מנכ"ל האוצר: למשק הישראלי יש סיבה לדאגה
חיים שני מזהיר: הייצוא הישראלי מכוון לאירופה וצפון אמריקה, וערבויות גוש האירו לחברותיו השרויות בחובות, לצד ההתאוששות האיטית של המשק האמריקני מהוות סיכון לצמיחה הישראלית. הפתרון: הסטת הייצוא למזרח אסיה
"צמיחה נמוכה במדינות המפותחות בשנים הקרובות, תקשה על הגידול בקצב הייצוא", כך אמר היום (ג') מנ"ל משרד האוצר, חיים שני, בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב. לדברי שני, הייצוא הישראלי מוכוון ברובו לאירופה וצפון אמריקה והערבויות שהעניקו מדינות אירופה למדינות השרויות בחובות עתק (פורטוגל, אירלנד, ספרד ויוון) לצד ההתאוששות האיטית של המשק האמריקני מהוות סיכון לצמיחה הישראלית.
שני דיבר בכנס בנושא "כלכלת ישראל בצל איומים", שמתקיים מטעם סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון בראשות פרופסור יצחק בן ישראל. "לכאורה אין לנו מה לדאוג", אמר ומיהר להוסיף: "אבל אל תצטטו אותי כי יש לנו הרבה ממה לדאוג. המשבר העולמי, לכאורה, לא פגע במדינה כמעט וגם מלחמת לבנון השנייה גרמה לירידה של רבעון אחד בלבד בתוצר". מנכ"ל האוצר ציין, עם זאת: "למשק יש סכנות: החובות של מדינות באירופה וההתאוששות האיטית בארה"ב מאיימים עלינו בגלל שאנו משק המבוסס ברובו על יצוא".
לדבריו, אחד האמצעים להתמודדות עם הסיכון הוא הסטה של מוקדי הייצוא לשווקים המתעוררים במזרח אסיה. "70% משווקי היעד שלנו בסיכון. לאחרונה ננקטו צעדים לשיפור הקשר עם סין, אבל הממשלה לא יכולה לעשות את זה במקום הסקטור הפרטי. אנחנו רק יכולים להציע פלטפורמה".
בהתייחס לאירועים האחרונים במזרח התיכון והשפעתם על המשק הישראלי, אמר שני כי הפגיעה של האירועים במצרים בדירוג האג"ח של ישראל הייתה שולית ועיקר הפגיעה באה לידי ביטוי בירידה בערכן של חברות בבורסה. לדבריו, האירועים ממחישים את הסיכון הרב שמהווה התלות בנפט כמקור לאנרגיה ליציבות הכלכלית בעולם.
שני סיפר כי לפני מספר שבועות קיבלה הממשלה החלטה להקים צוות שיעבוד על פיתוח תחליפים לנפט. "האם אנחנו נציל את העולם מהנפט? זו אמירה גדולה מדי, אבל נתרום את תרומתנו הצנועה". הוא ציין גם את חלקם של גילויי הגז בישראל בשנתיים האחרונות בצמצום התלות בנפט. "גילויי הגז בישראל מביאים לכך שחברת החשמל כבר לא עובדת על סולר וגם המגזר הפרטי, בעידודנו וביוזמתו, מקטין את השימוש בדלקים ובקרוב כל המשק יעבוד על גז ופחם".
עודף גבייה במסים? בדיחה טובה!
שני התייחס בדבריו לנושא צמצום הגירעון הלאומי של ישראל. לדבריו, כלל חדש שנקבע על ידי כלכלני בנק ישראל, המועצה לכלכלה ומשרד האוצר, מנסח דרך חדשה לקביעת קצב הגידול של התקציב. "אם בעבר הגדלנו את התוצר לפי קצב הגידול באוכלוסיה, כעת אנו מחשבים לפי הצמיחה".
הכלל החדש מנוסח כך שבכל תקציב מגדילים את ההוצאה הממשלתית לפי החישוב הבא: יעד יחס חוב תוצר (לפי אמנת מאסטריכט) חלקי יחס החוב תוצר הקיים כפול שיעור הצמיחה הממוצע בעשור שחלף. כך יוצרים מציאות שבה אם הצמיחה טובה, רק חלק מפירותיה הולך להרחבת התקציב וחלק משמש להקטנת החוב.
"בשנים האחרונות היו ויכוחים רבים על חלוקת התקציב אבל לא היה ויכוח על גודל התקציב, ציין שני בסיפוק. "זה לא הישג מבוטל. אנחנו חייבים לשמור על מתווה הגירעון הפוחת. אם יש משבר, ניתן להרחיב את הגירעון אבל רק אם במצב נורמלי אתה שומר על מתווה הפחתת החוב".
"שמעתי את הבדיחה על עודף הגבייה במסים. 12 מיליארד שקלים זה לא 12 מיליארד עודף בחשבון. זה רק אומר שלמזלנו, הגירעון יצא נמוך יותר בגלל הצמיחה בסחר העולמי וכתוצאה מכך לקחנו הלוואה קטנה יותר לכיסוי הגירעון. זה לא אומר שגרפנו רווחים, פשוט המשכנתא הורידה לנו פחות מהחשבון".
לפנייה לכתב/ת 
