לאישור ממשלה: 1.3 מיליארד ש' להגנת המצוקים
ביום ראשון אמורה הממשלה לאשר תוכנית להגנה על מצוקי הכורכר המתמוטטים - רק באזורים שמהווים סכנה מיידית לחיי אדם. העלות: בין 880 מיליון ל-1.3 מיליארד שקל, למשך 20 שנה
הולכים לים? אם הממשלה תעמוד בהבטחות, זה יהיה כנראה פחות מסוכן. אבל עוד הרבה זמן. ב-20 השנים הקרובות צפויה מדינת ישראל להציב הגנות על קטעי מצוק מתמוטטים, רק באזור אשקלון, נתניה והרצליה, בעלות של עד 1.3 מיליארד שקלים. כך עולה מתוכנית שגובשה על ידי צוות היישום שהוקם לבחינת הנושא, ואשר תובא לאישור הממשלה ביום ראשון.
התוכנית, שגובשה על ידי צוות בראשות משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגי משרדי הפנים, הגנת הסביבה, האוצר, המשפטים ומינהל מקרקעי ישראל, קובעת כי מדינת ישראל תפעל להגנה פיזית - רק במקומות בהם מצוקי הכורכר מהווים סכנה מיידית וחמורה לחיי אדם.
אחרי שנבחנו בחודשים האחרונים במסגרת עבודת הצוות ובהתייעצות עם גיאולוגים ומומחים – הוגדרו כסכנה מיידית המקומות הבאים:
- באשקלון: מאזור המרינה וצפונה, על פני קטע שאורכו 1.5 ק"מ;
- בהרצליה: מהמרינה ועד צפונית לאפולוניה, ברצועה שאורכה 2.6 ק"מ;
- בנתניה: מחוף ארגמן ועד חוף בלו ביי, ברצועה שאורכה 4.8 קילומטרים;
- במועצה האזורית עמק חפר - במצוקים המתמוטטים מנתניה ועד צפונים לבית ינאי (כ-4 ק"מ).
אורך הרצועה הזו בסך הכל כ-13 ק"מ, כשליש משטח המצוקים המצויים בסכנת התמוטטות, בדרגות שונות. חופי הים התיכון של ישראל נמתחים לאורך 190 ק"מ, מהם כ-45 ק"מ בהם מצויים מצוקי כורכר שגובהם מעל 10 מטרים ואשר מוגדרים בסכנת התמוטטות.
"לצורך עצירת תהליך ההתמוטטות מזה, ובמטרה למזער את התערבות האדם בטבע, מזה... הוחלט להגן על כ-13 ק"מ מצוק, ולא להתערב במאזן הטבעי בכ-30 הק"מ הנותרים", נכתב.
בשאר המקומות: רק גדרות ושלטים
תהליך התמוטטותו של המצוק לאורך החופים נחשב לתהליך טבעי ובלתי נמנע. הוא נגרם בחלקו בשל חתירת גלי הים בבסיסי המצוקים, והעובדה כי בכל שנה הגלים מתקרבים לחוף – הן בשל עליית המפלס והן בשל היצרות של רצועות החופים.החול בחופי הים נודד מדרום לצפון, אולם בעשורים האחרונים, בשל פיתוח מואץ לאורך החופים, הולכות ופוחתות כמויות החול שמגיעות לחופים. התוצאה היא רצועות צרות יותר של חול, והתקרבות של הגלים.
בשנים האחרונות התמוטטו בישראל מספר רב של קטעי מצוק, באפולוניה, פלמחים ובית ינאי, ובחלק מהמקומות נחשב המצוק לסכנה מוחשית לחיי אדם. בשל חשש זה, ובשל העלות הגבוהה של פעולות ההגנה, נקבעו סדרי העדיפויות לאשקלון, נתניה והרצליה. בשאר קטעי המצוקים, נקבע כי יוצבו רק גדרות ושלטים, במטרה להזהיר את הציבור ולשמור על שלומו, אך לא יינקטו פעולות פיזיות בשטח.
עיקר העלות - למיגון הימי
עלות הפרויקט מוערכת בסכום שבין 880 מיליון שקלים ל-1.3 מיליארד, סכום שברובו הגדול מתחייב בשל פעולות ההגנה היקרות והמורכבות שיידרשו. עלות ממוצעת להצבת הגנות יבשתיות לק"מ אחד היא בין 13 ל-22 מיליון שקלים. העלות הכללית של סעיף ההגנות היבשתיות לכל הקטעים עומדת על בין 190 ל-300 מיליון שקלים. התכנון ייקח בין שנתיים לשלוש שנים, וההקמה - בין שנה לשנתיים.
סעיף ההגנות הימיות, נחשב לסעיף יקר ומורכב עוד יותר, שעלותו הממוצעת לק"מ אחד בלבד בין 37 ל-62 מיליון שקלים. העלות הכוללת של כל ההגנות הימיות, הכוללות הקמת מבנים ימיים שיחסמו את הגלים והזנת חול, עומדת על בין 487 ל-812 מיליון שקלים. התכנון של חלק זה ייקח להערכת מנסחי התוכנית בין שלוש לחמש שנים וההקמה בין חמש ל-10 שנים נוספות.
פרק הזמן של 20 שנה לתוכנית כולה לוקח בחשבון גם את פעולות התחזוקה. המשרד להגנת הסביבה יהיה אחראי לממן הכנה של תוכנית מתאר ארצית בנושא והקמה של גוף ייעודי (ככל הנראה חברה ממשלתית), והמדינה תסייע לרשויות המקומיות לממן את התכנון,
ההקמה והתחזוקה של מערך ההגנות.
במהלך העבודה על התוכנית הוזמנו להציג את עמדצם בפני הצוות גם נציגי כל הרשויות המקומיות שבתחומן יש מצוקים בסכנה: מועצה אזורית חוף הכרמל, מועצה מקומית ג'יסר א-זרקא, חדרה, תל אביב-יפו, חוף השרון, בת ים, ראשון לציון, אשדוד, המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה ועוד.
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה לתוכנית כי "עוד בשנת 2004 פרסמנו דוח על מצב החופים בישראל, שהתייחס גם לבעיה של הרס המצוקים. אנחנו מברכים על כך שהמדינה החלה להתייחס ברצינות להתמוטטות המצוקים ונתנה בידי המשרד להגנת הסביבה את האחריות לנושא".
לפנייה לכתב/ת 
