הנגיד מתנגד להפחתת מסים ורוצה עוד סמכויות
דו"ח בנק ישראל קובע כי במצב הקיים, ישראל לא תוכל לעמוד ביעד של הפחתת הגירעון אם הממשלה תמשיך להוריד מס לחברות. עוד טוענים בבנק שיש לתת בידיהם יותר סמכויות על חשבון האוצר, רשות ני"ע והממונה על ההגבלים העסקיים
"מס החברות בישראל בשנת 2010 היה נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD והפחתתו המתוכננת ל-18% באמצע העשור תביא לשיעור נמוך במיוחד", מזהירים כלכלני הבנק המרכזי בדו"ח. הם מציינים שבעוד שמדיניות המסוי הייתה נכונה עד כה - הפחתה נוספת של המס הישיר תפגע במשק.
לדבריהם, מדיניות המיסוי בשנת 2010 תאמה את מצב המשק, שנמצא מתחת לתעסוקה מלאה. חלק מההכנסות הגבוהות ממסים בשנת 2010 נבעו מהעלייה החדה של מחירי הנכסים, הפועלת באופן ישיר לגידול של ההכנסות ממסים על רווחי הון ועל נדל"ן וממס החברות. כלומר, הצמיחה חיפתה על הירידה באחוז המס ובחישוב סופי, הקופה הציבורית יצאה נשכרת.
עם זאת, בבנק ישראל סבורים כי בחינת מצב הגירעון של הממשלה, בהתחשב במצב המשק ובתוכנית הפחתת המסים העתידית, מלמדת שהיעד של מדינת ישראל, להגיע עד שנת 2020 ליחס חוב לתוצר של 60%, יושג רק אם שיעורי הצמיחה יהיו גבוהים יחסית.
בנק ישראל: לא לקצץ במגזר הציבורי
לפי הכתוב בדו"ח, משקל המגזר הציבורי בתוצר, וגם נטל המס, נמוכים משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות כבר כיום, כך שירידה נוספת של משקל המגזר הציבורי אינה מומלצת. "הדבר מעמיד בספק את כדאיותה של התוכנית להפחתת מסים בעתיד", כותבים כלכלני הבנק.
במשרד ראש הממשלה דוחים את טענות בנק ישראל וטוענים כי הפער בין מס חברות בישראל לבין המס בשאר המדינות החברות ב-OECD נובע מכך שמתווה הפחתת המס במדינות אלה נעצר בשל המשבר ב-2008. "ישראל, שצלחה את המשבר בקלות יחסית, מתמודדת עם גירעונות נמוכים בהרבה מדינות אלה", אומרים במשרד ראש הממשלה, "ולכן יכולה להרשות לעצמה לחזור לתוואי הורדת המסים לפני רוב העולם המפותח".
בסביבתו של ראש הממשלה מדגישים כי הכרחי שהמשק הישראלי, כמשק קטן וצומח, ישמור על רמת מיסוי נמוכה מזו של שאר העולם, כדי להגביר את האטרקטיביות שלו למשקיעים חיצוניים, זאת, במיוחד על רקע מיקומה של ישראל באזור גיאופוליטי בעייתי. "ההתאוששות המהירה מהמשבר נותנת לנו יתרון זמני יחסית למדינות שעדיין שרויות בעיצומו של משבר. יש לנצל יתרון זה להגברת האטרקטיביות של המשק הישראלי ולא לחכות לסיומו של המשבר ולחזרה של שאר העולם המפותח לתוואי תחרותי של הורדת מסים".
בנק ישראל פותח חזית גם מול האוצר והתמ"ת
בדו"ח בנק ישראל, שהוגש היום (ה') לראש הממשלה, נכללת התייחסות לצורך במתן יתר סמכויות פיקוח ואכיפה לבנק המרכזי בתחום הפיננסים. זאת, באופן שנוגס בסמכויות הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, רשות ני"ע והממונה על ההגבלים העסקיים במשרד התמ"ת.
על פי חוק, בנק ישראל אמון על שמירת יציבות המחירים בישראל, דרך קביעת גובה הריבית במשק. בנוסף, אחראי הבנק על שמירת יציבותה של המערכת הבנקאית, דרך פעילותו של המפקח על הבנקים. עם זאת, בשנתיים האחרונות נקט הנגיד מספר צעדים שמהותם הייתה התערבות יתרה בפעילות של הבנקים ושל שוק ההון בכלל. בעיקר זכורות ההנחיות שהוציא המפקח על הבנקים ב-2009, רוני חזקיהו, שבהן נדרש מהבנקים להגדיל את הלימות ההון וההפרשה לחובות מסופקים במתן משכנתאות והצעדים שנקט הנגיד לריסון פעילותם של הספקולנטים בשוק המט"ח.
בנובמבר האחרון, ערך הנגיד מצגת בפני חברי ועדת הכספים בנושא מבנה הרגולציה הרצוי למדינת ישראל תוך בחינת מודלים עולמיים. באותו מעמד הנגיד תיאר בקצרה את גישת הפיקוח המאקרו יציבותי, אשר עוסק בבחינת המערכת כולה, ובא למנוע מצבים שבהם כל מוסד פיננסי כשלעצמו נראה בריא, אולם כשל כלשהו במערכת אשר אינו בא לידי ביטוי בהכרח במאזניו של גוף ספציפי מביא בסופו של דבר לקריסה.
בבנק ישראל סבורים, כי לו הייתה מופעלת גישת פיקוח כזו בצורה יעילה ערב המשבר, סביר להניח שגופי הפיקוח בארה"ב היו מונעים את קריסת בנק ההשקעות ליהמן בראדרס. באותו מעמד ציין פישר בפני חברי הכנסת כי הוא סבור שיש לאמץ מודל דומה בישראל.
בדו"ח בנק ישראל שהוגש היום, חוזר הנגיד ומביע את דעתו כי לא די בכך שהבנק המרכזי יפקח על המחירים ועל יציבותה של המערכת הבנקאית, ויש צורך לתת בידיו כלים כדי למנוע חוסר איזונים במערכת הפיננסית (בועות אשראי, ריכוזיות יתר וכו'), שיכולים לפגוע בכלכלה כולה.
"כדי לשפר את היכולת לפקח על המערכת הפיננסית כולה הוכנסו (בשלב זה רק במדינות מעטות) שינויים במבנה הפיקוח על המוסדות הפיננסיים, תוך נטייה לאחד בין רשויות ולהעביר יותר סמכויות פיקוח אל הבנק המרכזי", נכתב בדו"ח, "זאת גם משום שעליו האחריות ולו הסמכות לשמש מלווה של מוצא אחרון בעת משבר".
מעבר לפיקוח על התאגידים הבנקאיים, מבקשים בבנק ישראל סמכויות פיקוח גם על מוסדות פיננסיים שאינם בנקים (בתי השקעות, קרנות פנסיה) ועל פעילויות של בנקים שאינן בליבת פעילותם המסורתית (מסחר במט"ח והשקעות בבורסה). מתן כלים שכאלה בידיו של הבנק המרכזי נוגס ישירות בתחום פעולתן של רשויות אחרות, כמו הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, רשות ני"ע ואף הממונה על ההגבלים העסקיים במשרד התמ"ת.
לפנייה לכתב/ת 
