המשרד להגנת הסביבה: הדו"ח מטעה

במשרד להגנת הסביבה דוחים את ממצאי הדו"ח ומסרו בתגובה כי "הדו"ח מציג תמונה מטעה לגבי אופן הטיפול של המשרד להגנת הסביבה במפעלים במחוז צפון. המשרד להגנת הסביבה משקיע משאבים ומאמצים רבים על מנת למקד הן את פעולות הפיקוח והאכיפה והן את השקיפות והדיווח לציבור ומתעדף את פעילותו במפעלים ובמקורות הזיהום בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר".

בכל הנוגע לאיכות האוויר, ציינו במשרד כי "אנו בעיצומה של עשייה בתחום מניעת זיהום אוויר אשר תביא לקפיצת מדרגה בכל הקשור להפחתת הזיהום, יכולת הפיקוח והאכיפה ושיתוף הציבור. חוק אוויר נקי אשר נחקק בשנת 2008 נכנס לתוקף בינואר 2011, העניק למשרד להג"ס סמכויות רבות המאפשרות התקדמות זו וקבע את כללי הפעולה בתחום מניעת זיהום אוויר.

החוק החדש נותן דגש על הטיפול וקביעת התקנים למפעלים הגדולים הגורמים למרבית הזיהום בארץ. מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה נדרשים לקבל היתר פליטה וליישם את הטכנולוגיות הטובות ביותר להפחתת זיהום. מפעל כזה נבחן על ידינו בצורה מעמיקה ויסודית, על פי הכללים הנהוגים באירופה. תהליך הוצאת ההיתר למפעל נעשה בשיתוף הציבור תוך פרסום כל הנתונים ומתן אפשרות לציבור להעיר הערותיו. על פי החוק, הליך מתן היתרי הפליטה למפעלים מתפרש על פני 7 שנים.

במחוז הצפון מצויים 140 מפעלים רלוונטיים בתחום זיהום אוויר, מתוכם 31 מפעלים מוגדרים כמפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה (בהתאם לחוק אוויר נקי). מפעלים אלו פולטים את מרבית הזיהום במחוז- לדוגמא 81% מסך פליטות תחמוצות החנקן מתעשייה.

מבין המפעלים שנבדקו בדו"ח 6 מפעלים הינם מפעלים הנדרשים על פי החוק להיתר פליטה, מהם מפעל אחד הגיש בקשה להיתר (צינורות המזרח התיכון), 4 מפעלים הינם מפעלי ציפוי מתכות הנדרשים להגיש בקשה עד 1.3.2012 ומפעל אחד (טמבור ) נדרש להגיש בקשה עד ל 1.3.2014". 

בכל הנוגע לטיפול בשפכי תעשייה: "על כל מפעל לטפל בשפכיו בתחומו עד להשגת האיכויות שנקבעו בתקנות, בדומה למדיניות האירופאית. יוצא דופן לנושא זה הינו עומס אורגני פריק, הניתן לטיפול במתקני הטיפול בשפכים, וגם זאת לאחר תיאום מראש עם מפעילי המתקן האזורי לטיפול בשפכים. יש לציין, כי בכל המפעלים במחוז צפון הנדרשים לכך קיימים מתקני קדם לטיפול בשפכים.

המשרד להגנת הסביבה מתכוון להכניס כבר בשנת 2012 התייחסות למפעלים הגדולים, בעלי התרומה המשמעותית לשפכים שתדרוש מהם התאמה של הטכנולוגיות העדכניות על פי מסמכי הייחוס האירופאים. בימים אלו אנו בעיצומו של השלב הראשון - איתור המפעלים.

בישראל חקיקה נרחבת בתחום השפכים, הנותנת מענה לרוב המזהמים, ברמה המקובלת בחקיקה העולמית ובהתאמה לתנאים הייחודיים במדינת ישראל כך למשל, יש התייחסות למלחים בשל ההשקיה בקולחין הנפוצה בישראל.

התקלות במכוני טיהור בשפכים נובעות בעיקר מתחזוקה לקויה של מערכות הטיפול בשפכים ברשויות המקומיות שמקורם ברב המקרים בחוסר תחזוקה והתרשלות הרשויות המקומיות במשך שנים רבות כמו כן, קשיי התאגידים לגשר על פערים אלו בזמן קצר.

מערכות נוספות לאיסוף נתונים בתחום השפכים נמצאות בהליכים פיתוח. קיימת מערכת פנימית מרכזית של המשרד למעקב המשמשת להיתרים ואכיפה, גם היא נמצאת בהליכי שדרוג.

בתי חולים: בתי חולים אינם טעוני רישוי בחוק רישוי עסקים. המשרד כן נותן היתרי רעלים לבתי החולים המתייחסים לחומרים מסוכנים על פי המוגדר בחוק החומרים המסוכנים התשנ"ג 1993. מאחר ותרופות למיניהן אינן מוגדרות בחוק זה וכן לא הוגדרו בתקנות לנושא שפכים אין למשרדנו סמכויות בנושא זה.