הלכות פורים

"ראשי ערוצים שהשתכרו בפורים נוהגים לשדר סרטים שפג תוקפם, כאותה הילולה שאירעה בסנוקר, או סרטי לימוד החשבון כצ'ארלי וחצי ופעמיים בוסקילה. ומנהג טוב הוא, שכך מתפטרין מהבורקס לפני הפסח". ועוד י"ד הלכות להלן

גיל סלוביקפורסם: 16.03.11 , 23:55

א. משנכנס אדר מרבין לשבור את הראש למה להתחפש, ומנהג יפה נוהגת הצדקת המזהירה כשושי זוהר הרקיע לפרסם מבעוד יום חוברות של מלבושי כבוד עשויין מניילון זול, כדי לזַכּוֹת את הרבים בזיכוי חשבון הבנק שלה. בשבת שלפני ר"ח אדר קורין "פרשת שקלים" זכר לשקלים שיאבדו בחודש זה.

לכל הטורים של הלכה פייפן

ב. מנהג נאה לחפש גם תינוקות של בית רבן כדי להרגילם במצוות. תינוקות המסרבים לחבוש מחושי הפרפר, והפולטים על תחפושת הארנבת, והתולשין רעמת האריה תכף לאחר שלבשוה מחמת הדגדוג – אין להם חלק לעולם הבא.

ג. מלכתחילה יש לחפש הילדים לגדולי הדור כר' יובל המפולפל, הדרדס באבא שליט"א, סמי הגבאי, תותית (מגדים) ובת הרב הקטנה, כדכתיב: "פני הדור כפני הדורה". בדיעבד יוצאין ידי חובה גם בתחפושת ערסים של גורמיטי ובתחפושות פיראטים שזכו לנפוש בקריביים. מנהג משונה ראיתי שמתחפשות בנות ישראל לכלות, אך הבנים לא מתחפשים לחתנים, ונותרות אלה עגונות רח"ל. והוא הדין בנסיכות שלא מוצאות נסיכים וד"ל.

ד. הנכנס לכפר של שעשועים רח"ל ורואה את הזומבי ואת רוח הרפאים ואת השלד יברך "המחזיר נשמות לפגרים מתים", ואם הוא כהן יקיף חנויות אלה סביב. טוב לאסור על הגברים ליכנס לחנויות אלה כלל, שמא יתורו עיניהם אחר תחפושות הנשים, שהצד השווה שבהן שנראות כפרוצות רח"ל, ובין אם תתחפש לאחות, רקדנית או עכבר השדה, תלבש היא מיני שאפילו טפח אינו מכסה, גרבונים מרושתים ומחשוף שחמתו מרובה מצילתו.

ה. ימי פורים הם בבחינת ונהפוך הוא: שהחילונים מהדרים במצוות ההתחפשות יותר מן הדתיים, והדתיים יותר מן החרדים, ואלה האחרונים נוהגים לקיים המצווה בחבישת תרבוש תורכי בלבד (ושמא מחשש איסור פסל ומסכה). בכרכים המוקפים חרדים נהגו לשחזר פורענויות שנעשו לישראל, ומתקבצין חבורות חבורות של שיכורים ברחובה של עיר, מתפרצין לבתי היהודים באמצע סעודה של מצווה ושולחים ידם בביזה (בבחינת שנור שאין לו תחתית).

ו. שלושים יום קודם החג מתלמדים הילדים במלאכת ניפוץ הנפצים ומשמיעים אחריהם קול רעש גדול, עד שמתקיים מאמר "בלילה ההוא נדדה שנת הפלך". המתעסק בפיצוץ להתלמד, והשומע מן המתעסק, לא יצא ידי חובה, וינפץ שוב בשם ובמלכות.

ז. עד מתי יכה בהמן? עד שידפוק הגבאי אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש. מנהג המתחכמין להרעיש בפיצוץ מיד לאחר שדופק הגבאי, כדי שיהא מפסיק בין פיצוץ של אחרים לפיצוץ שלו. חרש, שוטה וקטן יורין עד שתכלה פיקה מן האקדח. העוסק במצוות הניפוץ פטור מהקשבה למקרא מגילה (מדין העוסק במצווה פטור מן המצווה). חסידים ואנשי מעשה מביאין זמבורות של מונדיאל (וובוזלע בלע"ז) ומשלחין בהמן את הצרעה.

ח. יש לחנך הקטנים בלימודי ליבה של תורת החשבון, שלא יבואו חלילה לידי תקלה ויכלו את כל תחמושתם על ההמנים שבפתח פרק ג', וייוותרו ערומים מן הפיקות בהמנים המפוהקים שבסוף פרק ט'. מנהג תינוקות של בית רבן לבכות בהמן הראשון כששומעין קולות הנפץ, ורצים הוריהם למקלט מדיני מחוץ לבית הכנסת ואינם שבים עד לאחר הפסח הבעל"ט.

ט. שילוח מנות כיצד? נוטלין כלים מכלים שונים ומניחים בם קן עשוי קש צבעוני ועליו יין מלכות גמדי כיד המלך ומבחר מוצרי טטרזין, ומשלחין ביד הקטנים לארבע כנפות חדר המדרגות. נדיבים מביאים "אפרופו" ו"פסק זמן" בסלסלת נצרים, וקמצנים מביאים "לולי" ו"פה גדול" בצלחת נייר מידלדלת, ובלבד שיביאו גם אוזן המן תעשייתית אחת. בקהילות צפון ת"א ומזרח ג"ש מביאין יין מרלו משובח עם שוקולד מקס ברנר בשקית קרטון מצופה זהב ועטרת "חג שמח" בראשה.

י. יש לצאת בכל תוקף נגד המתבוללים ימ"ש, שבוללים המשלוחים זה עם זה כשעטנז רח"ל עדלאידע מי הביא את השוקולד השווה ומי הביא ופלות בטעם חומצת לימון. בשעת הדחק, כגון שהביאו בפניו משלוח בלתי צפוי, מותר להכין משלוח של מנחה בלולה ולהעביר ממתק ממשלוח אחד לרעהו, ובלבד שיעבירו מכלי שני, שבכלי ראשון עשוי לבוא לידי תקלה ולהחזיר את הממתק לזה אשר הביאו, כאותו מקרה שאירע למשה שמסר המשלוח ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים החזירוהו למשה ולא דיבר עמם שנתיים.

יא. ממתק שעבר עליו הפורים, דהיינו: שנשאר ארוז במשלוח מנות מיום פורים שעבר ועד יום פורים זה, יכול להעבירו ליום הפורים הבא עלינו לטובה. ממתק אשר פשה בו הנגע בצורת שקערוריות ירקרקות או אדמדמות, ומראיהן שפל מן הממתק, יעבירו למשלוח מנות המיועד לכהן שיסגירו שבעה ימים. מי שאחזו בולמוס ורוצה לטעום ממשלוח מנות שקיבל, מאכילין אותו אפילו עדשים של מגדים שפג תוקפם, עד שיאורו עיניו.

יב. בכריכים המוקפים טונה נוהגין לשלוח זה לזה קופסאות שימורי דגים, בבחינת "יום שימורים יהיה לכם", ושמעתי כי מקור המנהג בחצרו של האדמו"ר מנחם-מנדעל סטארקיסט (נכד לגאון ר' אבן-שפרוט). רשעים שבישראל בורחין מבתיהם ערב החג כדי להימנע משילוח מנות, וסופם שנענשים ולא יכולים ליכנס לביתם מחמת ערימת המשלוחים המונחת בפתח ביתם.

יג. ראשי ערים שהשתכרו נוהגים לקיים בטבורה של עיר תהלוכות עדלאידע, עד שלא יודעין התושבים כיצד לברוח מהפקקים, וכל העיר נבוכה. ראשי ערוצים שהשתכרו נוהגים לשדר סרטים שפג תוקפם, כאותה ההילולא שאירעה בסנוקער רח"ל, או סרטי לימוד החשבון כצ'ארלי וחצי ופעמיים בוסקילה. ומנהג טוב הוא, שכך מתפטרין מהבורקס לפני הפסח.

יד. נס נעשה להם לילדי ישראל שבצאת החג מסמא הקב"ה את עיני הוריהם ומתעלמין מ-(יש לקרוא בנשימה אחת)- המונוסודיום ומהגלוטומט ומהטטרזין ומהנתרן ומהחומר המשמר ומהשומן הרווי ומהגלוקוז ומהסורביטול ומחומרי הטעם והריח ומה E-204 - עשרת מרעין הבישין שבממתקי ישראל, עד ששואלין הילדים מה נשתנה החודש הזה, שבכל השנה אנו אוכלים שאר ירקות והחודש הזה כולו מגדים.

טו. עם צאת החג יברך ברכת הגומל על שלא בא פורים פעמיים בשבוע, יתקע יתד ראשון לחג הבא, ויברך את חברו בברכת "איפה אתם בסדר השנה?" (וטוב יעשה אם יברח בטרם יתקע בו חברו יתד).