ויטמין D: איך בישראל החמה סובלים מחוסר?
חמישה ישראלים נבחרו באקראי ועברו בדיקת ויטמין D. אצל כולם התגלה חוסר, העלול להיות קשור בהתפתחות מחלות ממאירות. מוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" על החשש מהחשיפה לשמש, שגורם לנו לשכוח שהיא מייצרת ויטמין חשוב במיוחד לעצמות
ויטמין D נוצר בעורנו בעת החשיפה לשמש, וזאת כנראה הסיבה לכך שהישראלי הממוצע לא מודאג כל כך באשר לרמת הוויטמין הזה בגופו. אחרי הכל אנחנו הרי חיים בארץ שטופת שמש, ואפילו מי שרק הולך כמה מטרים מהבית לאוטו נחשף מספיק. נכון? לאו דווקא!
"זמנים בריאים" בחר באקראי בחמישה ישראלים - גברים ונשים, דתיים וחילונים, תושבי אזורים שונים בארץ ובעלי גון עור שונה. כולם ערכו את בדיקת הדם לרמת ויטמין D בפעם הראשונה בחייהם. התוצאות אצל כולם - למעט אחת שתוצאתה הייתה גבולית - היו מתחת לנורמה.
חיוני להתפתחות העצם
ראשית, חשוב להבין למה ויטמין D כל כך חשוב לנו. לדברי פרופ' צופיה איש-שלום, מנהלת היחידה למטבוליזם העצם והסידן במרכז הרפואי רמב"ם ומהפקולטה לרפואה בטכניון, מחקרים הוכיחו שוויטמין D נוצר בעור האדם מכולסטרול, בהשפעת הקרניים האולטרהסגוליות. הקרניים האלה חודרות דרך השכבה העליונה של העור וגורמות לתהליך פוטוכימי (שינוי כימי בעזרת אור השמש,( שמביא לייצור ויטמין .D משם מועבר הוויטמין דרך מחזור הדם לכבד ולאחר מכן לכליה, שהופכים אותו לחומר פעיל מבחינה ביולוגית.
ויטמין D פעיל משפיע על ספיגת הסידן והזרחן במעי ועל שקיעת המינרלים בעצם. הוא חיוני להתפתחות עצם תקינה. מתן ויטמין D במינון של 800 יחב"ל (יחידות בינלאומיות) ליממה מפחית בכ30%- את הסיכון להופעת שברים במחלת האוסטיאופורוזיס. הוא גם מפחית בכ20%- את הסיכון לנפילות בקשישים.
כמו כן, נמצא קשר בין חסר בוויטמין D לירידה בתפקוד השריר ועלייה בשכיחות מחלות אוטואימוניות (מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את איברי הגוף של האדם,( כגון טרשת נפוצה, לופוס ועוד. בנוסף, בתצפיות על האוכלוסייה נמצא קשר בין חסר בוויטמין D ועלייה בשכיחות של מחלות ממאירות כגון סרטן המעי הגס, סרטן השד ועוד - אך לא הוכח שמתן ויטמין D יכול להקטין את הסיכון למחלות אלה, היות שלא בוצעו מחקרים בתחום. לכן, נכון לרגע זה היעילות המוכחת של מתן ויטמין D הינה בתחום העצם בלבד.
כיצד מאבחנים חסר בוויטמין ?D
בבדיקת דם פשוטה ניתן לאבחן חסר בוויטמין .D יש נבדקים שהרמה אצלם היא מתחת לתחום הרצוי בחורף בלבד. אצל נבדקים בעלי רמה נמוכה של הוויטמין בקיץ קיים חשד סביר שהרמה נמוכה במשך השנה כולה.
חסר חמור בוויטמין D פוגע באיכות העצם. יש בה פחות מינרלים והיא הופכת רכה ושבירה יותר. המחלה, כשהיא מופיעה בילדים או בנערים שעדיין לא סיימו לגדול, נקראת 'רככת.' במבוגרים היא נקראת 'אוסטיאומלציה,' והיא מתבטאת בכאב באגן, בגב ובגפיים המופיע בעמידה ובהליכה, ובשברים. לדברי פרופ' איש-שלום, אנשים הסובלים מחסר חמור בוויטמין ,D עם פגיעה בעצם (אוסטיאומלציה או רככת,( זקוקים למינון גבוה במיוחד של ויטמין D שצריך להיקבע על ידי רופא מומחה.
חסר בוויטמין זה תואר בהרחבה בסוף המאה ה19- ובתחילת המאה ה20- באירופה בקרב ילדים שהתגוררו בערים תעשייתיות, צפופות וחשוכות. "ילדים אלה סבלו מפגיעה בהתפתחות השלד, מקומה נמוכה ומרגליים עקומות בצורת האות O או .X העצם הדלה במינרלים רכה ונוטה להתכופף בקלות בעת נשיאת משקל הגוף. כאשר ילדים אלה נטלו שמן דגים השתפר מצבם, העצמות התחזקו, ומחלת הרככת חלפה או נמנעה. בהמשך הוכח שגם חשיפה לשמש מונעת רככת".
ומה קורה בישראל?
בבדיקה שנערכה בקרב 2,000 פונים למרפאה למטבוליזם העצם והסידן במרכז הרפואי רמב"ם, נמצא כי אצל 30% מהם היה חסר בוויטמין .D כאשר נבדקה רמת ויטמין D בקרב נשים שאושפזו עקב שבר בצוואר הירך, נתגלה חסר חמור בוויטמין D ב50%- מהמטופלות. לשם השוואה, באוכלוסיית ביקורת של 120 נשים מבוגרות בריאות ופעילות נמצא חסר בוויטמין ב28%- מהנבדקות.
אז איך ייתכן שבארץ כה חמה ושמשית כשלנו סובלים רבים כל כך מחסר בוויטמין? ראשית, חשוב להבין שכמעט שלא ניתן לצרוך ויטמין D בכמות מספקת במזון היומיומי שלנו. "יש כמה מוצרים מועשרים בוויטמין, כגון חלב ,1% מרגרינה ומוצרי חלב נוספים, אך ריכוז הוויטמין D במזונות אלה נמוך ואינו יכול לספק את התצרוכת היומית המומלצת," אומרת פרופ' איש-שלום.
הסיבה השנייה היא שעם ההתבגרות פוחתת יכולת העור לייצר ויטמין D ומגיעה ל30%- או פחות מהיכולת של הצעירים. הסיבה השלישית היא שלמדנו טוב מדי את נזקי החשיפה לשמש. וכך, רבים מאיתנו משתמשים במסנני קרינה הבולמים לחלוטין את ייצור הוויטמין בעור. כמו כן, שלל אנשים בארץ מתלבשים בצניעות מטעמי דת ולא חושפים את גופם לשמש, ואחרים פשוט ספונים בבתיהם או במקומות העבודה שלהם מהבוקר עד הלילה ולא רואים אור יום. •
"אני מודעת לסכנות"
מי אני: ד"ר טלי פרידמן (40) מגני-תקווה. כירורגית פלסטית באסף הרופא.
השמש ואני: "מתוקף עבודתי אני מודעת לסכנות שבחשיפה ממושכת ולא מוגנת לשמש - כמו גידולי עור, פיגמנטציה וקמטים. נוסף על כך יש לי עור בהיר, ולכן אני נזהרת מאוד בחשיפה לשמש. בשנות ילדותי נחשפתי בעיקר בשעות הבוקר בדרך לבית הספר וכששיחקתי בחוץ, אבל כבר אז החלה המודעות הרבה לנזקי החשיפה לשמש, וההורים שלי הקפידו שנהיה בצל ושנמרח קרם הגנה. בצבא הייתי רופאת בית הספר לצניחה ונחשפתי לעיתים לכמה שעות טובות של שמש קופחת, אבל גם אז נזהרתי עם שרוולים ארוכים וכובע.
"היום אני משתדלת לזכור להשתמש באופן קבוע בקרם הגנה, למרות שאני עובדת רוב שעות היום בחדר הניתוח ובמרפאה. היום יותר מתמיד אני מקפידה להימנע מחשיפה לשמש בשעות מסוכנות. כשהחשיפה ארוכה אני חובשת כובע, ובעיקר מנסה להשפיע על בעלי וילדיי שייזהרו גם הם."
פרופ' איש-שלום ממליצה: "היות שטלי נמנעת באופן קבוע ועקבי מחשיפה לשמש, כדאי לה להשתמש בתוסף ויטמין D כדי למנוע מצבי חסר".
"מבחינתי השמש היא אויב"
מי אני: נעמי גולן (67) מפתח-תקווה. עיתונאית בגמלאות.
השמש ואני: "אני דור רביעי ברצף של ג'ינג'ים, אבל רופא הילדים שלי ושל אחי אמר שילדים כמונו חייבים לקבל אמבטיות שמש שמא נפתח רככת עצמות. הוא היה, כמונו, עולה חדש מאירופה והעלה איתו את מושגיו גם לארץ שטופת השמש שלנו.
"אמי הטובה השכיבה אותנו חשופים לשמש במרפסת או בחוף הים. אז עוד לא היו מסנני קרינה, ואני זוכרת ימים רבים שבהם אחי ואני חזרנו מהחוף עם גב שלוק והיינו שוכבים על הבטן ומורחים לבן על הגב, להקלת כאבי הכווייה. בנעוריי צליתי את עצמי בשמש של בריכת גורדון מרוחה בשמן אגוזים, בתקווה להפוך לשחומה כמו חברותיי. אחי לא נהג כמוני וכנראה ניצל ממה שנפל עליי. את המחיר הכבד שילמתי כעבור כ20- שנה, כאשר התגלתה אצלי מלנומה בשוק ימין, ונאסר עליי להיחשף לשמש.
"שפת הים לא רואה אותי ב15- השנים האחרונות, וגם ברחוב אני מקפידה לעבור למדרכה המוצלת בהליכות הקצרות שיש לי ביציאה מרכבי הפרטי. רוב ימיי עוברים עליי בתוך הבית מול המחשב. בקיצור אני מתייחסת לשמש, ובצדק מבחינתי, כאויב ממש."
פרופ' איש-שלום ממליצה: "למרות היעדר מוחלט של חשיפה לשמש, רמת הוויטמין D של נעמי אינה מעידה על חוסר ניכר. עם זאת, מכיוון שהיא בגיל שבו גובר הסיכון לאוסטיאופורוזיס, כדאי לה לצרוך תוסף ויטמין D במינון המתאים על פי הוראת הרופא ולהקפיד על צריכת כמות מספקת של סידן".
מרחנו לבן על הגב, להקלת כאבי הכוויה. נעמי גולן (צילום: טל שחר)
"בחופשה אני מקפידה"
מי אני: מירי בן-חיים (56) מרחובות. ראש המדור ללימודי חוץ בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.
השמש ואני: "נולדתי ביפו וגדלתי על שפת הים בבת-ים. בילדותי נהגתי ללכת לים די הרבה, כי אז רווחה השמועה שמי שהולך לים בקיץ לא חולה בחורף באנגינה. זוהי שמועה מופרכת בעליל, הרי כל חורף הייתי חולה באנגינה. אני בהירה ובילדותי 'נשרפתי' המון. מאז שבגרתי אני נזהרת מאוד מהשמש. אמנם לא משתמשת באופן קבוע בקרם הגנה, אבל אני עובדת רוב הזמן במשרד ולא נחשפת לשמש. אם אני בחופשה, אני מקפידה להתמרח בקרם הגנה 50 ומעלה."
פרופ' איש-שלום ממליצה: "רמת הוויטמין D אצל מירי נמוכה מהרצוי. אצל אישה אחרי גיל המעבר גדל הסיכון לחלות באוסטיאופורוזיס. כדאי לצרוך תוסף ויטמין בתיאום עם הרופא המטפל".
מורחת קרם הגנה 50 ומעלה. מירי בן-חיים (צילום: טל שחר)
"כל היום במשרד"
מי אני: זאב שומכר (31) ממודיעין. מנכ"ל קבוצת 'שומכר נדל"ן.'
השמש ואני: "אני משתמש בקרם הגנה רק בחופשה ולא בחיי היומיום. העבודה שלי כמתווך היא גם בשטח, אבל בעיקר במשרד הממוזג והמוצל, ואני פחות חשוף לשמש בחוץ גם בחורף וגם בקיץ."
פרופ' איש-שלום ממליצה: "זאב הוא אדם צעיר המסוגל לייצר בעצמו ויטמין D בחשיפה לשמש בשעות הצהריים. אם יש לו עור בהיר, כדאי לו להיחשף לשמש שלוש פעמים בשבוע, בין השעות עשר בבוקר לשלוש אחר הצהריים, במשך 15 דקות בכל פעם".
כדאי שייחשף לשמש שלוש פעמים בשבוע. זאב שומכר (צילום: טל שחר)
"תמיד בלבוש ארוך"
מי אני: אבי עידן (40) מאלעד. יועץ ומאמן בתחום המכירות.
השמש ואני: "אני אדם חרדי, כך שאני לובש ביומיום לבוש ארוך. רוב עבודתי נעשית בתוך משרדים, ולכן אני לא חשוף כמעט בכלל לשמש. אני לא נוהג להשתזף, גם לא בקיץ. השנה הייתי פעמיים בחוף ובשני המקרים לבשתי לפחות חולצה קצרה. ביומיום אני לא משתמש בקרם הגנה, אך כמובן שבמקרים הבודדים שבהם הייתי בחוף מרחתי קרם מתאים."
פרופ' איש-שלום ממליצה: "כנראה שאצל אבי החסר בוויטמין D נגרם בגלל הלבוש המכסה והעבודה במשרד. חסר קיצוני מתמשך עלול לסכן את בריאות העצם וייתכן שאף מערכות גוף נוספות. כדאי לו לצרוך תוסף ויטמין D באופן קבוע ובכמות מספקת".
חולצה קצרה בחוף הים. אבי עידן (צילום: טל שחר)
לפנייה לכתב/ת 
