החפץ הזה עם השדיים

כף יד בוטחת חופנת שד, מבעד לחזיה ולבגד. כף היד אוחזת בשד בתנועה שמשדרת עוצמה מסוימת, ולזה מתלווה נענוע קל של האיבר, כאילו אומדים ושוקלים אותו כדי לברר באופן מעשי לגמרי האם הוא באמת גדול או קטן כפי שנראה לעין, והאם הוא בכלל אמיתי או אולי רק שקית ג'לי רוטט.

כל מילה נוספת מיותרת (צילום: ערוץ 10)

לו היה מדובר בגבר, אפילו סטייליסט מהולל, שהיה חופן כך את שדי לקוחותיו, הן היו רצות (או מדדות בגמלוניות על עקבים דקיקים) לתחנת המשטרה הקרובה כדי להתלונן. אבל כשמדובר בכוהנות האופנה טריני וסוזנה, המחווה הפיזית הזאת היא סימן היכר של הצלחה.

החל מהערב (ה') תראו בערוץ 10 לא מעט שדיים נחפנים במומחיות ועוברים אומדן מעשי שכזה. לפעמים יעניקו זו לשדיה של זו את אותה מחווה, באקט שנועד לומר - "היי, זה בסדר גמור. כולנו נשים".

בגרסה המקומית לצרור העצות שלהן, אמורות הכוהנות להביא למסך כמה תובנות (או תיוגים) על הישראלים כחברה - וזה אמור לחלץ את התוכנית מדקות ארוכות מדי של טיפול במחשופים לטובת חשיפת תכונותינו הקולקטיביות. כך לפחות מבטיחים הפמפומים המוקדמים לתוכנית, אבל אלה לא יוכלו להסתיר את מה שרואים אם טורחים להתבונן בתוכנית מצד התפר שלה: מתבצעת בה החפצה קולקטיבית של הגוף הנשי, בשמה של הנשיות עצמה; מתקיימים בה יחסי כוחות בעייתיים בין הכוהנות לבין השפחות החרופות שלהן, ושומעים בה טונים צורמים של פערי מעמדות שמונצחים במפעלותיהן של טריני וודול וסוזנה קונסטנטין מאז שהחלו להסביר לבריטיות "מה לא ללבוש" ועד שהפכו לפנומן בינלאומי.

אלינו הן מגיעות אחרי שכבר עשו את אמריקה והלבישו את אוסטרליה ויייעצו בתוכנית של אופרה, כתבו רבי מכר (יותר מצליחים מג'יימי אוליבר!), קידמו מכירות והמציאו ליין של תחתונים מחטבים.

מהאוכף, דרך האגס ועד הבקבוק

טריני וסוזנה בפעולה. החפצה נשית, בשם הנשיות (צילום: גיא קרן)

אבל תהא צורתך אשר תהא, את לא אמורה לחרוג במאומה מן החוקים הנוקשים שהשתיים יתאימו לך. לבושך לעולם לא יהיה ביטוי לאישיות שלך, לתפיסה שלך לגבי מה נוח לך ומה לא, לבחירה שלך במרקמים וצבעים ומצבי רוח. ואיך את אמורה להיראות אחרי מגע הקסם? כמעט תמיד הנשים שעברו מייקאובר בתוכניות של הכוהנות מצאו שהן נדרשות להיות סקסיות יותר מכפי שהיו, לחשוף את השדיים יותר מכפי שעשו קודם לכן ולהתרגש בהתאם לשינוי העצום שחל בחייהן.

במקרה של נשים שעברו את גבול טעמן (הטוב?) של השתיים בטרם קיבלו עצות חדשות, הן עלולות למצוא את עצמן מול המשפט "את נראית כמו זונה". כן, כבר שמעתן את המשפט הזה בפרומו שנועד לעשות לכן חשק לצפות.

בכי זה רייטינג

כולן, כך מתברר, משתפות פעולה. מעולם לא ראיתי בתוכניות שלהן מישהי שמנסה להתווכח איתן ברצינות או מערערת על תפיסותיהן הדיקטטוריות. מעולם לא ראיתי גם מישהו שמנסה להרחיק את היד מן השד שלה, גם אם המגע לא נעים.

טריני וסוזנה עושות את תל-אביב, ועושות לנו בעיות (צילום: גיא קרן)

במקרים קיצוניים, ייתכן בכי תוך כדי התהליך. כשמעליבים אותך מול צלמים ובמאי ואנשי סאונד ותאורנים ומפיקים ומצלמות, לא תבכי? הרי באותו רגע אין בך הכוח לחשוב על כך שהבכי שלך מענג את ההפקה. ההפקה יודעת שבכי זה רייטינג, ולא באמת חשוב מדוע בוכים.