עתירה לבג"ץ: בטל הליכי מינוי רבני ערים

תנועת נאמני תורה ועבודה עתרה הבוקר (יום ב') לבג"ץ נגד השר לשירותי דת יעקב מרגי, בדרישה לבטל את תקנות בחירת רבני הערים ולהקפיא את הליכי הבחירות בכל הארץ עד לגיבוש תקנות חדשות, זאת משום שלטענתה המצב הקיים מאפשר לשר הממונה לקיים הליך פוליטי, מפלה מגזרים רחבים ופוגע בזכות לבחור ולהיבחר.

העותרת, באמצעות עו"ד אסף בנמלך, טוענת כי לשר הדתות עוצמה ויכולת השפעה מכרעת על תהליך הבחירה, ולפיכך הפך העניין שם נרדף לעימותים, מחלוקות, דילים פוליטיים ועתירות משפטיות. "בערים רבות נמנעים בשל כך מבחירת רבני ערים", נכתב בעתירה, "ובמקומות הבודדים בהם נבחרו בסופו של דבר רבנים, הליך הבחירה הותיר משקעים עכורים".

בנאמני תורה ועבודה מתארים מצב של "שיתוק הליכי הבחירות וקשיים בישום בחירת רבני עיר", ומסבירים כי אלה נובעים מ"תקנות בלתי אפשריות שהתקין שר הדתות על רקע פוליטי ומגזרי".

עוד נכתב כי מטרת העתירה היא לשקם את מעמד הרבנות: "התקנות הנוכחיות חותרות תחת עקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

איפה הנשים?

טענת העותרים היא כי "במקום הליך בחירות, נוצר הליך של מינוי על-ידי גוף בוחר המורכב מנציגי המועצה הדתית ושר הדתות, ועל ידי גורם עלום, עמום ונוח למניפולציות, בדמות 'נציגי בתי הכנסת'... למינוי נציג אישי של השר, כמו גם להשפעתו על מינוי יושב ראש הוועדה ועל מינוי נציג המועצה הדתית, אין אך ורע בהליכי בחירות שונים הקבועים בדברי חקיקה שונים".

כן הם מציינים לגנאי את סמכויותיה הנרחבות של הוועדה בקביעת 50% מחברי הגוף הבוחר, זאת בזמן שייצוגם של נציגי הציבור, כחברי מועצת העיר, "מדולל ומצומצם".

על פי העתירה, "מצב בלתי תקין זה" גורם לכך שמגזרים נרחבים באוכלוסייה – כאלה שאינם משתייכים לקהילה ספציפית – מודרים מהליך הבחירה, וכך גם ציבור הנשים שכמעט אינו מיוצג במועצות הדתיות ובבתי הכנסת.

"תפקידו של רב עיר חשוב דווקא עבור האנשים שאינם פוקדים את בתי הכנסת מידי שבת בשבתו", נכתב, "הם אלה שפונים לקבל סעד

מרב העיר בימי שמחה ובימי אבל".

מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר: "ההליך לבחירת רב עיר צריך לאפשר לקהילה לבחור את המנהיג המתאים לה, בהליך דמוקרטי, בבחירות הוגנות, חופשיות ושוויוניות ללא הטיה, ללא שליטה פוליטית וללא יצירת מנגנון שיביא למניפולציות פוליטיות ויאפשר בחירה שתוצאותיה ידועות מראש. נושא בחירת רבי ערים מהווה הוכחה נוספת לצורך הדחוף בשחרור היהדות משליטת הממסד הפוליטי ועל חיוניותו של הליך דמוקרטיזציה בשירותי הדת".