זיקית עם זיק של גאונות

סרטי האנימציה הקלאסיים של אולפני דיסני זכה לאיזון הולם באנימציה הפרועה של אולפני וורנר. מול מיקי מאוס עמד באגס באני ומול דונלד דאק דאפי דאק. אבל מי מאזן את מרובעותם של וודי הקאובוי ובאז לייטייר? איזה אולפן אנימציה מסוגל להציע אלטרנטיבה לבידור המלוטש והמושלם של פיקסאר?  

צפו בטריילר של הסרט "רנגו"

"רנגו" ("Rango") מביא איתו בשורה. סרט המשובץ בשלל דמויות אקסצנטריות,

הומור שחור וערעור מכוון של אותה יציבות קלאסית ששולטת באנימציה האמריקאית העכשווית. האיכויות הוויזואליות מרהיבות, אך שונות במהותן מאלו של פיקסאר. כמו סרטי אנימציה רבים גם סרט זה רווי רמיזות וציטוטים מסרטים קודמים, אבל הפעם, לשם שינוי, הריפרורים מקוריים ושנונים ואינם תחליף לעלילה ודמויות.

בידור אינטליגנטי ופרוע למבוגרים, שגם ילדים עם מקדם מגניבות גבוה יוכלו ליהנות ממנו. ובונוס קטן נוסף: לרווחתם של צופים רבים הסרט צולם ומוקרן אך ורק בדו ממד.

כמה קמיליון?

רנגו (המודבב על ידי ג'וני דפ) הוא זיקית עם שאיפות גרנדיוזיות באמנות המשחק. האקווריום שבו הוא מתרגל את יכולותיו, מועף מהמכונית של משפחת בני האדם שהחזיקה בו.

כשהוא מתרחק מהכביש המהיר, באמצע שומקום מדברי, הוא מגיע ל"דירט" - עיירת מערבונים המאוכלסת במכרסמים וזוחלים הנושאים את שלל אפיוני הטיפוסים המוכרים ממערבונים. רנגו הוא הזר הרכרוכי שצריך להעמיד פנים כאילו קורץ מהחומר שמאפשר לשרוד את חיות הטרף, המחסור במים והמזימות האפלות המצפות לו בעיירה זו.

יש שריף חדש בעיר

דמותו של רנגו ממוקמת בין "האיש ללא שם", אקדוחן העל שגולם על ידי קלינט איסטווד בסרטיו של סרג'יו ליאונה, לג'סי היווד (דון נוטס) רופא השיניים הפחדן והעצבני המתחזה לאקדוחן ב"אקדח הרועד ביותר במערב" (1968). זוהי וריאציה נוספת, מוצלחת למדי, לאותה תנועה בין דמות מגוחכת וגיבור, שמאפיינת את הדמות שאיתה דפ מזוהה ביותר - ג'ק ספארו מ"פיראטים של הקריביים" - טרילוגיית הסרטים שבוימה, ממש כמו "רנגו", על ידי גור ורבינסקי.

הכניסה של רנגו לתוך עולם המערבון מתווכת על ידיי ארמדילו (אלפרד מולינה) שעל גופו המעוך לכביש ניכרים סימני הצמיג שעשה את העבודה. הוא מנחה את הגיבור למסע שיכיל אלמנטים מיסטיים א-לה-קרלוס קסטנדה ובהתאם לכך דימוים שנראים כאילו נוצרו בהשראת סם ההזיות המקסיקני מסקלין.

ברוך הבא למדבר, רנגו

הומאז' קטן שבו צצים לרגע בכביש המדברי הניו-ג'ורנליסט המסומם והמנוח האנטר ס. תומפסון (הנערץ על דפ) ושותפו הפרוע ד"ר גונזו מבהיר את הטון הייחודי של הסרט.

בעיירה דירט יש מחסור כרוני במים המבריח את תושביה. סימנים המתגלים עם הגעתו של רנגו רומזים, על פי המתווה של "צ'יינטאון" (1974), שמחסור זה הוא תוצאה של קונספירציה. הסמכות המנהלית הבכירה היא צב נשוא פנים בשם ג'ון (נד ביטי), והבנק הקטן של העיירה הוא המקום שבכספתו נמצאים המים מועטים שנותרו.

ג'ייק הנחש - נחש אמיתי

רנגו, שמצליח באופן מקרי למדי להרוג את הנץ שמאיים על התושבים, הופך לשריף שתפקידו להגן על המים הנותרים. כמו כן הוא נדרש לפתור את תעלומת היעלמותם המסתורית ולהילחם בנחש הפעמון ג'ייק (ביל ניי) שכעת, עם סילוק הנץ, יכול לשוב ולהטיל אימה על התושבים.

כמו זיקית שמשתנה

המהלך העלילתי של הסרט הוא לא בלתי צפוי. הוא כולל קשר המתפתח בין הגיבור לבינס (איילה פישר), לטאה בת חוואי שמדרבנת את הגיבור, מעשי שוד ומרדפים, ואירועי וידוי וזיכוך. מה שיכול היה להיות עוד סרט שבלוני הופך לחוויה מהנה בגלל אופן הביצוע המקורי והרענן. כשיש תזמורת מריאצ'י של ינשופים עגמומיים המלווה, כמו מקהלה בטרגדיה יוונית, את האירועים המוצגים, הכל נראה הרבה יותר טוב.  

ויש גם אהבה - רנגו ובינס

אחת ממעלותיו הבולטות של הסרט היא האנימציה המרהיבה. זוהי הפקה משותפת של אולפני ניקולודיון עם - Industrial Light & Magic (חברת האפקטים של ג'ורג לוקאס).

 ILM אחראית לאפקטים המורכבים ביותר בקולנוע העכשווי וכעת, עם כניסתה להפקת אנימציה באורך מלא, היא תופסת את מקומה בשורה הראשונה.

המרקמים של עור החיות, הקשקשים, הנוצות, קרובים הרבה יותר לפוטו-ריאליזם מהסגנון של פיקסאר, ומבוצעים בשלמות מעוררת השתאות. הייעוץ החזותי שהאנימטורים קיבלו מהצלם הגדול רוג'ר דיקינס ("ארץ קשוחה") בעיצוב התאורה והצבעוניות המדברית השתלם. זהו סרט אנימציה שלא רק ראוי לאוסקר בקטגוריה זו, אלא גם, בחצי רצינות, למועמדות לפרס הצילום.