אחלה זמרת, אבל סופרת?

אבקש לפתוח בהצעה למדונה: בספרך הבא, ראוי שמוסר ההשכל יהיה שהצלחה מסחרית אינה מעידה על איכות. סדרת הספרים המצליחה שכתבה מדונה החלה בחמישה כותרים, שנחתמו מראש בעסקה עם הוצאת פינגווין ב-2003, ועד היום פורסמו קרוב לעשרים ספרים לילדים.

• הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
  

כמה מספריה מבוססים על מעשיות וספרות קבלית (הבעל שם-טוב), ואילו סדרת "השושנים האנגליות" נבדלת משום שהיא עוקבת אחר חייהן של חמש חברות בריטיות מגיל צעיר ולאורך תקופת הטיפש-עשרה, אך גם סדרה זו ממשיכה את הקו החינוכי-מוסרני שמדונה דוגלת בו.

על גיל הטיפש-עשרה בבריטניה. לא השתכנענו (עטיפת הספר)

לא מן הנמנע לפקפק בכך שמדונה כתבה את הספרים בעצמה. לא כל-כך בשל רמת הכתיבה של הספרים (שהיא רדודה למדי), אלא משום שמדונה פרסמה כמות עצומה של ספרים בזמן קצר (פחות מעשור), וכי חמשת ספרי הילדים הראשונים אינם אחידים מבחינת הסגנון ואופני הביטוי. הדבר היחיד המשותף להם, היא התמה החינוכית המובהקת והחתירה למוסר השכל ברור והאכלה בכפית של הקוראות הצעירות.

רובים ושושנים

ואכן, בסדרת הספרים של "השושנים האנגליות" המיועדת למתחילים לקרוא, מצוין כי הספרים נכתבו בשיתוף עם מחברת נוספת. במקרה של הספר החדש שתורגם לעברית וראה אור בהוצאת "כנרת", כשאר ספריה של מדונה, מדובר באיימי קלאוד, שכבר שיתפה פעולה עם הזמרת בעבר. אך שמה של קלאוד מופיע באותיות קטנות בשער הפנימי של הספר, בעוד שמה של מדונה - כיאה למותג בינלאומי - מעטר את עטיפת הספר.

חמשת הספרים הראשונים שכתבה מדונה לילדים הפכו לסנסציה, נמכרו במיליוני עותקים, תורגמו לשפות רבות וזיכו את המחברת בשבחים על החלטתה לתרום את כל הרווחים למוסדות צדקה ולקרנות למען ילדים. מעניין לחשוב על אמירתה של מדונה, עם פרסום ההודעה על חתימת העסקה עם הוצאת הספרים, על כך שספרות הילדים כיום ריקנית ושטחית וכי היא מבקשת בכתיבתה לתת ביטוי לספרות בעלת ערך חינוכי - בשונה, לדעתה, מסיפורי המעשיות והאגדות, למשל, בהן העלילות צפויות ונטולות ערכים.

"ספרות ילדים ריקנית ושטחית" 

מעניין לחשוב על אמירה זו כיוון שמדונה מקיימת רק חצי מהבטחתה. היא מקיימת משום שסיפוריה, הן אלו המבוססים על סיפורים מהקבלה (ולכך ראוי להקדיש דיון נפרד) והם אלו המגוללים את קורותיהן של "השושנים האנגליות", הם סיפורים דידקטיים להחריד, שעלילתם מכוונת למטרה חינוכית, תוך זניחה כמעט מוחלטת של בנייה אמינה של ההתרחשות ועיצוב דמויות בעל עומק וסגנון מקורי.

אך היא אינה מקיימת את הבטחתה, משום שספריה ריקניים ושטחיים פי כמה מאותן אגדות שמיהרה להשמיץ. ההכרזה כי בתור אם, היא לא מצאה מכל הקורפוס הרחב של ספרות הילדים מאז ומעולם ספרים ראויים להקראה מופרכת למדי, אך מרגיזה מאוד נוכח התוצאה הספרותית שהיא עצמה הנפיקה.

הספר הראשון שפרסמה מדונה, "ארבע שושנים אנגליות", הושק באותו היום ביותר ממאה ארצות ובשלושים שפות. כבר בספר זה ניכרים אלמנטים קבליים, אך הם מובלעים בטקסט ולא ניתנים לזיהוי ללא תיווך, זאת בשונה מהספרים האחרים, בהם מוצהר כי אלו עיבודים לסיפורים קבליים. הספר אויר על ידי ג'פרי פולוימרי, שאייר גם את סדרת "השושנים האנגליות" למתחילים לקרוא.

שפה "פופית" ואיורים שטחיים

איורי ספרי "השושנים האנגליות" לילדים הם בעלי קו איורי מובחן, צבעוניות רבה וגוונים בהירים. האיורים צבועים ברשלנות מכוונת, אך אפקטיביים מאוד מבחינת עיצוב עולמן של הבנות. גם בכך נבדלים שני ספרי "השושנים האנגליות" משאר הספרים הראשונים לילדים, שאוירו על ידי מאיירים שונים ומציגים סגנונות עשירים יותר, גם אם קיטשים יתר על המידה, המתכתבים באופן מוצלח עם סיפור המעשה.

איורים קיטשיים שמבליטים את חוסר התחכום

בסדרה לראשית-קריאה, העטיפה הצבעונית ממשיכה את הקו האיורי של ספרי הילדים, אך האיורים בפנים הספר הם בשחור-לבן, וככאלו הם מאבדים מכוחם ומבליטים את חוסר התחכום והפלקטיות, שהצבעוניות מכסה עליהם במידה מסוימת.

חמשת ספרי הילדים תורגמו לעברית בידי אירית ארב, ואילו סדרת "השושנים האנגליות" לראשית-קריאה תורגמה בידי קטיה בנוביץ'. שתי המתרגמות עשו עבודה טובה בהעברת רוח הספרים והסגנון המשתנה מספר לספר. בנוביץ' הצליחה לשמור על השפה העכשווית, הקלילה וה"פופית" שאפיינה את חבורת הבנות כבר בספרים הראשונים, אשר ארב המירה לעברית יומיומית-דיבורית.

ניתן בהחלט להניח כי ספרי "השושנים האנגליות" לילדים קטנים יותר אכן נכתבו על ידי מדונה, משום שהם מאופיינים בסגנון שהוזכר לעיל, התואם את גישתה של הזמרת לכתיבה בלתי מתוחכמת בעליל, שפשטותה תאפשר למקד את תשומת הלב במסר החינוכי של הסיפור.

"המתנה הכי יפה בעולם", כתוב באותה נוסחה בה כתובים שאר ספרי הסדרה. בנות החבורה - ניקול, איימי, שרלוט, גרייס ובינה - חיות חיים מאושרים ונוחים, עד שמופיעה בעיה כלשהי (במקרה הנידון, לאיימי עתידה להיוולד אחות קטנה, המשבשת טרם היוולדה את התוכניות הקבועות של המשפחה לצאת לחופשה), המובילה למשבר ולבסוף לפיתרון חיובי ומרגיע, הטומן בחובו מסר חינוכי.

סקס והעיר הגדולה לקטינות

אך פרט לכך שהמסר החינוכי הוא המוביל את ההתקדמות הנרטיבית ונמצא בבסיס סיפור המעשה, גם בספר זה ניכר עיצוב דמויות מאוד בסיסי, פניה מרובה של המספרת לקוראים שאינה מוסיפה דבר לעלילה, דרמה שטחית וצפויה ומסרים קונפורמיסטים ברורים, הדוחקים הצידה כל ניסיון לפרשנות מעניינת.

סדרת "השושנים האנגליות" כבר בראשית שני הספרים המאוירים לילדים, היא מעין "סקס והעיר הגדולה" לילדות. הנערות עשירות, יפות ובעלות כישורים חברתיים של בנות החברה הגבוהה, מינוס הסקס. בספר לילדים "פשוט חלום", הבנות מתאהבות בבחור חדש וכועסות על בינה, שרק היא זכתה לתשומת לבו של מושא תשוקתם. ספר זה מיועד לגילאי 4 ומעלה (בהקראה) ומתחילים לקרוא, אך הוא מנותק לחלוטין מעולמם של הילדים בגילאים אלו.

בספרי הראשית-קריאה הבעיה היא אחרת. הקונפליקטים אינם זרים לקוראים: אחת הבנות עלולה לעזוב את הארץ, חשש מהולדת אחות קטנה או הופעתה של ילדה יהירה שרוצה להיכנס לחבורה - אך הם נטועים כל כך עמוק בעולמן של הבנות, השונה במובנים רבים מעולמם של קהל היעד הרחב, ואינם מאפשרים הזדהות אמיתית, חמלה או הבנה של הסיטואציה, על המורכבות האפשרית הגלומה בה.

הפרקים קצרים  - כיאה לספרים למתחילים לקרוא, אך השפה הדיבורית והסגנון הפשטני והמוסרני אינם עושים חסד עם הקוראים הצעירים, אינם מטפחים אוצר מילים, העשרה של הדמיון או היכרות עם ביטוי ספרותי מעניין ומרגש של התרחשות חברתית.

ככלל, ספריה של מדונה שתורגמו עד כה לעברית, מתיימרים להיות ספרים חינוכיים, אך הם

אינם עשירים דים בכדי שהדידקטיות תעוצב בצורה מוצלחת ולא תורגש בכל סצנה או אמירה. הדיאלוגים מוסרניים במובהק ובשל הצלחת הספרים, מדונה כלל לא משנה את הנוסחה העלילתית אלא משחזרת אותה לעייפה.

הגיבורות בסדרת "השושנים האנגליות" פלקטיות למדי, ולמרות שבכל ספר המספרת דואגת להזכיר כי הן שונות זו מזו ולמרות שבכל ספר דמות אחרת נמצאת במרכז העלילה, העיצוב שלהן נותר שטוח, ובדומה לספרים עצמם, נדמה כי הן יצוקות מאותה תבנית.

הדידקטיות לכשעצמה איננה פסולה, וכך גם קריאת סיפור מהנה וקליל. אך יש לכתוב סוגות אלו ברמה מתקבלת הדעת לכל הפחות, ומדונה לוקחת את הנושאים הללו ומקצינה אותם. התוצאה ברורה: במקום שהשושנים יפרחו מספר לספר וירתקו את הקהל, העניין בהן נובל ודועך ככל שמתעמקים בקריאה.

סדרת "השושנים האנגליות", מאת מדונה. הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר