת את כל התכונות הייחודיות שהעניק לה אלוקים כדי לעשות טוב.
נשים העומדות בחזית של עשייה ציבורית הן לא נוף שכיח במיוחד בחברה החרדית, אבל השליחות החב"דניקיות הן שותפות במשרה מלאה לכל הווייתו ופעולותיו של בית-חב"ד שאותו הקימו עם בעליהן. אלה נשים שלעולם אינן יודעות מראש כמה יצטרפו לשולחן השבת שלהן, וביתן פתוח לכל יהודי בכל שעה.
כששואלים אותן: מניין הכוחות? לכולן, כאילו תיאמו זאת מראש, יש רק תשובה אחת: "הרבי. כשאת רואה בשליחות דרך חיים, נעלמים כל הספקות וכל הקשיים והכול נעשה קל יותר".
הרבי אמר
כי אכן הכול מתחיל מהרבי. לאורך כל שנות הנהגתו קרא לנשים לעבור להובלה נשית ולאקטיביזם. הוא שאף להפוך את האישה היהודייה לכוח משמעותי בחברה, אמנם בעיקר בתוך המגדר הנשי, אך לא רק.
הרבי דאג להעניק יחס שווה ומקביל לנשות החסידות. בחלוקת הדולרים המפורסמת השתרך תור של גברים לצד תור של נשים. כמה פעמים בשנה התרוקן אולם בית-המדרש הגדול ב-770 מהגברים והתמלא בנשים, שזכו לשמוע שיחה מיוחדת מהרבי הפונה אליהן בלבד. הרבי קרא לנשים למַצות את תכונותיהן הייחודיות כנשים במקום לאמץ את המודל הגברי, כאילו הוא המודל האחד שהופך אותך לאדם בעל ערך.
הרבי אף ראה בהתעוררות הכוח הנשי מעין טעימה מעידן הגאולה, שבו על-פי הקבלה הכוח הנקבי יגבר על הכוח הזכרי, דבר המרומז בפסוק "נקבה תסובב גבר" ו"אשת חיל עטרת בעלה".
אקטיביסטיות, לא פמיניסטיות
אבל לא, הן לא רואות עצמן כאחיותיהן חובשות הפאה והחצאית לוחמות הפמיניזם. הן ממש לא ממשיכות דרכן של סימון דה בוביאר או וירג'יניה וולף, והן אף מאמינות כי הפמיניזם גרם נזק חמור לנשים, מאחר שהוא ביטל את ערכם של התפקידים הנשיים והעמיד כמודל אידיאלי יחיד את התפקידים
הגבריים. ובמילותיו של הרבי מליובאוויטש: "מה יכול להיות משפיל יותר ממצב שבו אומרים לאדם שאסור לו לחיות על-פי טבעו ובהתאם לאישיותו ולתכונותיו המיוחדות, אלא שלמותו תתבטא רק בכך שיעשה את כל המאמצים וייאבק כדי לחקות מישהו אחר ולהידמות אליו? שיטה זו ביטלה לחלוטין את חשיבותה של האישה כאישה, ואת ערכם של תפקידיה המיוחדים".
גם החוקרת ב"ג מוריס סבורה כי אורח החיים והפעילות של שליחות חב"ד לא יכולה להיחשב פמיניזם כפי שהוא נתפס בחברה המערבית, אלא כ"אקטיביזם נשי".
ומי שרוצה לחזות מקרוב באקטיביזם הנשי הזה, מוזמן להגיע לשבת הקרובה לכינוס השליחות במלון "ניר עציון".