בדרום לא הלכו ללימודים: "אסור לקחת סיכון"

נשארו בבית: בצל ההסלמה בדרום השביתו היום (ו') ועדי הורים ורשויות מקומיות את הלימודים בכמה ערים שנמצאות בטווח האש. גם בקריית גת, שלא נפגעה מירי הקסאמים, החליטה העירייה שלא לקחת סיכונים והודיעה על ביטול הלימודים בכל מוסדות החינוך בעיר. הורים רבים הביעו את שביעות רצונם מההחלטה. "גם אם עד עכשיו הכל נראה סביר, אי אפשר לקחת סיכון", הם אומרים.

הסלמה בדרום - הכותרות האחרונות ב-ynet:

• המיגון באשקלון: "גם בית המשפט הפקיר את הילדים"
• רקטה התפוצצה בצפון אשדוד: "בהלה מטורפת"
• זעם ברשויות בדרום: "שום טלפון מהממשלה"
  

עדכונים שוטפים בעמוד הפייסבוק של ynet

"כולם היו שמחים לראות את הילדים בבית הספר", מסביר יוסי מיימון, אב לשני ילדים, "אבל די בחשש שבשעת לחץ הם ידרסו אחד את השני בשביל להשאיר אותם בבית. אמנם הילדים מתורגלים, אבל דינו של תרגיל לא דומה לזמן אמת, שבו אפילו אנשי החינוך נמצאים בלחץ".

"הילדים עלולים לדרוס זה את זה". גראד בבאר-שבע (צילום: הרצל יוסף)

ליאורה זוהר, אם לשתי ילדות, מסכימה אף היא עם ההחלטה שהתקבלה. "היום מתחיל שקט, אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה", היא אומרת. "כשאין מיגון במוסדות החינוך, זאת סכנה". יחד עם זאת, מודה זוהר כי היום ביטול הלימודים הינו נוח יחסית עבור ההורים, שכן הם לא עובדים. "אם יתבטלו הלימודים גם ביום ראשון זאת תהיה בעיה, כי אני עובדת. אבל צריך לחשוב קודם כל על הביטחון".

"ביטול הלימודים - צעד מיותר בהחלט"

אורן חיות, אב לפעוט בן שנתיים, עבר לקריית-גת מבאר-שבע אחרי מבצע "עופרת יצוקה". לדבריו, ביטול הלימודים ישתלם אם יגרום לזירוז קבלת ההחלטות. "אם זה ידחוף את הממשלה לבצע פעולה, אני חושב שכדאי להשאיר את הילדים בבית. קטונתי מלקבל החלטות, אני סומך על מקבלי ההחלטות, אבל הגיע הזמן לעשות משהו".

מנגד, ישנם הורים שרואים בביטול הלימודים צעד בעייתי שמפחיד את הילדים ואת ההורים. "זה ממש לא צעד נכון", טוען חזי נתנוב, אב לשתי בנות. "זה סתם מכניס את הציבור ללחץ. הסיכוי שיגיע לפה משהו הוא כמעט אפסי - יש להם יותר סיכוי לפגוע ביישובים שעל קו הים, לכן המטרות זה אשקלון, אשדוד, ראשון-לציון. זה ממש טמטום להפר את השגרה בקריית-גת. יש לי חבר שלא הלך לעבוד היום מכיוון שאשתו חוששת. למה לעשות את זה? זה מיותר בהחלט".

גם לנועם רייף בן השבע וחצי יש מה להגיד: "אני קצת עצוב, כי שמעתי בחדשות שהערבים זרקו על ישראל טילים. זה מפחיד, אבל גם עצוב לא ללכת לבית הספר".

"סתם מלחיצים". חזי ומיטל נתנוב עם בנותיהן (צילום: צפריר אביוב)

מהירי בבאר שבע לפיגוע בירושלים

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הייתה היום בין המוסדות הבודדים בבאר-שבע שבחרו שלא להשבית את הלימודים על אף הירי. למרות זאת, סטודנטים רבים לא הגיעו ללימודים וחזרו הביתה. אנה פרלמן, בת 23, החליטה להישאר בסוף השבוע בעיר ולא לחזור לבית הוריה בירושלים. "לא ברחתי הביתה, אבל אם המצב יסלים, אני לא יודעת מה אעשה", אמרה.

"יש לנו מקלט בדירה, אבל אני לא יודעת אם הוא פתוח בכלל", סיפרה פרלמן. "המצב קצת מלחיץ. אני חושבת שהאוניברסיטה היא מקום מאוד מוגן, אבל הבעיה היא הדרך שעושים מהבית לאוניברסיטה".

הדר אלמלם, סטודנטית בת 25, רצתה להישאר, אך בסוף החליטה לעזוב את באר-שבע ולשוב עם חברתה לבית הוריהן. השתיים ברחו מן הירי בדרום, ומצאו עצמן מגיעות לירושלים זמן קצר אחרי הפיגוע שהתקיים השבוע בבירה. "חברה שלי הייתה פעם בפיגוע והיא הייתה מאוד מפוחדת כשהחלו האזעקות. באזעקה הראשונה אמרנו שיהיה בסדר, אבל כשנשמעה האזעקה השנייה היא ממש נכנסה לחרדה והתחילה לרעוד. חבר שלה שהיה במרכז באותו יום הגיע לבאר-שבע והחלטנו לנסוע לירושלים. כשנכנסנו לעיר, היה הפיגוע. בדיעבד זו הייתה החלטה לא נכונה".

"לא יודעים אם המקלט פתוח בכלל". מקלט בבאר-שבע (צילום: רועי עידן)

"לא מאמינים בלחזור הביתה"

סטודנטים רבים ששוכרים דירות בשכונות הוותיקות בעיר גרים למעשה בבתים ללא ממ"ד. אבירם איפרגן, סטודנט בן 24, סיפר כי הוא גר בקומה רביעית בשכונה ג', והמקלט הקרוב ביותר נמצא מחוץ לבניין. "אני לא יודע אם הוא בכלל פתוח", אמר.

איפרגן, תושב דימונה במקור, נשאר בבאר-שבע למרות בקשותיהם של הוריו שישוב הביתה. "אם זה יחמיר ברור שאסע, אבל בינתיים אפשר לחיות עם זה", הוא טוען.

גם סארי אבו סעלוק, סטודנט בן 19 מערוער שבצפון הנגב, חש בטוח כשהוא בבית. "בתקופה האחרונה אני חושש להגיע לבאר-שבע", הוא מודה. "בכל רגע יכולה ליפול רקטה, כשאתה ברחוב או במכונית. אני חושב על זה הרבה. אם

המצב יחמיר אעדיף להיות בבית, לחכות שם עד שהמצב יירגע".

אולם יש כאלו שטוענים שגם אם המצב יחמיר, הם לעולם לא יחשבו לנטוש את העיר. אלה ברקאי, סטודנטית בת 23, אומרת שהיא לא תחזור לביתה שבמרכז, על אף שכמה מחבריה חזרו כבר הביתה לאחר שלקו בהתקף חרדה. "אין לי מרחב מוגן בדירה, אבל אני לא מפחדת לגור כאן", אמרה. "גם אמא שלי אמרה לי לחזור, אבל אני לא מאמינה בזה, גם אם הירי אתגבר לא אחזור. צריך לחיות כרגיל ולא לתת לזה להשפיע עלינו. האוניברסיטה עשתה בשכל כשלא הפסיקה את הלימודים".