יומן מוצ'ילר: ישראל - מעצמת מוסד, גמלים ונפט

מעטים הם הרגעים שבהם אנחנו יכולים לחוש באמת כיצד משתקפת דמותו של הישראלי במקומות שונים ברחבי העולם. מטיילים ישראלים רבים - ודאי אלה שמגיעים לפינות נידחות יותר של הגלובוס - זוכים למפגשים אישיים שבהם משתקפת דמותנו שלנו באור אחר לגמרי. כזה היה עבורי המפגש בדרום אמריקה. לרגל יום העצמאות וחגיגות הישראליות שלנו - הנה כמה רגעים קטנים שכאלה.

עשיתי את דרכי מדרום פרו לכיוון צ'ילה לפגוש מספר אנשים שהכרתי קודם לכן בטיול והזמינו אותי לביתם. אני נכנס למונית קטנה עמוסה בשישה אנשים מבוגרים, כולנו מצטופפים יחדיו ומתקשים לזוז. די מהר הם מגלים – טוב, לא קשה כל כך בגלל תיק הגב הענקי שלי – שאני לא תושב המקום.

בדרך למפגשים מזדמנים בצ'ילה (צילומים: מיכאל אבנר) 

אחת הנשים פונה אליי בפליאה כששמעה שאני מישראל: "נו... איך זה לגור במקומות בהם ישו חי וגדל?". אני לא יודע כל כך איך לענות על השאלה המפתיעה הזו,

אני מסביר לה שאני יהודי ושאנחנו היהודים לא מאמינים בישו. היא פוערת פיה כלא מאמינה ושואלת בתדהמה: "איך אתה לא מאמין בישו? אתה לא נורמלי? אם לא ישו, אז במה אתה מאמין?" מסתבר שבחייה לא שמעה על יהודים, לא פגשה אנשים שאינם נוצרים אדוקים כמוה. אציין שלא מדובר בצעירה, אלא באישה בשנות ה-60 או ה-70 לחייה.

בטיול בן שמונה חודשים שעשיתי בדרום אמריקה הזדמן לי לפגוש עשרות אם לא מאות אנשים – מקומיים ומטיילים - שלכל אחד מהם היה ידע שונה, הבנה שונה וגישה שונה לישראל. לא פעם נתקלתי בשאלות אם יש לי גמל ואם ישראל היא מדבר אין-סופי שבו אין שום דבר חוץ מחול ומלחמות.

חברים של ישו, ולובשות רעלה

עוד ניסו לתהות המקומיים איך אני בכלל יוצא לטיול ארוך שכזה? מאיפה יש לי את האמצעים הכספיים, אם אני גר באוהל? האם הצבא מממן לי את הטיול? יש שחושבים שאנחנו מעצמת נפט, דוברי ערבית, שנשותינו ובנותינו לבושות רעלות המכסות הכול חוץ מהעיניים, או נוצרים אדוקים הקרובים לישו המשיח.

מיעוט של אנשים סבורים שטילים נופלים פה כל דקה, מחבלים מתפוצצים, טנקים שועטים ברחובות תל אביב (שהיא, כמובן, עיר הבירה) ושהסיוע האמריקאי הוא בכלל בגלל חיפושי נפט במדינתנו. יש החושבים שאנחנו מדינה גדולה - אפילו יותר משלהם - ויותר מכל אנחנו קדושים מהאפיפיור, בגלל שאנו חיים ב"טיירה סנטה" – האדמה הקדושה.

עם קצת עזרה מחברים מקומיים. על הטנדר בצ'ילה

לצד הגיחוך הקל שזה מעורר בקרב מי שנתקל בכך לראשונה, זה גם קצת עצוב. הרי לא מדובר באנשים בורים. אלה אנשים מהמניין – נהגי אוטובוס, פקידים בהוסטלים ומלונות, עובדי חברות ביטוח, פנסיונרים עם ניסיון חיים עשיר, עורכי דין. אנשים שרכשו חינוך כלשהו. חשוב לזכור כי בחלק מהמדינות הללו אפילו חינוך יסודי אינו דבר של מה בכך.

אטרקציה חדשה בבית הכפרי

אני מגיע עם עוד שניים מחבריי לטיול לעיירה שכוחת אל אי שם במחוז "אייסן" בדרום צ'ילה. כבר לילה ונהג המשאית שלקח אותנו טרמפ מורה לנו לרדת במקום הזה, מכיוון שהוא ממשיך בכיוון ההפוך.

אנחנו מתמקמים ליד בית קטן והולכים לסייר בסביבה כדי למצוא מקום מתאים להקים בו את האוהלים שלנו ללילה. פתאום, אנו שמים לב לדמות אדם רזה יוצאת מפתח הבית הקטן – הוא שואל לשלומנו ואם אנחנו צריכים עזרה. מסביר לנו שאת האוהלים אנחנו יכולים להקים בגינה שלו ומזמין אותנו להיכנס לביתו לארוחת ערב.

אשתו של האיש החביב אפתה לנו לחמניות, הגישה לנו גבינות, והוא העביר את הטלוויזיה מהסלון, ושם אותה על השיש במטבח הקטן, בשבילנו. התיישבנו כולנו ליד האח הקטן, ביחד עם בנם בן החמש שחשב שנפלנו מהירח, נכנס ויוצא מהאוהלים שלנו כאילו היו האטרקציה החדשה של הבית.

שוחחנו מעט, מנסים לגשר על בעיות השפה ומנסים להסביר להם מאיפה אנחנו ומה לעזאזל אנחנו עושים באזור הזה בצ'ילה. הם היו מרותקים לשמוע דברים שלא ידעו מעולם – עד אז לא באו במגע עם אדם ממדינה זרה. למחרת בבוקר סידר לנו המארח טרמפ המשך צפונה עם אדם שהוא מכיר. בזמן שאנחנו יושבים בארגז הטנדר אנחנו מזהים לפתע את המארח של אמש – נהג טרקטור המועסק בסלילת הכביש. 

עוד מפגש שכזה היה לי כאשר הגעתי להוסטל קטן בעיר אריקה שבמדבר אטקמה, המדבר הצחיח בעולם. העיר נראית כמו אילת - רק בלי בתי המלון, חם ומרגיש כמו בבית. רשמתי את פרטי האישיים על טופס והגשתי אותו לבעל ההוסטל.

מרגיש כמו בבית. כמעט. העיר אריקה

מנהל המקום ראה את המילה – "ישראל" וירה לעברי "אתה מהמוסד? " . הוא סיפר לי שלפני ימים מספר "המוסד

השתלט על אונייה של אנשים חפים מפשע וחיילי צה"ל זרקו את יושביה לים". כך הוצג מה שהתברר לאחר מכן כהשתלטות המדממת על ספינת המרמרה. הוא הטיח בי שאנחנו הישראלים יורים על כל דבר שזז.

באותו ערב הלכתי לבקר ידידה צ'יליאנית בביתה. ישבנו וראינו את נבחרת ישראל בכדורגל מפסידה לצ'ילה 0:3. אז הסתבר שוב שלא רק בהסברה המצב שלנו בכי רע. למרות הכל - יום עצמאות שמח.

היו לכם חוויות דומות בטיול בחו"ל? שתפו אותנו בטוקבקים.