ראש שב"כ חדש: כישורים, ואולי גם שיקול פוליטי

מינויו של יורם כהן לראש שירות הביטחון הכללי היה מפתיע, למרות שראש השב"כ הנוכחי, יובל דיסקין, המליץ לראש הממשלה למנות אחד משלושה הסגנים שכיהנו תחתיו. כהן היה הסגן הראשון של דיסקין, בתחילת דרכו כראש השב"כ.

נתניהו החליט על המינוי אחרי התייעצות עם שר הביטחון ברק - כפי שמחייב ההסכם הקואליציוני.

כהן, שייכנס לתפקידו ב-15 במאי, הוא בן 51, נשוי ואב לחמישה. הוא היה בעבר ראש מרחב ירושלים וראש האגף הערבי-איראני. כמזרחן בהשכלתו האקדמית, הוא גם נחשב למומחה בנושא התנועות האסלאמיות הרדיקליות, ובראשן חמאס. כעמית מחקר במכון בוושינגטון כתב עבודת מחקר על חמאס, שבה צפה במדויק את ההתפתחויות בשנים האחרונות בארגון ואת התנהגותו. הוא יהודי מסורתי, ויהיה חובש הכיפה הראשון שיכהן כראש הארגון שבין שאר מטלותיו חייב לפקח ולסכל פעילות לא חוקית של הימין הקיצוני.

הפגנה ברמאללה לפיוס פנים פלסטיני. האתגר הראשון (צילום: AP)

על פי השמועות שרווחו בתקשורת, המועמד המוביל שעליו המליץ דיסקין היה י' אחר, הסגן הנוכחי, ומי שהיה בין היתר ראש האגף לישראל וזרים (הכולל את החטיבה היהודית וחטיבות נוספות, העוסקות בין השאר בסיכול ריגול ובסינון ביטחוני). יש מי שמעריך כי נתניהו בחר בכהן לא רק בגלל נסיונו הרב ומומחיותו בענייני ערבים ואיראן, הדרושה במצב האזורי הנוכחי, אלא מפני שחשש מהתנגדות שהיה מעורר מינויו י' בקרב הימין והמתנחלים. הוא היה זה שניהל את חקירת המחבל היהודי ג'ק טייטל, וגם את זו של מי שנחשד בכמה מקרי רצח, חיים פרלמן, שלא הואשם.

מינויים מבפנים: תחת לחץ

במינויו של כהן הושלם למעשה סבב מינוי הקודקודים הגדול בצה"ל, בקהיליית המודיעין ובמשטרה שהחל בסוף השנה שעברה. המאפיין סבב זה הוא שבמהלכו מונו לתפקיד הבכיר ביותר אנשים שצמחו משורות הארגון הנתון לפיקודם. מהרמטכ"ל גנץ והמפכ"ל המיועד דנינו, עבור לראש המוסד תמיר פרדו וגמור בראש השב"כ המיועד - כולם טיפסו מתפקידי שטח זוטרים עד לראשות הארגון.

זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שראש הממשלה ושר הביטחון אינם מצניחים מועמד מבחוץ לפקד על ארגון מודיעין, על הצבא או המשטרה. יוצא הדופן הוא ראש אמ"ן, אלוף אביב כוכבי, שאמנם צמח בשורות צה"ל אך לא במסלול המודיעיני.

אחת הסיבות למינויים משורות הארגונים הוא לחץ אנשיהם ומפקדיהם בהווה ובעבר. סיבה נוספת היא הצורך שאליו נקלעה הממשלה לבצע את כל מינויי הקודקודים בתוך חדשים ספורים ובעיצומו של תהליך של שינוי אזורי גדול. מה שמחייב את ראשי מערכת הביטחון להיות מנוסים מאוד ובקיאים מהיום הראשון במערכת שעליה הם מופקדים. אין להם כמעט יכולת לקחת לעצמם זמן לתקופת לימוד. לכן מינויו של כהן נובע לא פחות מכורח מאשר מהכרה בכישוריו.

מהיום הראשון לתפקידו יצטרך ראש השב"כ החדש להתמודד עם חמישה אתגרים מרכזיים:

1. האתגר הפלסטיני בשטחים: למנוע השתלטות חמאס על הרחוב ביהודה ושומרון, ולמנוע גלישה ההתקוממות הגורפת את העולם הערבי לשטחים הפלסטיניים. בשב"כ מבחינים באפשרות שתפרוץ בשטחים אינתיפאדה שלישית - אזרחית באופיה - כתוצאה מחיקוי ההתקוממות בעולם הערבי וההכרזה אפשרית באו"ם בספטמבר השנה על מדינה פלסטינית.

2. האתגר העזתי: אספקת מודיעין לצה"ל ותובנות לדרג המדיני שיצטרך להתנהל מול עזה ומצרים. בהקשר זה צריך להוסיף את האתגר המודיעיני בסיני, שהפכה בעקבות ההפיכה במצרים לשטח בלתי נשלט שדרכו מברחים כבר עכשיו אמצעי לחימה לעזה, ובעתיד יתרבו כנראה נסיונות הפיגוע היוצאים משם.

3. אתגר הקיצוניות היהודית: כך לפחות מכנה אותו דיסקין. מדובר בפעולות "תג מחיר" ובחשש לפיגועים יהודיים בהר הבית שיציתו את האזור.

4. האתגר הערבי-ישראלי: אספקת תובנות ומידע להחלטות הממשלה כדי לךמנוע תסיסה.

5. אתגר הטרור לסוגיו, כולל הג'יהאד העולמי, הטרור המקוון (סייבר טרור) ושימוש בחמרים לא קונבנציונאליים. על אתגרים אלה צריך להוסיף את שחרור גלעד שליט במסגרת עסקה או באמצעים אחרים.

נעליים גדולות

כהן מחליף בתפקיד את דיסקין אחרי שש שנים עטורות הצלחה וכישלון אחד צורב - זה הנוגע לגלעד שליט. בניצוחו של דיסקין העניק השב"כ לצה"ל

 "עליונות מודיעינית" שאפשרה לצבא להשליט שקט כמעט מוחלט מטרור ביהודה ושומרון.

דיסקין עיצב ומיסד את נושא הסיכולים הממוקדים, תחת פיקודו הביא השב"כ מודיעין מעולה שסייע מאוד לצה"ל ב"עופרת יצוקה". השב"כ בניהולו של דיסקין מילא תפקיד מכריע בסיכול פיגועים נגד מוסדות ישראליים בחו"ל. הוא גם סייע לממשלה לקבל החלטות מדיניות ודחף לניהול משא ומתן מתוך עוצמה ושקיפות עם הרשות הפלסטינית. כהן מחליפו נכנס ללא ספק לנעליים גדולות בתקופה של"'שינויים טקטוניים" במזרח התיכון שישפיעו – למעשה כבר משפיעים – על בטחון הפנים והחוץ של ישראל.