סדר חדש? חוקי המחלוקת עולים להצבעה בכנסת

שני חוקים שנויים במחלוקת יועלו היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת - חוק הנכבה ו חוק ועדות הקבלה. חברי כנסת מהשמאל יצאו נגד שני החוקים הללו, שמהווים לטענתם עוד חלק בסדרת החוקים הגזעניים שמחוקקת הכנסת ה-18. היוזמים, בתמיכת הימין הקיצוני, יגנו עליהם במסגרת "הסדר החדש" שהם מבקשים להחיל, לדבריהם, במדינת ישראל.

מאחורי חוק ועדות הקבלה עומדים חברי הכנסת דוד רותם מישראל ביתנו, ושי חרמש וישראל

חסון מקדימה. הם שוללים את הטענות שמדובר בחוק גזעני אשר מופנה בין היתר נגד ערביי ישראל. לדברי חרמש, בן קיבוץ, החוק נועד לסייע ליישובים קטנים בעלי אופי קהילתי לשמר את מסגרת החברתית. חסון, סגן ראש השב"כ לשעבר, טוען כי הטענות על גזענות עושות עוול למחוקקים ולכוונותיהם.

אולם מבקרי החוק - שיחול רק על יישובים בגליל ובנגב שבהם מתגוררות פחות מ-400 משפחות - טוענים כי הוא יוביל לאפליה, באמצעות סעיפים המאפשרים לוועדות הקבלה לפסול מועמדים בין היתר על רקע "התאמה חברתית". עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה מזכויות האזרח אמרה כי למרות שינויים מסויימים שהוכנסו בחוק עקב הביקורת הציבורית הנוקבת, הוא עדיין יאפשר אפליה פסולה ובכוונת האגודה לעתור נגדו לבג"ץ.

"גבול לניצול הדמוקרטיה" 

גם חוק הנכבה זכה לגינויים מהשמאל, ובמיוחד מחברי הכנסת הערבים. הצעת החוק של אלכס מילר ודוד רותם מישראל ביתנו מבקשת להסמיך את השר האוצר לקנוס גופים שיתמכו ביום הנכבה, בו מציינים הפלסטינים את תבוסתם במלחמת העצמאות, ובפעילות נגד עקרונות המדינה. ההצעה גם אוסרת על גופים ממשלתיים ועל תאגידים הנהנים ממימון ממשלתי לארגן או לממן פעילויות שיש בהן כדי לערער את יסודות המדינה ולסתור את ערכיה הבסיסיים. 

שר האוצר יוסמך לקנוס רשויות ותאגידים שיתמכו ויממנו אירועים שיציינו את יום העצמאות כיום אבל, או יתמכו במאבק מזוין, מעשה טרור, הסתה לגזענות או אלימות ופגיעה בכבוד דגל או סמל המדינה. השר יפעיל את סמכותו על-פי המלצות צוות שימנה, בו יהיו חברים נציגי משרדי האוצר, המשפטים והמשרד נותן התקציב. שר האוצר יקנוס את הגוף המממן, בסכום השווה לפי שלושה מההוצאה שהוציא בגין הפעולות האסורות.

לדברי ח"כ מילר, "במקום שהרשות תשתמש בתקציבים שקיבלה על מנת לחזק את האמהות החד הורית, או הילד בסיכון, ראש העיר משתמש בתקציבים לקידום האג'נדה האישית שלו. יש גבול, כמה אפשר לנצל את הדמוקרטיה בישראל ולפגוע בכל דבר מהותי שבמדינה. יש רשויות שמשתמשות בתקציבים שהועברו להם למטרות חברתיות, להפיק עצרת המציינת את יום הנכבה. יש גבול לציניות".

"שטף אנטי-דמוקרטי" 

אבל חבר הכנסת חנא סוויד (חד"ש) טוען מנגד כי "החוק מצטרף לשטף אנטי-דמוקרטי. אני מציין את יום הנכבה מדי שנה, זה לא אומר שאני שולל את מדינת ישראל. זוהי האשמה כמעט פלילית נגדי כמי שמצטייר כשולל את הזהות היהודית והדמוקרטית של ישראל. החוק מהווה פגיעה באמות המידה של יסודות הדמוקרטיה. זהו ניסיון להכריע ויכוח ערכי ואידיאולוגי, על-ידי רוב פוליטי שמזדמן ברגע הזה. חוק לא מסיים ויכוח ולא פותר את הבעיה".

גם חבר הכנסת יצחק הרצוג מהעבודה מתח ביקורת על הצעת החוק. "החוק של ישראל ביתנו

מתוחכם, כיוון שאם אתנגד לחוק, אראה כאילו אני מתנגד למדינת ישראל. אבל לא היא", אמר שר הרווחה לשעבר, "ישראל היא מדינה דמוקרטית החותרת לשוויון. מי שישלם את המחיר היא האם החד-הורית הערבייה והילד הערבי בסיכון שישללו מהרשות שלו תקציבים, רק כי ראש המועצה החליט לנאום ביום העצמאות". 

חבר הכנסת טאלב אל-סאנע (רע"מ-תע"ל) הביע גם הוא התנגדות להצעה, אך התנחם בכך שהערבים לפחות מקבלים סוף סוף הכרה בנכבה, על דרך השלילה. "הנכבה לא פחות חמורה מחורבן בית ראשון ושני, ואני לא שמעתי שהרומים מנעו מהיהודים להתאבל בכל מקום", ציין והוסיף כי "הנכבה היא אבל על כפר שנהרס ואבא שנהרג".