סופר יהודים

האחים בנצי ושמוליק מרקוס, חסידי חב"ד מקליפורניה, העלו לפני כשבוע את הקליפ המושקע שלהם ליוטיוב, וכבר גרפו יותר מ-100 אלף צפיות, שבצדן עוד שכפולים וחיקויים. וזה - בשיר שאין בו מילה אחת באנגלית, חלקו ג'יבריש חינני - וכולו הומאז' לעדתיות היהודית.

הצמד הקופצני, הידוע בארצות הברית כ-"8th Day", לא ממש צריכים לברך "שהחיינו" על אור הזרקורים. בחמש שנות פעילותם המוזיקלית, עשו לעצמם שם גם מחוץ לחומות הגטו האורתודוכסי. אך הצלחתו הפנומנלית של הקליפ "יאלילי" (Ya'alili), ללא ספק ממצבת אותם במגרש של הגדולים.

זה לא שהם לא כיוונו לשם. להפך. בעזרת מפיק עם חזון, שגם הוא במקרה אח - חיים מרקוס, בעל משרד פרסום, הם פנו לבמאי האנימציה המצליח לארי גוטרמן, כדי לעבוד איתו על הקליפ המיוחד.

עכשיו פאוזה: גוטרמן הלז נשכר על ידי ספילברג כדי לביים עבור אולפני "דרימוורקס" אי-אלו סרטים, ובהם "Antz" ו"כלבים נגד חתולים" המצליחים. אז מה גורם לבמאי שמרוויח עשרות מיליונים, לצלם הפקה קטנה הרחק מהבית ההוליוודי – בסופרמרקט ניו-יורקי כשר למהדרין? גוטרמן שאל את עצמו את אותה שאלה בדיוק.

הלו, זה חיים, זוכר אותי?

חיים מרקוס מכיר את גוטרמן מפרסומת שהשניים עבדו עליה בעבר הרחוק. הם אמנם לא דברו תקופה ארוכה, אך זה לא מנע ממרקוס להתקשר לאקס-קולגה, ולהציע לו את ההצעה המפתה.  

"בהתחלה גוטרמן ענה לי שהוא מצטער, מתנצל, אבל הוא עסוק ביותר, ואין לו זמן, והוא בטח לא יצליח לעשות את זה", מספר מרקוס, אבל בחוצפה יהודית אופיינית, הוא השמיע לו את השיר בטלפון, וממש כמו בסרטים – גוטרמן התרצה, על אף שלא ממש הבין את כל השיר.

"יאלילי" בנוי בשיטת ה"אני אומר כך – אתה אומר אחרת", ועוסק בהבדלים בין היהדות האשכנזית לספרדית, ושלא

כשיריהם האחרים של ה-8th Day, אין בו מילה אחת באנגלית.

"העברית שלי סבירה, הודות לתקופה בה למדתי בבית הספר היהודי בילדותי", גוטרמן מספר. "ידעתי שזה יהיה להיט אחרי שהשמעתי את השיר לבתי, והיא החלה לקפוץ ולרקוד. לא צריך להבין את כל המילים כדי שהכיף והעליזות ישפיעו עליך".

בשלב מסוים גוטרמן נכנס לפרויקט בעוצמה גדולה יותר מהאחים: "היה משהו מיוחד מאוד בעבודה עם שלושה אחים", הוא מעיד.

אחים לזימרה

האחים מרקוס חולקים עוד שבעה אחים ואחיות – כולם רבנים או "רבעצניות", בעלי חוש מוזיקלי מפותח. רק ארבעה מתוכם עשו מזה קריירה של ממש: שמוליק ובנצי מה-8th Day, חיים שמפיק אותם, ואח נוסף, אלי, במסלול של קריירת סולו. ההורים, שליחי חב"ד בקליפורניה, מרוצים שהילדים משפיעים על יהודים בכל העולם. הכישרון אגב, עובר במשפחה: דודם של המרקוסים - אחיה הצעיר של אמא מרקוס - הוא כוכב הזמר החסידי אברהם פריד.

מצלמים בסופר עם לארי גוטרמן (צילום: Boruch Ezagui)

באחת ההתרמות שאירגנה חב"ד, התבקשו האחים לגייס להקה שתלווה את הערב. צמד המרקוסים עלו לשיר שיר אחד, והקהל דרש עוד. "התחילו לקרוא לנו להופעות", מספר שמואל. "הגענו למיאמי ולניו-יורק, ואחרי 300 הופעות הוצאנו את האלבום".

הלהיט הראשון, "טראכט גוט – זיין גוט" ("תחשוב טוב – יהיה טוב", שום קשר לאודי דוידי), פתח את השער לשני אלבומים נוספים, האחרון שבהם מושק בימים אלה - "Chasing Prophacy" ("רודפי הנבואה", שום קשר ל"שוטי הנבואה"). המוזיקה שהצמד עושה מורכבת מפיוז'ן של השפעות מודרניות, ובהן דאנס, קאנטרי מודרני, רוק מודרני ועוד. הם מהווים למעשה מקבילה אמריקנית לפריחתה של המוזיקה היהודית הלא-חסידית בישראל. המילים – כולן שלהן, ונוגעות באורח החיים היהודי וברוחניות.   

החלוקה בין האחים ברורה למדי: שמואל אחראי על המילים, ובנצי על המנגינה. את "יאלילי" ("מילה שהמצאנו. אנחנו אוהבים להמציא מילים. יום אחד אולי נוציא מילון") הקריא שמואל לבנצי, שאחרי שאמר אותה כמה פעמים - התלהב.

קליפ בסופר כשר

לצורך הקליפ, חבורת מרקוס ארזה את עצמה לניו-יורק, כדי לצלם בסופר יהודי כשר אותנטי. "גם הבעלים של הסופר ממש לא התלהב בהתחלה", הם מספרים. "מה הוא צריך שצוות צילום יסגור לו את הסופר ליומיים בשעות הערב והלילה? אבל אז הייתה לנו הופעה בניו-יורק, והבעלים של הסופר בא לשמוע אותנו. בעקבות זה הוא החליט שאנחנו פשוט חייבים לצלם את הקליפ בסופר שלו. היה לנו את האוכל הכי טוב אי פעם על הסט: עוף, בשר, קישקעס".

"אנחנו לא עושים מוזיקה רק כפרנסה, אלא גם כשליחות". חיים מרקוס מניח תפילין ללארי גוטרמן (צילום: Rabbi YB Friedman)

ואם כבר חב"ד, ואם כבר ניו-יורק, למה לא לפנות לחבר ותיק של חיים – מתיסיהו? הלה התלהב, ושלח את בנו בן החמש להופיע בקליפ (חפשו את הילד בעגלת הסופר).

איך זה לערב עסקים עם משפחה?

"בדרך כלל, ככל שאנו רבים יותר, זה משפיע טוב יותר על המוזיקה שלנו", שמואל צוחק. "אבל זה כיף אמיתי לעשות מוזיקה ביחד. אנחנו חושבים אותו דבר, יש לנו טעם זהה מוזיקה. יש לנו אישיות חזקה ורעיונות שונים, וברוך ה' שאנחנו מצליחים להתגבר על זה ולהסתדר".

איך אתם מסבירים את זה שחב"ד מוציאה את הזרם המרכזי של מוזיקאים יהודים (החל ממתיסיהו ודיסקרייב – וכלה בענקי הזמר החסידי)?

"כשהרדיו התחיל, החב"דניקים אמרו 'אנחנו חייבים ללמד חסידות ברדיו'. כשהאינטרנט התחיל – חב"ד נכנסה גם לשם במלוא

המרץ. הכל זה כלי כשר להפצת היהדות והחסידות. אנחנו לא עושים מוזיקה רק כפרנסה, אלא גם כשליחות. חינכו אותנו להשתמש בכישרון שלנו כדי להשפיע על יהודים כמה שיותר".

המטרה הבאה שהציבו ה-8th Day היא לכבוש את ישראל. "על אף שהיינו פה עשרות פעמים, עוד לא יצא לנו להופיע בישראל", הם אומרים. "גם מי שלא ירצה 'יאלילי' בישראל, יוכל לעשות 'טאנץ טאנץ חביבי'".

טוב, עם 100 אלף צפיות תוך שבוע, כנראה שכולם נהנים מזה.

"כשאנשים שואלים אותי על הצפיות המדהימות, אני אומר שזו אמא שלי שיושבת וצופה בזה שוב ושוב", חיים צוחק. "אבל ברצינות, שמחנו לגלות שהקליפ שלנו דורג במקום הראשון בצפיות ביוטיוב השבוע, גם בישראל".