"לא רק עושק, זו הטלת אימה". עד המדינה מדבר
ynet חושף את עדותו של מי שהיה יד ימינו וחברו הטוב של ראש ארגון הפשע ביפו, העבריין עיזאת חמאד, שהואשם באחת מפרשות הסחיטה הגדולות ביותר - בה נסחט גם הכדורגלן עומרי קנדה. "עניין אותנו דבר אחד - כסף", סיפר לחוקריו, "אנשים עזבו את המשפחה ולא יצאו מהבית"
לפני כשלושה שבועות הוגש לבית המשפט כתב אישום בפרשה נגד העבריין עיזאת חמאד (45) ואנשיו, בגין שורת פשעים חמורים, בהם קשירת קשר לביצוע פשע, בסחיטה בכוח ובאיומים, בניסיון להיזק בחומר נפיץ, בהיזק בחומר נפיץ, ובנשיאת והובלת נשק. במסגרת הפרשה נסחטו בעלי עסקים באזור המרכז ואזרחים שנקלעו לחובות. בין הנסחטים, עשרות בעלי עסקים, בהם גם בכירים במשק, כדורגלן הפועל תל-אביב, עומרי קנדה - ואפילו ניסו לסחוט את "מלך השוק האפור" בעבר, שלי נרקיס.
היום (ב') חושף ynet לראשונה את הראיות המפלילות שהצליחו לאסוף חוקרי היחידה המרכזית תל אביב ואת עדותו של מי שהיה יד ימינו של העבריין מיפו וחצה את הקווים כשהפך לאחד מעדי המדינה בפרשה.
עיזאת חמאד בביהמ"ש. "היינו יותר מבעל ואשה" (צילום: עופר עמרם)
כשישב בחדר החקירות ולפתע נפתחה הדלת ועד המדינה הוכנס, לא האמין חמאד למראה עיניו. אבל אחרי כמה דקות הוא הבין - חברו הקרוב ביותר ואיש סודו היה זה שהולך להפיל אותו. "היינו יותר מבעל ואשה אחד לשני בכל התקופה שהיינו יחד", אמר העד, "אני לא מכיר סוג של חברות כזו עם בן אדם בכל החיים שלי. אבל כמו עם עיזאת שהייתי, אין חברות כזו וסוג של קשר עם אובססיה, שגם אם הייתי הולך הביתה זה טלפונים באחת ושלוש בלילה ובכל שעה, שאני כאילו אשתו, הוא מכור אלי".
בתחילת עדותו הבהיר עד המדינה מדוע החליט לשנות כיוון ולצאת נגד חברו הטוב: "אני פשוט רוצה להתנקות מהחיים האלה, ותמיד אוהב אותו".
בחקירותיו סיפר עד המדינה כיצד נרקמו יחסיו עם אחד העבריינים הגדולים באזור המרכז: "התחלנו להסתובב ביחד ולאט לאט התחלנו להשכיר מכוניות ביחד. עיזאת היה אומר 'כל כמה ימים להחליף אוטו', שלא יהיו הקלטות והאזנות. בשלב הזה התחלנו להיות ביחד, להתחיל לחפש עבודות, לכל אחד היה את התפקיד שלו שיהיה ברור מהו. עיזאת אמר לי 'תביא פרנסות, עבודות, סחיטות בוררויות וכל מה שקשור, נביא הרבה כסף ויהיה בסדר".
"תגיד לאנשים מי אני ומה אני"
במשך חודשים ארוכים עקבו אנשי הימ"ר אחר כל תנועה ותנועה של חמאד וכנופייתו ובני משפחת עזרא מאור יהודה. עם הזמן, עוד ועוד בעלי עסקים הפכו לקורבנות סחיטה ואיומים. בשלב מסוים הם הצליחו לשים את היד על איש סודו של חמאד. אולם, רק לאחר חודש של חקירות, הוא נשבר והפך לעד המדינה. בעדותו סיפר כיצד סחטו בעלי עסקים ועל האימה שהטילו עליהם."התפקיד שאני קורא לו זה להביא עבודות, ועיזאת היה אומר לי 'תגיד לאנשים מי אני ומה אני', ואני הייתי הולך לאנשים ואומר להם שהבן אדם הזה הוא ראש ארגון הפשע הכי חזק בארץ שרצח מלא אנשים ושיסתכלו באינטרנט מי הוא ומה הוא. וזה מה שאנשים היו עושים - מתקשרים לחברים שלהם שהם אנשים מוכרים והם היו אומרים לאנשים שלא להתקרב אליו, ושהכל יכול להיגמר בכסף, בסחיטה.
"תכל'ס רצינו עיזאת ואני כסף מכל האנשים, לא משנה באיזו צורה, על מה באים, שום דבר בכלל לא היה עניין שלנו. לכל הסיפורים בארץ נכנסנו, עניין אותנו דבר אחד - כסף. וכשעיזאת התחיל לראות כסף הוא לא רצה להפסיק מהסיפורים כל היום. גם אני נהניתי מהכסף והרבה כסף קל וזו הייתה שיטת עבודה. אני לא מתאר לעצמי מה זה לעבור חוויה כזאת כאשר היינו עושים דברים כאלה לאנשים אני ועיזאת ורק עכשיו אני מרגיש מה זה"
על שיחות הטלפון שהיה מבצע לנסחטים אמר: "הוא היה מבוהל והיה מוכן לתת לנו את הכסף רק שלא נקרא לו. כולם כבר ידעו שאני שותף של עיזאת. יש עוד מקרים כאלה של סחיטות קטנות שאני אפילו לא זוכר. למרות שזה סחיטות כאלה, זה משבש להם את החיים בורחים מהבתים עוזבים את האישה והילדים".
בנוסף, סיפר העד לחוקריו על הקלות הרבה שבה הפכו בעלי העסקים לנסחטים ונרדפים. "אם בן אדם נורמטיבי מסתבך עם מישהו בטעות או שחייב לו כסף ופתאום מנחיתים עליו ארגוני פשיעה, אז איך בן אדם יכול לבוא לאיזו פגישה כזאת? דבר ראשון שבן אדם עושה הוא פונה לאנשים שקצת אולי מוכרים, מעין מתווך שרוצה לפתור את הבעיה, שהוא ייפגש איתנו וכרגיל, לסחוט כספים שלא מגיע".
"לא צריך להביא כלום, חוץ מהשם של עיזאת"
כשנשאל עד המדינה כיצד היה נערך לפגישה עם הנסחטים, השיב: "לא צריך להביא כלום, חוץ מאת השם של עיזאת. השם שלו ומיהו עיזאת חמאד זה מספיק להטיל אימה. הכוונה של האנשים שפנו הייתה טובה שנשלם לאנשים באמת את הכסף אבל ישר כרגיל חשבנו הפוך - לא לשלם את הכסף. לא שילמנו לאף אחד, אולי צ'ק או שניים נפרעו. כרגיל את כל הכסף לקחנו בשבילנו אני ועיזאת ואנשים לא קיבלו שקל. הם קיבלו צ'קים חוזרים שזה מה שהיה להם לפני הסיפור".
צוות החוקרים ביחידה המרכזית (צילום: בן קלמר)
על השאלה לאן הלך הכסף, העיד: "התחלקנו אני ועיזאת, כרגיל כמו כל סיפור מתחלקים וצריך לקנות אמל"ח ומוציאים כסף לאמל"ח וכרגיל כאשר יש אמל"ח וויסאם (אחד הנאשמים בפרשה-נ.כ.פ) בא לסיפור ומוציאים לו כסף".
עד כמה אכזרית וקשה הייתה שיטתם של חברי הכנופיה ניתן ללמוד מהמקרה הבא. כשאחד "הלקוחות עשה טעות", כשהתווכח וקילל את עד המדינה, נקבעה לו פגישה, בה הוטל עליו קנס של 120 אלף שקל בגלל הקללה. "לפגישה הגענו אני, ויסאם ועיזאת. תוך כדי הפגישה הוא הבין ואמר את זה בשיחה שאם הוא היה יודע שאני שותף של עיזאת וויסאם הוא לא היה עושה את הדבר הזה, כלומר הקללות, והוא פחד פחד מוות".
לדבריו, "הייתה פגישה, אולי עוד אחת, שבמהלכה בבוררות שהייתה, הוחלט שהם ישלמו 120 אלף שקלים על הקללה". בשלב זה שאל החוקר מה ידע "הלקוח" על עיזאת וויסאם. "אם הוא שילם את הכסף ובאיזו קלות הוא שילם את הכסף, אחרי ששלושת השותפים נעלמו מהבתים, אז תבין מה הוא חשב", ענה.
במהלך החקירה התברר שחמאד ואנשיו לא חששו גם להטיל אימה על עבריינים כבדים, כשיחד עם משפחת עזרא רצו להשתלט על "קו ההלוואות" של איש השוק האפור, יניב בן דוד השוהה כעת בכלא. כשהתחילו הבעיות, וכפי שנהוג בעולם התחתון, נקבעה פגישת בוררות שהסתיימה בהשלכת רימון.
"בסופו של דבר עבד תיאם פגישה בסיטי טאוור ובאו אנשים של יניב: יוסי מלכא (מראשי הכנופיה הירושלמית- נ.כ.פ) ועוד איזה כמה שאני לא זוכר את השמות שלהם מהצד של יניב. היו לנו שתי סוויטות, אחת למטה ואחת למעלה. במהלך הפגישה הבנתי שצריך לעשות איזה מהלך ואני צריך להתייעץ עם עיזאת והבנתי שיניב לא נותן את הכסף. עיזאת כבר עדכן אותי לפני הפגישה שצריך לעשות איזה מהלך.
"באתי לעיזאת בסוד והוא אמר לי לזרוק להם רימון על הבית ושהתגובה תהיה היום. עיזאת החליט - רימון רסס. באתי לעיזאת בסוד והוא אמר לי 'תשלח אותו שיזרוק רסס'". עד המדינה ציין כי משימת השלכת הרימון הוטלה על עד המדינה השני בפרשה. "רצינו להגיב כדי שתיק תק יניב יבוא וישלם".
בתגובה מסר סנגורו של חמאד, עו"ד איתן און, כי "היום לאחר קבלת חומר החקירה, אני יכול לומר בבטחה את מה שידענו כל הדרך כי מרשי חף מכל מפשע וכל כולו של תיק זה מסתכם בעד מדינה, אשר בחר בדרך חיים של לנצל בני אדם ולחמוק בכל דרך אפשרית ממעשי נבלה שהוא מבצע".
לפנייה לכתב/ת 
