קלף אחרון: חובבי "טקסס הולדם" יוצאים לקרב

קהילת הקלפנים סערה השבוע. מי שהמשחקים החביבים עליהם זוכים לאזכור תקשורתי בדרך כלל בטווח שבין מדור הפלילים לבין - להבדיל אלפי הבדלות - פינות הנישה במוספי השבת, התבשרו לפתע בעמודי החדשות שהנסיך והאס עלולים להיות כרטיס הכניסה שלהם אל הכלא, גם במחי משחק תמים. פסיקתו של בית משפט השלום בתל-אביב, לפיה הפוקר "טקסס הולדם" אינו חוקי, קיבלה את החותם הסופי, ושלחה עשרות אלפי ישראלים לתהות במה פשעו, והאם מסוכן מדי עבורם להמשיך לחטוא. 

למי שאינו בקיא בנבכי הפרשה, הנה תקציר הפרקים הקודמים. סערת "טקסס" החלה ביוני 2008, כששופטת השלום רחל גרינברג פסקה שהמשחק אסור לפי החוק, משום שרכיב הגורל בו מאפיל על רכיב היכולת. משמעות הפסיקה הייתה שארגון משחק "טקסס הולדם" שבו ניתן לזכות בכסף או בפרסים הוא עבירה פלילית, שהעונש בגינה הוא עד שלוש שנות מאסר. העונש על השתתפות במשחק כזה עומד על עד שנת מאסר אחת.

באותו התיק הורשע הנאשם ערן רוק בארגון טורניר "טקסס הולדם", אך הוא ערער על הרשעתו לבית המשפט המחוזי, וזה השיב את הנושא לדיון בבית משפט השלום. על בית משפט השלום היה עתה לשמוע עד מומחה לסטטיסטיקה, אך לאחר האזנה לדבריו קבעה השופטת גרינברג שאין בעדותו כדי לשנות את הכרעתה המקורית. רוק ערער שוב למחוזי, אולם בשבוע שעבר ביקש מבית המשפט למחוק את הערעור, וכך נעשה. פסק הדין של בית משפט השלום נותר על כנו.

"טקסס הולדם" הפך במרוצת השנים לא רק למשחק קלפים, אלא לחוויה חברתית חוצת קהלים. קבוצות-קבוצות מתאספים להם מדי שבוע מבוגרים, בני נוער, ילדים ואפילו משפחות, כדי לאכול, לשתות ולשחק במשך שעות. "אלה לא עבריינים, אלא אנשים נורמטיביים בעלי מקצועות חופשיים, שמוצאים לעצמם דרך בידור משעשעת של משחק ומעט חברותא", מתרעם עידן, בעצמו שחקן. "פתאום באה שופטת וקובעת שזה אסור. מה זה פה, משטר קומוניסטי?".

היד שמנענעת את החפיסה

"טקסס הולדם" הוא רק אחד מני כמה סוגים של משחקי פוקר. בניגוד למשחק הפוקר הקלאסי, שבו על כל מתמודד להרכיב את הקומבינציה הטובה ביותר ("יד") מחמשת הקלפים המחולקים לו, שאיש אינו רואה, ב"טקסס הולדם" מקבל השחקן רק שני קלפים שאותם מותר לו להסתיר, וחמישה נוספים הנחשפים לעיני שאר המשתתפים. "במשחק הזה יש תענוג גדול, והוא הופך גדול עוד יותר כשאתה גם זוכה", מסביר צביקה, שחקן ותיק. "זה שכלול של משחק הפוקר, ואפשר ללמוד את האפשרויות הסטטיסטיות ולבצע ניתוח אסטרטגי. די ברור ששחקן מנוסה תמיד ינצח שחקן לא מיומן, ואת זה אי אפשר להגיד על פוקר סגור או על רולטה".

ושאלת המזל היא אכן סוגייה מכרעת עבור עתידו של המשחק הפופולרי בישראל. עורך הדין ירון בן-יוסף מסביר כי לפי החוק בארץ, משחק הנחשב לאסור הוא כזה שתוצאתו תלויה בגורל יותר מאשר בהבנת המשחק או ביכולת. "במילים אחרות, אם משחק מסוים תלוי ב-50% מזל ו-50% יכולת, הוא חוקי. את זה שופט צריך להחליט על סמך חוות דעת של סטטיסטיקאי מומחה, כי השחקן הסביר לא יכול להעריך סיכויי זכייה בחישוב פשוט. דרושים לזה חישובים מדעיים מדויקים". השופטת גרינברג הסיקה כאמור כי ב"טקסס הולדם" ליד הגורל יש משקל גדול יותר מלהערכותיו של השחקן.

אבל המכורים למשחק אינם מקבלים את הטענה הזו: "ב'טקסס הולדם' יש המון עניין ומתח, וצריך לשמור על ריכוז גבוה. אין ספק שיש במשחק הזה גם מרכיב של מזל, אבל הוא לא הגורם היחידי להצלחה". הם טוענים כי ידע בהסתברות, הפעלת חשיבה, היגיון בריא ויכולת לקרוא שפת גוף, עוזרים כולם לפענח את מהלכי היריב. לטענתם, מה שמתפרש על-ידי מערכת אכיפת החוק כפסטיבל של הימורים בלתי-חוקיים, הוא ספורט לכל דבר.

עו"ד בן-יוסף מצדד בטענה, ומסביר כי הוא מחזיק בחוות דעת של פרופסור לסטטיסטיקה, לפיה ניתן לומר בוודאות שבטורניר 'טקסס הולדם', שתוצאתו נקבעת בתום משחקונים רבים, המנצח זוכה בניצחון בראש ובראשונה בעזרת יכולת והבנה, ורק לאחר מכן בעזרת המזל. עו"ד ליאור אפשטיין מחזק את דבריו, ומזכיר שבאליפות העולם בלאס-וגאס, הנחשבת למורכבת ביותר בענף, מגיעים מדי שנה לשולחן הגמר אותם שחקנים, וחלקם אף מוכתרים למנצחים יותר מפעם אחת: "אין שום אפשרות סטטיסטית שדבר כזה יתרחש באקראי או בגלל מזל".

אסטרטגיה בבית המשפט

בקהילת שחקני "טקסס הולדם" הביעו רבים תמיהה על החלטתו של ערן רוק לחזור בו מהערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי ושלא להילחם בפסיקה עד הסוף, אבל כמה מעמיתיהם הביעו הבנה למהלך. "רוק הוא בחור חכם, ובהחלטתו למשוך את הערעור הוא ביקש בעצם להגן עלינו כקהילה של שחקנים, שרוצה להפוך את המשחק לספורט של ממש כמו שחמט או ברידג'", הסביר אחד מהם. לדבריו, לוּ בית המשפט המחוזי היה מאמץ את פסק הדין של השופטת גרינברג, ההשלכות על שחקני "טקסס הולדם" היו חמורות בהרבה: "אז, גם הייתה לנו סיבה מוצדקת להיכנס ללחץ".

אפשטיין מסכים עם הדברים ומסביר: "בסך הכול מדובר בתיק אחד שהוצג בבית משפט השלום, והעובדות שהוצגו באותו תיק נכונות רק לגביו. באותו מקרה נקבע שבמוקד המשחק עומד מזל יותר מאשר יכולת או הבנה, אבל אין לזה השלכה רוחבית", הוא אמר. "בית משפט מחוזי הוא ערכאה גבוהה יותר, ובעוד שהחלטות שלו מנחות את כל שופטי בית משפט השלום, ההחלטה של שופט שלום לא מנחה או מחייבת שופט שלום אחר. מחר יכול שופט אחר בבית משפט השלום, שיקבל תיק דומה, להחליט שמותר לשחק 'טקסס הולדם'".

כך או כך, בקרב ה"טקסנים" יש מי שלא זקוקים לחוות הדעת המשפטית הזו כדי לדבוק בדרכם. "מבחינתנו, ההחלטה הזו היא סוג של בדיחה. היא לא מזיזה לנו ולא תזיז לנו. סלינו על כתפינו, וכל הכבוד לרוק שעצר את הסאגה הלא-נורמלית הזו בבית משפט השלום", אומר השחקן דני כהן. חבריו מגחכים, ומזכירים שקשה מאוד גם כך לאכוף פסיקה שכזו: "מה, עכשיו יבואו אליי הביתה שוטרים ויעצרו אותי ואת החברים שלי?", תוהה אחד מהם.

לפי עורך הדין יעקב שקלאר, יש להם סיבה לחוש ביטחון בכל הקשור לסוגיית האכיפה. "הפסיקה הזו לא תשנה סדרי עולם, כיוון שבמקביל לנורמה החוקית יש עוד שני מושגים שצריך להכיר. האחד הוא מדיניות העמדה לדין, והשני הוא האינטרס הציבורי, שכמובן תלוי גם בכוח האדם שמקציבים כדי להילחם בתופעה". שקלאר מפרש את הפסיקה כהכרעה נורמטיבית, שלפיה אסור על פי דין לשחק ב"טקסס הולדם" למטרות הימור, אך אין לשלול את המשחק למטרות בידור.

"אם מדובר במשחק שמשמש כסות למטרות הימורים מסחריים, ויש סביבו עסק שמרוויח או אנשים שמרוויחים ומפסידים לפי מידת המזל, מדובר בהימור ככל ההימורים", הוא אומר. "אבל אם זו התכנסות חברתית למטרות שעשוע, גם אם בצדה הימורים על סכומים נמוכים כדי להגביר את מידת העניין למשתתפים, אין בכך אינטרס ציבורי של העמדה לדין ולא ישקיעו משאבים כדי להילחם בתופעה הזו".

החוק ואני

בינתיים לא רק ששחקני ה"הולדם" אינם מרכינים ראש לנוכח הפסיקה, אדרבא - היא עוררה בהם את הרצון להכרה. "גם אנחנו רוצים להקים איגוד מסודר שבמסגרתו נוכל לשחק, ליהנות ולא להיות נתונים לאיום שאולי יום אחד נישלח לכלא", אמר לנו אחד מהם. "לא ייתכן שערוצי טלוויזיה ישדרו אליפויות עולם וטורנירים של 'טקסס הולדם' כאירוע ספורטיבי לכל דבר, שכולו מתועד ומתוקשר כאילו מדובר בספורט לאומי, ורק בארץ ינסו לקשור אותו עם מקומות אפלים וחשוכים של עבריינים".

עו"ד אפשטיין מזכיר שאת מספר כתבי האישום שהוגשו בישראל בגין משחק ב"טקסס הולדם", אפשר לספור על אצבעות יד אחת, אבל מזהיר גם כי עד עתה לא נאכף האיסור על המשחק רק מסיבות בררניות. "במדינת ישראל היום, במקום שיהיה חוק ברור עם 'מותר' ו'אסור' מוגדרים, המשטרה והפרקליטות יכולות לרקום כתב אישום נגד אדם אחד ונגד אחר לא".

הוא מזכיר כי מתוך עבירה של ארגון הימורים, נובעת עבירה של הלבנת הון, וכי מי שיופעלו נגדו הליכים פליליים בגין עבירה שכזו עלול להמיט על עצמו חורבן כלכלי ואישי. "השאלה הקשה היא לא מעמדו של 'טקסס הולדם', אלא מהן זכויות האזרח במדינה. המחוקק צריך לקבוע מה מותר ומה אסור, כפי שקבעו לגבי סמים, מהירות נהיגה על

הכביש וכמות האלכוהול בדם. האזרח צריך לדעת מה הוא רשאי לעשות ומה לא".

כך או כך, סבור עו"ד בן-יוסף, אם אתם נמנים עם אלה הנאספים ביום שישי בערב כדי לשחק ב"חפיסה האסורה" רק לשם שעשוע ובידור, אתם פטורים מאחריות פלילית. "לא את האנשים האלה מחפשים, וגם אם ימצאו אותם - תובע לא יחתום כל-כך מהר על כתב אישום רק כי הוא תפס כמה חבר'ה משחקים בבית על כמה עשרות שקלים". בן-יוסף מסביר כי סעיף 230 לחוק העונשין פוטר מאחריות פלילית את מי שמשחקים משחק אסור רק במסגרת חוג חברתי כמו קבוצת חברים קרובים, ולמטרות שעשוע. "במקרה כזה, גם אם מדובר במשחק אסור, אפילו רולטה, הם יקבלו פטור מאחריות פלילית ולא ניתן יהיה להעמיד אותם לדין, כל עוד מדובר בסכומים לא-משמעותיים".