נציג דלק השווה המדינה למאפיה, הח"כים התפרצו

סערה פרצה הבוקר (ג') בוועדת הכספים כשמומחה מטעם דלק אנרגיה השווה את המדינה "למאפיה", בכך שהיא מבקשת להשתתף ברווחים של מחפשי הגז. פרופסור יואב דותן, שהופיע כמומחה מטעם החברה, במהלך הדיון העקרוני סביב חוק שישינסקי, אמר: "כשהשקענו בחיפושי הגז, המדינה הייתה שותף זוטר, ולא הייתה שותפה להפסדים. עכשיו היא רוצה להיות שותף בכיר כדי ליהנות מהרווחים. אני מכיר רק גוף אחד שרוצה להיות שותף כזה - המאפיה".

• גפני זימן דיון דחוף בששינסקי. יזמי הגז: מחטף
• ניר גלעד: בתמר מנצלים את המשבר לייקור המחיר
• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
  

חברי הכנסת התנפלו עליו בצעקות וביקשו להרחיקו מהאולם. ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר: "אם אתה משווה אותנו למאפיונרים תעשה את זה בחוץ. יש גבול לחוצפה". גם ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) קרא ליו"ר הוועדה להרחיק אותו מהישיבה, והיו"ר, משה גפני (יהדות התורה), אמר: "יו"ר אחר היה מוציא אותך על השוואת הממשלה והכנסת למאפיה". 

הח"כים דרשו מדותן שיחזור בו ויתנצל על הדברים, ופרופסור דותן חזר בו ואמר, "המדינה צריכה לפעול לא בגלל שיש לה כוח". בנוסף, הוא הביע את דעתו על השאלה החוקתית של ההיטל על הרווחים של מחפשי הגז בחוק שישינסקי. הוא אמר כי המדינה לא פעלה כשנמצא הגז לפני שמונה שנים בים תטיס.

שלי יחימוביץ' (עבודה) התפרצה לדבריו ואמרה, "הממשלה ניסתה לשנות את החוק לפני שמונה שנים, אבל התקפלה בלחץ היזמים. הכול מופיע בפרוטוקולים". דבריו של פרופסור דותן יצאו נגד הרטרואקטיביות של המיסוי, גם אם הוא איננו מוטל על רווחי עבר אלא על הרווחים העתידיים.

השאלה החוקית

הפרופסור למשפטים, אייל בנבנישתי, מאוניברסיטת תל אביב, שהגיש חוות דעת לחברות הגז ולוועדת שישינסקי, טען כי, "שינוי ישיר או עקיף בזכויות הנפט או הגז, ייחשבו כהפקעה לא חוקתית מבחינת המשפט הבינלאומי, וכי בנקודה זו המשקיעים האמריקנים ייהנו גם מהגנת האמנה בין ארצות הברית לישראל משנת 1951, נגד יחס לא הוגן". עוד טען, "כי מחלוקת שלא הוסדרה על הפרת האמנה, היא עילה לתביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג".

בתשובה לשאלת ח"כ חיים אורון (מר"צ) אם ארצות הברית לא ידעה שכאן הולכים להפר את האמנה, השיב כי "יש לה זכות להתערב כי אם היא תוותר לישראל זה ישפיע על משקיעים אמריקנים במדינות אחרות. בינתיים היא לא וויתרה לאיטליה ולאיראן, אבל לגבי ישראל היא צריכה להמתין לפחות עד סיום החקיקה".

נציג המשקיעים האמריקנים, חברת נובל אנרג'י, עו"ד צחי גרוסווסר, סירב להגיב על הפן המשפטי הזה. הוא ציין רק כי החברה תודיע לוועדת ששינסקי כי החוק טעון שיפור.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, תמצת את תגובתו הכוללת לטענות "שהחוק חוקתי וראוי ולכן ראוי לקדם אותו". הוא דחה, אחת לאחת, את כל הטענות. על טענת הפגיעה בזכות הקניין של היזמים, אמר כי "מוגזם לדרוש הגנה של המדינה על רווחים של עשרות מיליארדי שקלים".

הוא הפריך את הטענה שזכויות הנפט והגז ניתנו ליזמים בחכירה. מודל ההתקשרות איתם הוא כמו במדינות המפותחות, "אנחנו לא בעולם שלישי". עוד טען כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה קובעת כי חקיקת מס גם היא לא פוגעת בזכות הקניין, וחוק זה לא מבקש מס על הכנסות היזמים מהעבר, כמו הגז של ים תטיס, אלא רק על הכנסות עתידיות, לכן לא מדובר בחקיקה רטרואקטיבית.

באשר לטענה של הפרת החוק הבינלאומי, אמר עו"ד ליכט כי להערכתו "אין סמכות להגיש תביעה בינלאומית נגד המדינה. אני לא רואה את האפשרות לפנייה לבית הדין בהאג, נראה שלא תהיה עילה לכך, גם אם תהיה האפשרות לתבוע אותנו יש לנו תשובות".

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחברה, יוג'ין קנדל, אמר בסיום הדיון כי נוסחת המיסוי של חוק ששינסקי לא אמורה לשנות את מחיר הגז. "המחיר עלול להשתנות רק כתוצאה משינוי המצב הגיאופוליטי", אמר קנדל. "אם המחיר היה תלוי רק בחברות הגז, הן היו מעלות אותו עם או בלי מסקנות ועדת ששינסקי".

נציג האוצר שאול מרידור הבהיר כי מחיר הגז בהסכם ההספקה לחברת החשמל צמוד למחיר הנפט בשוק העולמי. לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ גפני, אם רק בעקבות החוק הוא יקבל חשבון חשמל יקר יותר, השיב קנדל, שהיה חבר ועדת ששינסקי, במילה אחת: "לא"!.