אתכם לרשות להגבלים עסקיים
שני ארגוני ה־MMA הגדולים עומדים בפני איחוד. השאלה היא מה יצא לנו מזה: קרבות אדירים של לוחמים בשורטס או מלחמות מהוללות של מנהלים בחליפות
החודש התבשרנו ש־Zuffa, חברת האם של ה־UFC, רוכשת את הארגון המתחרה Strikeforce. כנראה שמישהו שם קורא את המגזין הזה: בגיליון פברואר דיווחנו על פתיחת טורניר המשקל הכבד שעורך סטרייקפורס, ועל איך שהטורניר ממצב את הקטגוריה הזאת כיחידה שיש בה תחרות אמיתית ל־UFC מבחינת איכות הלוחמים ואפילו מבחינת החשיפה. אז הנה בא המיזוג הגדול, והשאלה היא איך ישפיע המהלך הזה על הלוחמים וגם על הצופים.
הבשורה על העסקה הכתה בהלם את קהילת ה־MMA העולמית, שרגילה להיות מוכה בברך. מספיק אם נזכיר שימים ספורים לפני ההכרזה עוד אמר מנכ"ל ומייסד סטרייקפורס, סקוט קוקר, שהארגון מחפש שותפים אסטרטגיים להתרחבות. בכל זאת לא מספיק? אז דיינה ווייט, הנשיא חובב הפרסום של ה־UFC, קרא לארגון המתחרה StrikeFarce. אפילו ל־Sherdog, אתר ה־MMA הוותיק ואחד הגדולים והחשובים בעולם, לקח קצת זמן להפנים שזה אמיתי ולפרסם ידיעה משלו. זה קרה שעות אחרי שאריאל הלוואני, עיתונאי מקורב לארגון מאתר מתחרה, חשף את הסיפור בראיון עם ווייט.
לפחות בשלב הזה, אמר ווייט באותו ראיון, הארגונים ימשיכו לפעול בנפרד. הוא ימשיך לנהל את ה־UFC, שיוסיף להיות משודר ב־Pay Per View, וסקוט קוקר ימשיך לנהל את סטרייקפורס - שמצידו יוסיף להיות משודר ב־Showtime, הרשת שווייט באמת מתעב. טוב, ואני אומר שקדאפי יקבל מקלט מדיני בישראל.
הפרדת הרשויות שעליה מדבר ווייט אולי תצא לפועל, אבל לא תשרוד. לראיה, זופה כבר רכשה והכחידה שלושה ארגונים שונים - WFA, WEC ו־Pride - למרות שהראשון והאחרונה, אם להיות הוגנים, כבר היו בשלבי גסיסה מתקדמים. בכל מקרה, אולי זה ייקח כמה חודשים ואולי כמה שנים, אבל בסופו של דבר תלך סטרייקפורס בדרך כל ארגון. בזופה ישברו קצת את הראש, וימצאו פיתרון אפילו למחלקת הנשים של סטרייקפורס - זאת שווייט לא חושב שיש לה מקום ב־MMA שמשודר ברמה ארצית ועולמית.
מונופול של הארגון הגדול בעולם הוא רע מאוד ללוחמים, אבל הצופים בעיקר ירוויחו מהמיזוג הזה. בטח בטווח הקצר. אני מחזיר אתכם לגיליון פברואר: סטרייקפורס מחזיק היום בכמחצית מעשרת הלוחמים הטובים ביותר בעולם במשקל כבד - אי אפשר לדעת את הדירוג המדויק של כל אחד מהם, כי הם לא נפגשים עם לוחמי ה־UFC - ועוד באיזה שם או שניים שממוקמים בצמרת הקטגוריות האחרות, ממשקל קל ומעלה. ברגע שה־UFC וסטרייקפורס יאוחדו, וכבר אמרתי שהם יאוחדו, נזכה סופסוף לראות כמה מהקרבות הגדולים שנמנעו מאיתנו עד כה (ואם יתממש הסיכוי הקלוש שהם לא יאוחדו, הכסף כבר יגרום לזופה לערוך קרבות בין־ארגוניים).
בעתיד הקרוב נשמע כנראה על לוחמים אחדים שפרשו או ערקו מסיבות שונות - בעיקר כאלה שלא ישולבו בארגון־העל בגלל ריבים היסטוריים - ותמיד יהיו כישרונות גם בארגונים קטנים יותר כמו בלטור או סנגוקו. אבל בגדול, הרוב המוחלט של הלוחמים הטובים בעולם יוכלו להיפגש לראשונה בכלוב אחד. מי שבאמת יידפק מכל הסיפור הוא אחד מאורו רנאלו, שהיה השדרן של ארגון פרייד עד שזופה פירקה אותו, והיום הוא השדרן של סטרייקפורס. לא נורא: בדרך הוא הספיק להיות השדרן של EliteXC, שהתפרק לגמרי בזכות עצמו.
עכשיו, אני מניח שרובכם מכירים הרבה יותר טוב את לוחמי ה־UFC מאשר את לוחמי סטרייקפורס, ולכן אני רוצה לערוך לכם היכרות עם החבר'ה היותר צנועים של השכונה. אולי אני קצת מקדים את המאוחר, אבל נראה לי שהדרך הכי טובה לעשות את זה היא באמצעות כמה מץ'־אפים שלפתע יש סיכוי ממשי שנראה:
1. רונאלדו סוזה (ג'קארה) מול אנדרסון סילבה. חוץ מזה שהוא אלוף המשקל הבינוני של סטרייקפורס, ג'קארה הוא גם אחד מלוחמי הג'יו־ג'יטסו הטובים בעולם בכל משקל: פעמיים אלוף עולם לחגורות שחורות במשקל פתוח, מחזיק גביע העולם, ופעמיים אלוף אבו דאבי בגראפלינג. תגידו שזה לא מספיק מול אלוף ה־UFC, כי צריך גם לשרוד אותו בעמידה וגם ולהצליח לקחת אותו לקרקע, ואספר לכם שג'קארה הוא גם חגורה שחורה בג'ודו שמשתפר בעמידה מקרב לקרב, וגם אתלט־על קשוח כמו שרק האמזונס יודע לייצר.
2. ג'קארה מול דמיאן מאיה. השניים האלה כבר נפגשו בעבר על מזרן הגראפלינג. ג'קארה אסף שני ניצחונות עם חליפה, ומאיה לקח אחד בלי. קרב MMA בין הגראפלרים הטובים בעולם במשקל בינוני, שהם גם מעשרת הגראפלרים הטובים בעולם בכל משקל? קניתי.
3. רוג'ר גרייסי מול ג'ון ג'ונס. גרייסי הצעיר עדיין טרי ב־MMA, עם רקורד של ארבעה קרבות בלבד, אבל רבים רואים בו עילוי אמיתי: לוחם הג'יו־ג'יטסו הנקי הטוב בכל משקל, לא פחות.
גרייסי מעולם לא הוכנע על מזרן הגראפלינג, ולא הפסיד מאז 2008. עד כה הוא גם מנצח בכל הקרבות שלו ב־MMA, תמיד בהכנעה, ומול תחרות שהולכת ומשתפרת. התופעה המכונה ג'ון ג'ונס קצת גדולה עליו כרגע, אבל גם גרייסי הוא אתלט ענק שנראה כמו שחקן כדורסל שאבד והגיע לזירה. ברגע שישתפשף קצת ב־MMA, יש סיכוי שמשחק הקרקע נטול החורים שלו יכניס את ג'ונס לצרות. רק שקודם הוא צריך לקחת אותו לשם, אז אני מודה שזה סיכוי ממש קטן.
4. פיודור אמילאננקו מול כל אחד. למרות שני הפסדים רצופים, שקצת עימעמו את הילת "אלוהים ירד לכדור הארץ כדי להכות את הגויים" של הרוסי השקט, הוא עדיין אחד הלוחמים המסקרנים והמסוכנים בעולם. שימו אותו מול ברוק לסנר, שימו אותו מול ג'ון ג'ונס, מול רנדי קוטור, מול מי שתרצו. רק אל תשימו אותו מול קיין ולאסקז, כי אמילאננקו חטף מספיק לאחרונה.
פבריסיו ורדום ואנדרי ארלובסקי
5. פבריסיו ורדום מול ברוק לסנר. שיין קרווין וקיין ולאסקז גילו לנו שהמפלץ ברוק לסנר לא אוהב לחטוף מכות בעמידה. פבריסיו ורדום, פליט UFC והראשון ששלח את אמילאננקו הביתה עם הפסד אמיתי, הוא אולי האיש שיגלה לנו שלסנר גם לא יודע מה לעשות ברגע שמישהו מצליח לחנוק אותו.
6. אנטוניו סילבה מול קיין ולאסקז. מצד אחד סילבה, מצאצאי הנפילים אבל עם חגורה שחורה בג'יו־ג'יטסו וגראונד־אנד־פאונד שעצר את אמילאננקו. מצד שני ולאסקז - אלוף ה־UFC, לוחם קטן מידות יחסית אבל עם כישרון ענק, פצצות בידיים ורקטות ברגליים. ההימור שלי הוא על ולאסקז, אבל זה הימור שאני מוכן להפסיד בו רק בשביל לראות את הקרב.
7. אליסטיר אוברים מול ג'וניור דוס סנטוס. אליסטיר אוברים, שהוא באופן נדיר אלוף סטרייקפורס במשקל כבד וגם אלוף ארגון הקיקבוקסינג K1, הוסיף לעצמו בשלוש שנים יותר קילוגרמים ממה שתינוקות מוסיפים. בהנחה שזה רק כי הוא אוכל הרבה קורנפלקס והוא יצליח לעבור את כל בדיקות הסמים מעתה ועד האיחוד הצפוי, קרב שלו מול הסטרייקר דוס סנטוס - שמחזיק בעצמו ברקורד קיקבוקסינג של 18 קרבות, מתוכם 18 ניצחונות בנוקאאוט - צריך להיות חגיגה.
8. ג'וש בארנט מול אנטוניו רודריגו נוגירה. הם אחרי שני קרבות בארגון פרייד: הקץ' רסלר בארנט לקח אחד בהחלטה חצויה, ולוחם הג'יו־ג'יטסו הברזילאי נוגירה ניצח בשני בהחלטה אחידה. עכשיו הגיע הזמן לתת לשני האריות הוותיקים האלה להפגיש את האמנויות שלהם פעם אחת ואחרונה. על הגיל והסנטר המתעייף יחפו הניסיון ויכולת משופרת בעמידה.
וכדאי לזכור גם את: ניק דיאז, שגם אותו יטחן ג'ורג' סנט פייר על הקרקע, אבל יהיה כיף לראות את זה; שיין דל רוזאריו, לוחם איגרוף תאילנדי עם המון שפנים בכובע שפשוט דורש קרב עם פאט בארי, ברנדון שוואב או סטפן סטרוב; דן הנדרסון, בהנחה שווייט יסכים לקחת אותו בחזרה; פול דיילי (כנ"ל); גילברט מלנדז, שהסגנון שלו תפור לקרב ענק מול פרנקי אדגר; ושיניה אאוקי - פרחח ורב־אמן בקרקע, ששם את כל המשקל של יפן על כתפיו בכל קרב מחדש - שיכול להוציא מג'ורג' סוטירופולוס את כל מה שטוב בו בקרב חוזר ביניהם. יאללה, זופה, צו פירוק.
- ובקרוב באוקטגון: לוחם ישראלי באחת מקטגוריות המשקל הקלות. יש עוד איזה חוזה או שניים שדורשים חתימה, ועד אז הבחור לא מוכן שאגיד את השם שלו, ותהיו בטוחים שאני לא הולך לריב איתו. אבל כאמור, בקרוב