בנק ישראל מרגיע: ייצוא הגז לא יזניק את השקל

לאחרונה נדרשו בבנק ישראל לשאלת ההשפעה של תגליות הגז מול חופי הארץ על שער השקל. כלכלני הבנק נתבקשו לבחון את הסכנה שהמשק הישראלי ילקה ב"מחלה ההולנדית". זהו מצב שבו גידול בהכנסות במטבע חוץ של מדינה, גורם להתחזקות מהירה של המטבע שלה. ייסוף זה של המטבע פוגע ברווחי הייצואנים, שהכנסותיהם נמדדות בכסף זר והוצאותיהם בכסף מקומי. כך קורה לעתים שברכה כלכלית הופכת למעשה לקללה ולפגיעה בתעשייה המקומית, כאשר מפעלים המייצאים לחו"ל נאלצים לפטר עובדים.

• ח"כים מרוב הסיעות: הכנסות הגז - לקרן לאומית
  

עד העשור האחרון, סבלה ישראל ממחסור באוצרות טבע המשמשים לייצור אנרגיה. מחסור זה הכביד על המשק הישראלי שנאלץ לייבא פחם, גז ונפט לייצור חשמל ודלקים. עם גילויו של מאגר ים-תטיס מול חופי אשקלון וביתר שאת עם גילויים של מאגרים נוספים מול חופי חדרה וחיפה, החלה מדינת ישראל לצמצם את היקף היבוא של חומרי גלם לדלקים וחשמל ולהחליפם בגז טבעי מקומי. עם גילויו של מאגר לוויתן, יש המעריכים כי ישראל תהפוך בעתיד למדינה שלא רק מספקת את צורכי האנרגיה שלה בעצמה, אלא גם מייצאת למדינות אחרות.

כלכלני בנק ישראל סבורים כי אספקת צורכי המשק הישראלי באמצעים מקומיים, יביא אמנם לגידול בחשבון השוטף של המשק, אך אין בו כדי לפגוע בייצואנים דרך ייסוף מהיר וחד של השקל. בדו"ח בנק ישראל האחרון, ערכו כלכלני הבנק אומדן והגיעו להערכה כי לכל היותר, הגז המקומי יחליף יבוא בהיקף של 3 מיליארדי דולרים.

זאת ועוד, בבנק מעריכים כי ההחלפה של היבוא כבר התממשה בחלקה וגם ההחלפה העתידית כבר מגולמת בציפיות השווקים, כך שרוב ההשפעה של תגליות הגז על שער השקל כבר התבטאה בייסוף של השנתיים האחרונות. במידה שישראל תהפוך לייצואנית גז, מעריכים בבנק ישראל כי ייצוא גז בערך של מיליארד דולר לשנה, יגרום לעלייה של 0.8% בערך השקל.

בבנק ישראל תומכים ברעיון ייסודה של קרן עושר לאומי (Soverein Fund) כאמצעי לריסון העלייה בערך המטבע המקומי. קרן עושר לאומי היא קרן שבה משקיעה המדינה את רווחיה מייצוא אוצרות טבע. הכסף זורם אל הקרן ומשם להשקעות שונות ברחבי העולם. המדינה נהנית רק מהריבית על הקרן לאורך השנים.

לשיטה זו שני יתרונות: ראשית, היא מונעת את כניסתו של הכסף החדש הזה לתקציב המדינה, ואת היווצרות "המחלה ההולנדית" שתפגע בענפי תעשייה מקומיים.

שנית, תקציב המדינה נהנה מהריבית על הקרן, שמגיעה אל הממשלה טיפין טיפין לאורך השנים, וכך מובטח שההנאה מהרווחים על אוצרות הטבע מתחלקת על כמה דורות ולא מבוזבזת על ידי דור אחד.

מתנגדי הרעיון טוענים כי הוא לא מתאים לצרכיה של מדינת ישראל, שסובלת עדיין מיחס חוב-תוצר שלילי ומגירעון גבוה בתקציב. הם ממליצים להשקיע את רווחי הגז בצמצום החוב החיצוני של מדינת ישראל ובהקטנת הגירעון.