הריבית זינקה - איך יושפעו המשק והכיס שלנו?

בנק ישראל הפתיע הערב את המשק, והעלה את הריבית בשיעור גבוה של 0.5%, לרמה של 3%. מהן הסיבות להחלטה וכיצד היא תשפיע על הפעילות במשק, על מחירי המזון והדירות ועל כיסם של משקי הבית?

עם זאת, גובה הריבית אינו הגורם היחיד שפועל לקביעת המחירים במשק. גורמים נוספים, כגון עלות הסחורות המיובאות בחו"ל, עלות השינוע שלהן בארץ, והתפתחות בכוח הקנייה של המשק משפיעים גם הם.

מה יקרה למחירי הדירות?

במקרה הספציפי של העלאות הריבית הנוכחיות מטרתן גם לייקר את המשכנתאות מהבנקים וכך לתרום לבלימת התייקרות הדירות בישראל, שהיא גורם מרכזי לאינפלציה הגבוהה. באמצעות העלאת הריבית מנסה הנגיד להוריד את הביקוש למשכנתאות, בעיקר עבור דירות להשקעה, וכך לבלום את התייקרות מחירי הנדל"ן.

רכשתם כבר דירה - מה יקרה למשכנתא?

בעקבות העלאת הריבית, ההחזר החודשי למשכנתא ממוצעת של 500 אלף שקל שנלקחה כולה במסלול ריבית פריים, לעשרים שנה יעלה ב-126 שקל, מהחזר חודשי של 2,836 שקל כיום ל-2,962 שקל. בחברת "AMG משכנתאות" מציינים כי בתוך כשנה וחצי בלבד, הריבית עלתה 9 פעמים כך שבתקופה זו סכום החזר המשכנתא עלה בלמעלה מ-658 שקל בתשלום החודשי.

מתכננים לרכוש - איזו משכנתא כדאי לקחת?

המלצת המומחים כיום היא לא לקחת יותר מ-50% במסלול ריבית הפריים (הנגזרת מהריבית במשק). את שאר הסכום מומלץ לקחת בריביות צמודות מדד משתנות לתקופות הארוכות או קבועות לתקופות הקצרות. כמו כן מומלץ לקחת חלק בריבית הקבועה הלא צמודה וכן יש הממליצים לשלב רכיב מט"ח של 10% עד 15% מההלוואה.

אילו השפעות יהיו על חשבון העו"ש שלנו?

באופן אוטמטי הריבית בבנקים תתייקר גם היא. ריבית הפריים המשמשת את הבנקים לחישוב ריבית על ההלוואות תייקר גם את ההלוואות הצרכניות - הלוואת מהבנק או הלוואה מחברת כרטיסי האשראי וכמובן, גם את האוברדראפט. הבנקים כבר הזדרזו הערב להודיע על העלאות הריבית שיכנסו לתוקפן ביום שישי הקרוב.

כך לדוגמא, בבנק הפועלים תעמוד הריבית על האוברדראפט, בחשבון משכורת על 11%, במדרגת הריבית הראשונה ועל כ-13.9% במדרגת הריבית השלישית (מסגרת האשראי של הלקוח מחולקת ל-3-2 מדרגות כאשר במדרגה הגבוהה יותר, הריבית גבוהה יותר)

גם ההלוואה ותשלומי הקרדיט בכרטיס האשראי יתייקרו. כך לדוגמה, הריבית על הלוואה בכרטיס אשראי ישראכרט, שמונפק ע"י הבנק תעמוד על 9.4%.

עם זאת, יש גם בשורה טובה. הריבית שנקבל על הפקדונות בבנקים, הנחשבת נמוכה ביותר, תעלה גם היא בעקבות השינוי בריבית.

לכן, הנגיד פוסע על חבל דק, ומטרתו היא להעלות את הריבית בהדרגה לרמה ריאלית, כלומר רמה שתשקף את העוצמה של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי, שצומח כל הזמן. הצמיחה הגבוהה יחסית במשק, והתאוששותו המרשימה מהמיתון, מאפשרת לנגיד להעלות את הריבית מבלי לחשוש מפגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית המקומית.

בו זמנית, פישר משתמש בכלים שונים כדי למנוע התחזקות לא ריאלית של השקל. התחזקות לא ריאלית נוצרת כשמשקיעים (ספקולנטים) קונים שקלים מתוך תקווה לעשות רווח מהיר מפערי הריביות בין ישראל לעולם, ולא למטרות השקעה. כדי להילחם בספקולנטים פעל בנק ישראל במספר דרכים: הראשונה שבהן היא רכישות הדולרים, שבאמצעותן נוהג בנק ישראל כספקולנטים בשוק המט"ח ורוכש מטבע זר כדי להעלות את ערכו על חשבון השקל.

צעדים נוספים הם ההחלטה לחייב את הבנקים לדווח על פעילות ספקולטיבית, וכן ההחלטה להטיל על הבנקים חובת נזילות של 10% בגין כל עסקה לטווח קצר. צעד צפוי נוסף הוא ותוכנית האוצר, בשיתוף בנק ישראל, לבטל את הפטור ממס על פעילות ספקולטיבית. כבעבר, ייתכן שהנגיד ישלוף גם בהמשך "שפנים נוספים מהכובע" כדי להתמודד עם התחזקות השקל.

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, מעריך, כי "בהחלטת הריבית הבאה שתתקבל ב-21 באפריל יותיר בנק ישראל את הריבית על כנה (3%), במטרה להמשיך את מתווה העלאות הריבית המסודר, לאחר שכבר נקט בשלוש העלאות ריבית רצופות.

"לא ניתן להמשיך בהעלאה כל חודש מבלי להביא לזעזוע גדול מהרצוי בתמהיל הכלכלה הישראלית. מדד מרס, שצפוי להיות מתון יחסית (0.2%) יעזור לתמוך בהפסקה קטנה במתווה ההעלאות, למרות שהעלאת ריבית באירופה, אם אכן תתממש, תלחץ להעלאה נוספת".