עד דלא ידע גבולות

אחד מסממניה הבולטים של החברה המודרנית המערבית הוא היותה חברת שפע. הדבר מתבטא בעושר האפשרויות, במגוון המוצרים המונחים על המדף, וברזולוציה הגבוהה שבה הם מתפרטים, כך שכל אדם יכול לבחור את המוצר המתאים ביותר בשבילו. לכאורה, ניתן היה לסבור שהשפע הרב יביא לבחירות טובות יותר, אך ראה זה פלא, דווקא ריבוי האפשרויות מביא לעתים קרובות לבלבול ואיבוד יכולת הבחירה, עד לכדי בחירות גרועות בכל קנה מידה. בהינתן העובדה שמאחורי כל מוצר עומדת מערכת שיווק אגרסיבית, עומד בסופו של יום האדם המודרני מותש ותוהה איך בחר מוצר נוצץ, אך שונה בתכלית ממה שחיפש בתחילה.

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
  

• לפרויקט "צהר לחקיקה" ב-ynet - לחצו כאן
  

הפרסום האגרסיבי באמצעי התקשורת פונה לנוער ומציג את צריכת האלכוהול באור חיובי, ובכך מעצב את תפיסת עולמם של הצעירים ואת יחסם לאלכוהול תוך ניצול תמימות וחולשות אנושיות. גורמי חינוך ובריאות מנסים להבהיר לנוער כי צריכה מוגברת של אלכוהול מסוכנת ועלולה להיות קטלנית, אך כמו ב"תחרויות" אחרות בין מסר חינוכי לשטיפת מוח בלתי מודעת - הקרב אבוד מראש.

בדיקה שנעשתה על-ידי מחלקת המחקר של הכנסת גילתה כי לצערנו השקעת המפרסמים הצליחה, ושיעור צריכת האלכוהול בקרב בני נוער גדל באופן דרמטי, והוא נע היום בין 50% ל-60%. במקביל, חלה בשנים האחרונות החמרה בכל הנוגע לגיל התחלת השתייה בישראל.

יין זה טוב או רע?

מנקודת מבט יהודית, שתיית יין אינה שלילית מצד עצמה. התנ"ך רואה ביין גם גורם משמח: "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהלים קד, טו), וגורם מפיג צער: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד (משלי לא, ו-ז). שתיית יין בשבתות ובחגי ישראל היא חלק מכבודו של היום. אולם, דווקא לקראת ימי הפורים הממשמשים ובאים עלינו לזכור כי שתייה מופרזת נתפסת בחומרה רבה, ואפילו כמקור לחטא אדם הראשון: "אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא קללה על האדם אלא יין" (תלמוד בבלי, ברכות מ, א).

בלי סלבס

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, שתעלה מחר (יום ג') בוועדת הכלכלה של הכנסת, ואשר נתמכת על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, קובעת כי ייאסר פרסום על-ידי גורמי משיכה לצעירים כגון "ידוענים", שלטים גדולים ושאר מותגים המושכים צעירים ויוצרים הקשר לא מודע ומוטעה בין דברים נעימים ומועילים ובין אלכוהול.

ברובד החינוכי, הצעת החוק מחייבת הצגת מודעה על בקבוקי האלכוהול המזהירה מפני הסכנות הטמונות בשתיית משקאות משכרים. גם חכמים הזהירו מפני הסכנה שבשתייה מופרזת, כגון הידרדרות לשפיכות דמים: "רבא אמר: אל תרא יין כי יתאדם - אל תרא יין שאחריתו דם" (תלמוד בבלי, סנהדרין ע, א), והידרדרות לחוסר מוסריות מינית: "כל הנותן עיניו בכוסו כל העריות דומות עליו כמישור (= כהיתר)" (יומא עד ע"ב). דברים אלו של חז"ל מקבלים חיזוק

ומשנה משמעות בשנה האחרונה שבה היינו עדים למקרי אלימות מזעזעים אשר התרחשו ביציאה ממרכזי בילוי שבהם שותים לשוכרה.

הצעת החוק מוסיפה את הנדבך של חינוך מונע, בתוספת לחקיקה המענישה על שימוש מסוכן אשר נחקקה בשנה האחרונה. מוטב להרחיק את האיום מראש על-ידי הקטנת העידוד לשתות אצל בני נוער, מאשר להעניש את מי שכבר נתפס ברשתם של הפרסומאים והפך לצרכן אלכוהול המסכן את עצמו וגם אחרים.

אני תקווה שהצעת החוק תסייע לנו לעצב בנו ובבני הנוער יחס מושכל יותר ליין. נשתה יין בפיקחות: נימנע משתייה המובילה לאלימות ולאיבוד צלם אלוקים, ונעשה ביין שימוש מידתי לשמחה ולכבוד עצמי. 

• "צהר לחקיקה" הוא פרויקט משותף של ynet ועמותת רבני צהר.