שיקגו הופ: האם הבולס הם הדבר האמיתי?
לראשונה מאז ימי האליפויות, שיקגו מוליכה את המזרח. אז נכון שרוז הוא עדיין לא ג'ורדן, ות'יבודו עדיין לא ג'קסון, אבל הם בהחלט בדרך הנכונה. דירוג העוצמה
מי שאוהב כדורסל, אוהב לראות את שיקגו השנה. הבולס עלו השבוע למקום הראשון במזרח, לראשונה מאז ימי האליפויות העליזים של מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן בעונת 97'-98'. דרק רוז נותן עונת MVP וזוכה למחמאות ממספר 23 האגדי, אבל נדמה שהבולס, משום מה, עדיין צריכים לשכנע כדי להיחשב לקבוצה אלופה.
די-רוז רושם מספרים מדהימים, אבל הוא עדיין לא מייקל ג'ורדן. הוא לא משחק באותה עמדה ולא נהנה מאותה קבוצה. למרות זאת צריך לזכור שאפילו ל-MJ לקחו שבע שנים עד לאליפות הראשונה, כך שמבחינה תיאורטית, לרוז יש זמן כדי לשפר ולהשתפר עם הקבוצה.
לגופיה מספר 1 יש עד עכשיו 24.7 נקודות למשחק, 8 אסיסטים ו-4.3 ריבאונדים, אבל עיקר כוחו באופיו. הוא פשוט שונא להפסיד, בדיוק כמו אותו ג'ורדן שפסלו עומד בגאון מחוץ ל'יונייטד סנטר'.
הבולס חגגו השבוע 20 שנה לתואר הראשון וג'ורדן עצמו מצא זמן להחמיא לחבר'ה: "זו קבוצה שמוכנה לקחת אליפויות נוספות למען העיר הזו. היא אמנם צעירה, אבל לא ייקח לה שבע שנים כדי לזכות בטבעת. אני בטוח שזה יבוא הרבה יותר מוקדם ממה שכולכם חושבים". לצידו של רוז יש כמה סייד-קיקס מצויינים כלואול דנג, קרלוס בוזר ויואכים נואה. מי מהם הוא פיפן? גם לזה נגיע תיכף.
הסייד-קיק התורן
פיפן כמה סמלי, יקבל פסל משלו ב'יונייטד סנטר' דווקא ביום חמישי הקרוב במחצית המשחק מול בוסטון, אבל יורש עדיין אין לו. בניגוד לשיקגו הגדולה של הניינטיז, לזו הנוכחית אין מספר 2 מובהק. לעתים בוזר מתעלה, לעתים זה דנג ולעתים זה נואה, שמוסיף הרבה אנרגיות ותורם משמעותית גם מבחינה הגנתית.
נואה היה פצוע במשך תקופה ארוכה, אך גם בלעדיו הסתדרה שיקגו לא רע. עם שובו, המכונה האדומה הפכה מפחידה יותר ויותר וכיום, להוציא שמונה ניצחונות רצופים, יש לה גם את ההגנה השניה בטיבה בליגה. בנו של שחקן הטניס הצרפתי יאניק נואה, שלא מעט פרשנים ניבאו לו קריירת NBA קצרה במיוחד, הוא ווינר בנשמה וכבר זכה בשתי אליפויות במכללות עם פלורידה.
דנג הפך לשריד היחיד מתקופת ה'בייבי בולס' הכשלונית של אמצע העשור הקודם. בוזר החמיץ את ארבעת המשחקים האחרונים, אך צפוי להיות פקטור של ממש בפלייאוף, כפי שהיה ביוטה. שיקגו גנבה לג'אז גם את קייל קורבר ורוני ברואר המצויינים, שביחד עם קורט תומאס הוותיק מספקים נסיון פלייאוף עשיר. הבעיה היא שהסגל עדיין קצר מדי לעומת זה של בוסטון, אורלנדו ואפילו מיאמי.
שר ההגנה
על כולם מנצח תום ת'יבודו. מאמן בן 56 ששימש כעוזר כמעט בכל קבוצה בליגה וקיבל את ההזדמנות דווקא בבולס. השמועה מספרת על כך שבמהלך ביקור של דוק ריברס וכמה משחקני בוסטון בבית הלבן השבוע, ניגש הנשיא ברק אובאמה והודה להם על שאיפשרו לת'יבודו להגיע לשיקגו, קבוצתו האהודה. תאמינו או לא, בתוך עונה אחת הפך ת'יבודו לאחד האנשים האהובים ביותר בעיר הרוחות.
אחרי הכל, מדובר במאמן שעבד לצד תותחים כבדים כג'רי טרקניאן, ג'ון לוקאס, דוק ריברס ובעיקר ג'ף ואן גאנדי. כמעט בכל המקרים, הפך ת'יבודו לאיש שאחראי על שיפור ההגנה. את ניו יורק של ואן גאנדי הוא הפך לקבוצת הגנה אדירה ב-01'-02' וכשחברו הטוב לקח אותו ליוסטון, יצרו הרוקטס רצף של 33 משחקים, בהם שמרו את יריבותיהם על פחות מ-100 נקודות.
גם בוסטון תחת ת'יבודו סיפקה הגנה אדירה בדרך לזכייה באליפות ב-2008. שיקגו אינה שונה בהרבה ובמשחק האחרון מול ניו ג'רזי, היא עצרה את יריבתה, שהגיעה אחרי מסע של חמישה ניצחונות, על 73 נקודות בלבד. "אי אפשר לנצח כשקולעים ב-35 אחוז", אמר בסיום דרון וויליאמס מהנטס. "אבל יש להם קבוצת הגנה גדולה. זה הדבר שהם הכי מתגאים בו".
דריק רוז. עכשיו הגיע הזמן להראות מה אתה שווה (צילום: AP)
לאן עכשיו?
"אנחנו יודעים שיש לנו עוד דרך ארוכה", הודה השבוע דנג, שדווקא נשמע בטוח בסגל שלו, למרות הטענות שהוא קצר מדי ולמעט החמישייה הפותחת,
אינו משופע בשחקנים יוצאי דופן. "יש לנו קבוצה גדולה עם חבר'ה טובים שמגיעים לכל משחק ונלחמים. יש חבר'ה שעולים מהספסל ומתעלים כשיש פצועים. יש לנו קבוצה טובה ועמוקה, אבל אנחנו חייבים להמשיך ככה".
ת'יבודו יודע שאחרי שהקבוצה שלו סימנה 'וי' על ראשות המזרח, יהיה קשה יותר לשמור על המקום. "אנחנו צריכים להתקדם צעד אחר צעד. אסור לנו להקדים את המאוחר. אנחנו רק צריכים להתרכז בעצמנו ובתהליך השיפור שלנו. אם נעשה את דברים בצורה נכונה, התוצאות יגיע מעצמן". כאן אגב, תימדד היכולת האמיתית של שיקגו, דווקא אחרי שפרצה מחסום פסיכולוגי בן 13 שנה.
אז ת'יבודו הוא עדיין לא פיל ג'קסון ורוז, שנולד ב-1988, בערך בתקופה שבה מייקל התחיל להוכיח את עצמו, הוא בטח לא ג'ורדן. הגארד הצעיר דווקא מחזיק העונה במאזן טוב מול הגדולות של המזרח (למרות פתיחת עונה מגומגמת מולן, בעיקר בגלל החיסרון של בוזר), אבל בדיוק כמו MJ, יהיה חייב יהיה להראות מה הוא שווה בעיקר בפלייאוף.
דירוג העוצמה
1. לוס אנג'לס לייקרס 20:48 (1 בשבוע שעבר)
גם עם חצי קובי בראיינט, הסגולים-צהובים דוהרים קדימה והשבוע עברו שתי משוכות לא קלות בדמותן של דאלאס ואורלנדו. עכשיו רק צריך לשמור את אנדרו ביינום בריא, אחרי שישה משחקים רצופים בהם הוריד כמעט 16 ריבאונדים בממוצע.
2. שיקגו בולס 18:48 (3)
חוץ מזה ששיקגו מסתדרת מצויין גם בלי בוזר ולפעמים גם בלי נואה, אין מה לחדש אחרי שבוע של ניצחונות על אטלנטה, יוטה ו-וושינגטון. אולי חוץ מזה שקורט תומאס בן ה-38, הפך לשחקן חמישייה אדיר - מה שהוא לא היה אפילו בימיו היפים בניקס של ואן גאנדי ות'יבודו לפני עשור.
3. סן אנטוניו ספרס 13:54 (2)
גם הגדולים ביותר יגידו לכם שלא קל לנצח כל הזמן. מיאמי רצתה יותר ולכן גם הביסה את הספרס בלילה שבין שני לשלישי, אבל גרג פופוביץ' יכול להיות מרוצה. מאז אותו משחק הוא והחבורה הזקנה שלו נחה, ותגיע מוכנה לשבוע שכולו קרבות.
קווין דוראנט. ניצחון ראשון בקריירה על לברון (צילום: רויטרס)
4. אוקלהומה סיטי 23:44 (9)
בשבוע שבו קווין דוראנט מנצח לראשונה בקרב פנים אל פנים את לברון ג'יימס (הוביל עליו 0:6 במפגשים ביניהם), הת'אנדר כבר עם חמישה ניצחונות רצופים ועם 8 מה-9 האחרונים.
5. בוסטון סלטיקס 18:48 (4)
הטרייד ששלח את קנדריק פרקינס לאוקלהומה עדיין מהדהד, והסלטיקס משלמים מדי פעם את מחיר ההשתלבות של השחקנים החדשים. אל דאגה, כשיגיע הפלייאוף, אך אחד לא יזכור את ההפסדים לפילי ולג'רזי השבוע.
6. מיאמי היט 22:46 (8)
'פרשת הבכי' עשתה את שלה והרגיזה את לברון. אחרי שמריו צ'אלמרס ומייק ביבי סבלו מבעיית עבירות, ג'יימס ריכז את המשחק של ההיט בניצחון הגדול על סן אנטוניו והוכיח שוב שהוא יודע לעשות הכל. מפחיד.
7. דנבר נאגטס 27:41 (-)
איזה כיף של קבוצה נבנתה בין הרי הרוקי עם עזיבתו של כרמלו. בעוד אנתוני מתקשה בניו יורק, ננה הילאריו, או רק ננה בשבילכם, תפס את המקום של כמנהיג. הברזילאי מביא לאחרונה מספרים של MVP, לצד הרבה אופי ונשמה. אחרי שהצהיר השבוע כי הוא רוצה להישאר שחקן נאגטס עד סוף הקריירה, אפשר להבין מדוע ב'פפסי סנטר' חולים עליו.
8. דאלאס מאבריקס 20:48 (5)
דירק נוביצקי וחבורתו אמנם הבטיחו פלייאוף זו השנה ה-11 ברציפות, אבל לצד ההישג המרשים גם הפסידו ללייקרס ולפורטלנד השבוע - שתי יריבות אפשריות בפוסט סיזן.
9. אורלנדו מג'יק 26:43 (5)
מסע של חמישה משחקי חוץ קשים, הסתיים בשתי הארכות וגם שני הפסדים. זה לא מפריע לדווייט האוורד להמשיך להפציץ (31 נק' ו-22 ריב' בניצחון על מילווקי למשל).
10. פורטלנד טריילבלייזרס 29:39 (7)
למרקוס אולדריג' נמצא אולי בכושר הטוב בקריירה, רודי פרננדז קול באחוזים גבוהים וג'ראלד וואלאס עדיין מחחפש יציבות. עדיין, בלי ברנדון רוי כשיר לגמרי, לבלייזרס אין מה לחפש.
לפנייה לכתב/ת 
