מי בכלל צריך ריטלין? המדריך המלא להפרעות קשב

אביבה ייחסה בדרך כלל את חוסר היכולת של בנה רועי להתרכז בעובדת היותו בן. שלא כמו אחותו השקטה, ידו הייתה בכל ויד כל בו. בגיל שמונה ביקשה המורה לשלוח את הילד לאבחון פסיכו-דידקטי. אחרי האבחון הגיע תורו של הנוירולוג לומר את דברו. בבת אחת נהפך הילד השובב מדי לבעל לקות למידה רשמית ואמו נשאבה לעולם מושגים חדש ומבלבל.

אחד מכל עשרה ילדים בארץ סובל מלקות למידה. הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות מצויה אצל כ-5% מאוכלוסיית הילדים ו-3%-4% בקרב הבוגרים.

• בואו לקבל השראה לחיים בריאים בפייסבוק שלנו
  

ישנם סוגים שונים של לקויות בדרגות חומרה שונות. למרות שמדובר בתופעה שתלווה את הילד למשך כל חייו, הטיפול המקצועי הניתן בשלב מוקדם מגדיל את סיכוייו להישגים גבוהים בלימודים ומסייע לשיפור קשריו החברתיים והמשפחתיים. חשוב להבהיר שלא כל קושי שאליו נקלע הילד במהלך הגן או בית הספר מעיד בהכרח על לקות שתפגע בתפקודו בהמשך.

כדי שגם אתם לא תסתבכו בשלל המושגים וההגדרות, הכנו בעזרת אנשי מקצוע מילון בסיסי שישמש אתכם ברגע האמת.

אבחון

האבחון נועד לזהות לקויות למידה ולהתאים דרכי למידה ללקות. ישנם סוגים שונים של אבחונים הנערכים אצל מומחים בתחומם (מומחה לאבחון דידקטי, נוירולוג, פסיכיאטר, רופא להתפתחות הילד, קלינאי תקשורת ומרפאה בעיסוק). עם קבלת הממצאים ממליצים המומחים על הטיפול המתאים.

אבחון באמצעות רפואה משלימה

אבחון הנערך על ידי רופא מייעץ (רופא אינטגרטיבי, המשלב רפואה קונבנציונלית ומשלימה). תחילה מתשאל הרופא את המטופל ואת הוריו (כשמדובר בילד) בנוגע למאפייני ההתנהגות, לאורחות חייו ולתזונתו של המטופל. לאחר מכן הוא "תופר" לו תוכנית טיפול המשלבת שיטות שונות. הטיפול משלים לטיפול הקונבנציונלי, ובמקרים שבהם נדרש טיפול תרופתי, הוא עשוי לסייע בהפחתה הדרגתית של המינונים, תוך היוועצות עם הרופא המטפל.

אבחון דידקטי

אבחון שנועד למפות את התפקודים הקוגניטיביים והאקדמיים של המטופל, לזהות לקויות למידה ספציפיות ולהתאים דרכי למידה יעילות.

אבחון דידקטי בעברית/ אנגלית/ מתמטיקה/ רוסית (שפת אם)

בדיקת תפקודי הלמידה והחשיבה השונים (יכולת כללית, עיבוד מידע, זיכרון, קשב, התארגנות), תחומי החוזק והקושי של הילד, כישורי קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא והבעה בכתב בשפת האם ובשפות הנוספות.

אבחון הפרעות קשב וריכוז בילדים ובמתבגרים

נעשה באמצעות קיום כמה מפגשים של כ־45 דקות אצל פסיכיאטר/ נוירולוג/ רופא ילדים מומחה בהפרעת קשב וריכוז. ברוב המקרים אין צורך באבחון ממוחשב נוסף.

במרבית המקרים לשם הגעה לאבחנה מבדלת והתאמת טיפול מתאים נעזרים אנשי המקצוע גם באבחון דידקטי.

אבחון הפרעות קשב וריכוז במבוגרים

האבחון מחייב שניים-שלושה ביקורים במרפאות או במכון פרטי וכולל בין השאר פגישת היכרות, הערכה פסיכולוגית ופסיכיאטרית והערכה נוירו־פסיכולוגית המתמקדת בתפקוד הקוגנטיבי. הבדיקה הקלינית נעשית על ידי הפסיכיאטר, והיא זו שקובעת את האבחון הסופי.

אבחון סריקה (Screening)

בדיקה ייחודית שעורכת מיפוי בסיסי של יכולות הלמידה בטרם נערך האבחון המקיף. הסריקה נמשכת כשעה. אם יש צורך באבחון מקיף, יופנה הילד לסדרת האבחונים המורחבת. הבדיקה נערכת כיום רק במרפאת קשב ולמידה בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא.

אבחון פסיכו-דידקטי

אבחון הכולל בתוכו חלק דידקטי וחלק פסיכולוגי (הערכת משכל והערכת התחום הרגשי).

אטנגו

שיטת טיפול המבוססת על אימון המוח. האימון כולל מתן משוב בזמן אמת, שבאמצעותו המשתמש חייב לשמור על ריכוז מתמשך וארוך. בו ברגע שבו הוא מאבד ריכוז, הוא מקבל את המשוב בצורת חיווי קולי.

באמצעות שיטת המשוב לומד המשתמש להפיק ריכוז בעצמו, לשמור על הריכוז ולהתמיד בו לאורך זמן. האימון בשיטת אטנגו כולל מבדק מקדים ולאחריו מותאמת תוכנית פעילות אישית לפי גיל ויכולת, הכוללת מגוון תרגילים מאתגרים, מעקב אחר ציונים והתקדמות. הכל מבוצע אונליין באינטרנט, עם רכישת מינוי שנתי. כאן תמצאו הדגמה של כמה שאלות דמו.

אינטגרציה בין חושית

ע"ע לקות בעיבוד וויסות חושי.

אלבאום

שיטת טיפול אינטגרטיבית לשיפור תפקודי חיים ולמידה שבסיסה אימון גופני. השיטה נשענת על הנחות יסוד נוירו-פיזיולוגיות. האבחון בשיטה חותר לזיהוי הגורמים המייצרים קושי תפקודי ולימודי.

ממצאי האבחון המוטורי-חושי מאפשרים בניית תוכנית טיפול אישית. במסגרת הטיפול בשיטה ניתן לשקם ולשפר תפקודים סנסו־מוטוריים, שבמהלכם הילד מקבל עידוד רגשי להתמודד עם הקושי. הוא יכול לפרוק את רגשות הזעם והכעס בכל שלב שבו הוא נמצא ולחוות את ההתקדמות באופן ישיר ומהיר.

תוכנית הטיפול מגוונת וכוללת יציבה, גמישות, עבודה על מוטוריקה גסה ועדינה, שרירים טבעתיים, שרירי גלגל העין, סדר וארגון, מדיטציות, חשיבה חיובית, תרגילי כוח רצון, פורקן מתח פיזי ונפשי והעצמה אישית. באמצעות שיפור מיומנויות אלה אפשר לטפל בהפרעות קשב וריכוז, דימוי עצמי וחברתי נמוך, דימוי גוף נמוך, בעיות קואורדינציה ועוד.

בדיקת קשב ממוחשבת (מבחן טובה)

בדיקה לאיתור הפרעות קשב וריכוז באמצעות מחשב. במהלך הבדיקה צופה הילד בצג המחשב לפרק זמן של כ-20 דקות והוא מתבקש להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה בוחנת את המהירות והדיוק של עיבוד המידע שעושה הילד בהשוואה לבני גילו באוכלוסייה הכללית. קיימות כמה בדיקות ממוחשבות כמו TOVA ,BRC ,CPT. המבחן משמש כאמצעי נלווה לאבחון הפרעות קשב וריכוז, אך אין להסתמך עליו באופן בלעדי.

ביו פידבק

שיטת טיפול המבוססת על אימון ותרגול. המטופל מחובר לחיישנים בקצות אצבעותיו ויושב מול מסך מחשב. באמצעות תוכנה הוא מתרגל לשלוט בקשייו, להפחית מתח, להגביר ריכוז וכו'. השיטה מתאימה לילדים מגיל שבע בכל סוגי ההפרעות והלקויות.

גננת שי"ח (שילוב ילדים חריגים)

גננת בעלת הכשרה בתחום החינוך המיוחד. תפקידה לסייע לילד המתקשה להשתלב בגן להתגבר על קשייו, תוך התאמת דרכי הלמידה לצרכיו וליכולתו. גננת שי"ח עובדת עם הילד באופן יחידני או בקבוצה. אין בעבודתה להחליף את תפקידה של קלינאית התקשורת או המרפאה בעיסוק, אלא לספק להן תמיכה.

מקובל להצמיד גננת שי"ח לאחר שהוחלט בוועדת שילוב/ההשמה, כי ילד מסוים סובל מקשיים התפתחותיים בכמה תחומים (שפתי, תקשורתי, מוטורי, קוגניטיבי והתנהגותי) וכי הוא בסיכון להתפתחות של לקות למידה.

בלבול בין סימני חשבון. דיסקלקוליה (צילום: קובי קואנקס)

דיסגרפיה

לקות בכתיבה המתבטאת בהפעלת לחץ רב או מועט מדי על כלי הכתיבה. הכתיבה עצמה איטית, מלווה בשגיאות כתיב וניסוח, והתלמיד ממעט לכתוב או משתמש במשפטים קצרים כדי לחסוך מעצמו את ההתמודדות עם הבעיה. לרוב רמת התוכן בכתיבה נמוכה מרמת הניסוח בעל פה.

תמרורי אזהרה לדיסגרפיה מתגלים כבר בגן כאשר הילד אינו אוחז נכון בעיפרון, לא אוהב לצייר או לא יודע לגזור.

הגורם המטפל: מרפאה בעיסוק החל מגיל ארבע.

דיסלקציה

לקות בכישורי הקריאה המתבטאת בקריאה איטית, בשיבושים ובקושי בהפקת המשמעות מן הנקרא. בשלב מאוחר יותר תתבטא הלקות בקושי להתמודד עם טקסטים ארוכים ובהבנתם.

תהליך הערכת מקור הקושי לפיתוח הקריאה מתחיל מכיתה ב', בעוד שהאבחנה המבדלת של לקות קריאה ספציפית, קרי דיסלקציה, ניתנת לאחר ביצוע תהליך הערכה, הוראה מתקנת והערכה חוזרת המעיד על קיומו של פער משמעותי של כשנתיים. האבחנה לדיסלקציה נעשית בדרך כלל לקראת סיום בית הספר היסודי.

הגורם המטפל: מורה להוראה מתקנת בתחום הקריאה.

דיסקלקוליה

לקות בחשבון המתבטאת בקושי לבצע חישובים פשוטים בארבע פעולות היסוד. מעבר לכך, מבטאת הלקות קושי בהבנה ובהשוואת כמויות וגדלים, בבלבול בסימני חשבון (חיבור, חיסור, חילוק וכפל) וביכולת לשמור על רצף מספרים ולהבין את השפה המתמטית (סימני חשבון, גדול מ... קטן מ...).

5%-7% מהאוכלוסייה סובלים מדיסקלקוליה. 15% מהסובלים מדיסלקציה סובלים גם מדיסקלקוליה. האבחון הנדרש הוא אבחון דידקטי במתמטיקה ובעברית אשר נערך על ידי מאבחן דידקטי מומחה בתחום.

קיים קושי באבחון דיסקלקוליה מאחר שהיא משויכת לרמה נמוכה בחשבון. עם זאת, קיימים סימנים המחשידים לדיסקלקוליה כבר בגיל הגן, כשהגננת מדווחת שלילד אין תפיסת מספר או כמות.

הגורם המטפל: מורה להוראה מתקנת בתחום המתמטיקה.

דיקור סיני וצמחי מרפא סיניים

שיטת טיפול שבבסיסה עומדת ההנחה שחוסר איזון בין מערכות שונות בגוף עלול לגרום להפרעות קשב וריכוז, ולכן איזון התהליכים האנרגטיים יתרום לאיזון המערכת ולהרגעה. השיטה יעילה בכל סוגי ההפרעות בילדים ובמבוגרים.

הדרכת הורים

חלק בלתי נפרד מכל טיפול בהפרעת קשב ו/או לקות למידה. ניתנת על ידי מדריך הורים מוסמך. ההדרכה מספקת תמיכה, ליווי, מעקב וכלים שיעזרו להורים ולילדם להתמודד טוב יותר.

הומיאופתיה

שיטת טיפול המתייחסת לאדם כמכלול ונעזרת ברמדי (תכשיר הומיאופתי) כדי להביא אותו לאיזון, להקל על תסמינים ולשפר את איכות חייו. הרמדי מופק מצמחים ומינרלים ומותאם למטופל באופן אישי. ילד שסובל מהפרעות קשב ורגיש שמיעתית, כך שכל רעש קטן מסיח את דעתו, יקבל רמדי שונה מילד שסובל מאותה בעיה אך רגיש יותר למגע.

הוראה מתקנת

מגוון שיטות הוראה שנועדו להקנות לתלמיד המתקשה מיומנויות למידה שיסייעו לו להשתלב בחברת בני גילו. יש לציין שלמרות שהילד יצמצם פערים ביחס לעצמו, מכורח ההגדרה של לקות למידה, עדיין יישאר פער של 1.5 סטיות תקן או יותר בין הישגיו ובין הישגיהם של בני גילו.

הגורם המטפל: מורה להוראה מתקנת.

הידרותרפיה

שיטת טיפול במים. הילד משחק במים, לומד טכניקות שחייה ומבצע משימות שגוררות משוב חיובי מהמדריך. במהלך הטיפול משתדל המדריך לשנות תרגיל לפני שהילד יאבד את הסבלנות והריכוז, ובשיעור שלאחר מכן חוזרים על כמעט אותו רצף תרגילים.

עם הזמן, הילדים מצליחים לארגן את הזמן טוב יותר ולהבין יותר את התרגילים, עד כדי כך שבתוך זמן קצר הם אפילו הופכים למדגימי התרגילים בשיעור. ההידרותרפיה מסייעת להתמודדות עם הצלחות וכישלונות ומפתחת את הביטחון העצמי.

היפר סנסיטיב

ע"ע לקות בעיבוד וויסות חושי.

העשרה אינסטרומנטלית BASIC

שיטת עבודה המבוססת על תורת התיווך של פרופ' ראובן פוירשטיין, חתן פרס ישראל לחינוך. היא נועדה לפיתוח אסטרטגיית חשיבה ומיומנות למידה לילדים בגילאי 9-4 עם קשיי למידה ולמבוגרים בעלי צרכים מיוחדים.

התוכנית מבוססת על 15 כלים הכוללים מטלות נייר ועפרון המוצגות באופנים שונים (מילולית, גרפית, ציורית ומספרית). המטלות בכל כלי בנויות בשיטתיות ובהדרגה, מתוך כוונה לתקן באמצעותן פונקציות פגומות ולפתח חשיבה שיטתית ומיומנויות למידה.

הגורם המטפל: מורים להוראה מתקנת ו/או מטפלים שהתמחו בשיטה זו.

הפרעה בתפיסה מרחבית וחזותית

היעדר התמצאות בכיוונים (ימין-שמאל, קדימה-אחורה, צפון-דרום), קושי בזכירת סדרות כמו סדר אותיות האל"ף בי"ת או חודשי השנה, קושי בהבנת מידע המוצג באופן חזותי (תרשימים, גרפים). סימני אזהרה ללקות זו ניכרים מהגיל הרך, כשהילד מתקשה בזחילה, אין לו מוטיבציה לחקור את סביבתו, ומאוחר יותר אינו מסוגל להרכיב פאזלים.

בבית הספר תתבטא הלקות בלימודי הגיאוגרפיה והגיאומטריה ובהתמודדות עם חומרים חזותיים. בגיל מאוחר יותר ייתכן שיתקשה בלימודי נהיגה ובניווטים.

גורם מטפל: מרפאה בעיסוק בגיל צעיר או מורה להוראה מתקנת בגיל בית הספר.

הפרעת קשב וריכוז (ADD ו-HDHD)

ברפואה מקובל להבחין בין הפרעות קשב (ADD) ובין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). מדובר בשתי הפרעות, כאשר ADD היא הפרעה של קשב וריכוז ואילו ב-ADHD מצויים אותם התסמינים, אך עם מרכיב נוסף שהוא ההיפראקטיביות.

ADHD מתבטאת באחד או ביותר מהסימנים הבאים: טווח קשב קצר, היפראקטיביות וחוסר שקט ו/או אימפולסיביות. זו אינה לקות למידה אלא הפרעה כללית, מולדת, החולשת על כל שאר התפקודים הקוגניטיביים החל מהגיל הרך ועד לבגרות. ילדים הסובלים מהפרעה זו יתקשו לשבת, להתרכז, לדייק, לשים לב לפרטים ולהתמיד בביצוע מטלות לאורך זמן. לרבים מהם יש נטייה לאי שקט וקושי בעיכוב או בוויסות תגובות, קשיים בהתארגנות, שכחנות, תפיסה לקויה של הזמן ורמת מוסחות גבוהה.

כבר בגיל שלוש אפשר למצוא רמזים לתופעה: קושי לבצע פעולות שדורשות מאמץ שכלי כמו פאזל, הקשבה לסיפורים, העדפה לשחק בגן משחקים חופשיים ולא דידקטיים. ההפרעה מטופלת על ידי רופא להתפתחות הילד, פסיכיאטר או נוירולוג ילדים (לעתים תוך שימוש בריטלין). במסגרת הטיפול ההתנהגותי יעבדו אנשי המקצוע על כללים, משמעת וקביעת סדר יום.

ועדת שילוב מוסדית

הגורם המוסמך לקבוע אם לילד יש צרכים מיוחדים המזכים אותו לקבל תמיכה וסיוע מוגברים בבית ספר רגיל.

טיפול במגע

כלי טיפול המשפיע על מערכת העצבים. שיטות המגע (כמו אמנות לחימה, שיאצו) גורמות להפרשת חומרים מרגיעים מהמוח, שמפחיתים מתח וחרדה ומחזקים את טונוס השרירים ביציבה ובנשימה (אצל חלק מהילדים הסובלים מלקויות למידה והפרעות קשב קיימת חולשה של הטונוס). מתאים לילדים עם הפרעות קשב ולקויות למידה שנוטים יותר ל"ריחוף".

לקות בעיבוד וויסות חושי

שמות נוספים: אינטגרציה בין חושית או היפר־סנסיטיב. הבעיה באה לידי ביטוי במצבים שונים, למשל, ילד שאינו אוהב שמחבקים אותו, יש לו רגישות לבדים שונים, רעש טריקה של דלת או הפעלה של שואב אבק מוציאים אותו מאיפוס.

לקושי יש בסיס נוירולוגי.

כאשר מערכות החישה אינן מווסתות כהלכה את המידע מהסביבה, קיימת הצפת יתר של תחושות, מה שפוגע ביכולת הקשב והריכוז ומקשה את ההתמודדות עם סיטואציות עמוסות גירויים. במצבים אלה הסובל מהלקות חש מתח ולחץ רב והוא מתחיל להפגין חוסר שקט, קושי להתמיד בלמידה, נטייה להימנעות וקצב עיבוד מידע איטי יותר. קשיים בעיבוד חושי יבואו לידי ביטוי כבר בגיל הרך.

אפשר לטפל בכך באמצעות טיפול התנהגותי באחת השיטות הפרא־רפואיות כמו ביו פידבק (ע"ע) או שיטת אלבאום (ע"ע). במסגרת הטיפול לומד הילד כיצד לסנן את הגירויים ולהתמודד איתם.

לקות בשפה המדוברת (לקות שפתית נרחבת)

קושי בקליטת מילים, אוצר מילים דל וקושי בשליפה של מילים מהזיכרון. הלקות פוגעת ברהיטות הדיבור, ביכולת לארגן את השפה וביכולת להבין ולבנות משפטים. הילד חש תסכול, קשה לו לבטא את עצמו, ובדרך כלל הוא אינו שש להשתתף בשיעור וגם התקשורת שלו עם ילדים אחרים נפגעת.

גורם מטפל: קלינאית תקשורת.

לקות למידה

מושג כללי המתייחס לקבוצת ליקויים המתבטאים בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש במיומנויות של הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, הסקת מסקנות או יכולת מתמטית. ליקויים אלה הם ביולוגיים, ומקורם כפי הנראה הוא בתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית. לרוב מדובר בליקויים הנמשכים לאורך כל החיים. קשיים באינטראקציה חברתית או קשיים רגשיים יכולים להתקיים יחד עם ליקויי למידה, אך הם אינם מהווים ליקויי למידה בפני עצמם.

לקות למידה לא מילולית (NVLD)

ליקוי בתפקוד ההמיספרה (חציו של המוח הגדול) הימנית של המוח. הלקות מתבטאת בקשיים רגשיים, הפרעה במיומנויות של קשר בינאישי, פגיעה בתפיסה המרחבית והחשבונית, הפרעות בריכוז וסרבול מוטורי.

ילדים הסובלים מלקות זו יכולים להיות בעלי זיכרון מילולי יוצא מן הכלל, בעוד שהזיכרון החזותי שלהם דל. הם יכולים לשים לב לפרטים, אבל לפספס את התמונה השלמה. רבים מהם סובלים מסרבול מוטורי, מבדידות חברתית ומקושי בקריאת שפת גוף. הם אינם שומרים מרחק סביר בזמן שהם משוחחים עם הסובבים אותם.

זו אחת הלקויות הקשות לאבחנה בשל התסמינים הרבים שלה המתאימים לבעיות שונות. מה גם שהיא בדרך כלל מלווה בלקויות נוספות (כמו דיסקלקוליה, לקות מרחבית וקשיי קשב, ע"ע).

תמרורי אזהרה ראשוניים אפשר לגלות כבר מגיל ארבע, כאשר הילד מגלה קושי בהבנה חשבונית. בגילאי קריאה ייתכן שהילד יקרא את המשפטים באופן מושלם, אך הוא יעשה זאת כמו רובוט, ללא יכולת להכניס הטעמה ולהביע רגש.

הלקות מאובחנת על ידי פסיכיאטר ומטופלת לרוב באמצעות קבוצות תמיכה להקניית מיומנויות חברתיות. ישנם מרכזים המתמחים בכך, חלקם פרטיים וחלקם עובדים גם עם קופות החולים.

לקות מוטורית

קושי בתיאום בין העין ליד. הלקות באה לידי ביטוי בקושי להעתיק צורה ובקושי באחיזה נכונה של כלי כתיבה. בגיל הרך מתבטאת הלקות בקושי לבצע פעולות כמו רכיסת כפתורים, לתפוס כדור ונטייה להפיל חפצים.

גורם מטפל: מרפאה בעיסוק.

לקות מרחבית

לקות למידה לא מילולית, המתבטאת למשל, בליקוי בקואורדינציה מוטורית עדינה (מה שעלול להשפיע על איכות הכתב), או בליקוי בקואורדינציה מוטורית גסה (עלול להשפיע על היכולת לרכוב על אופניים, לנהוג). ליקוי בתפיסה המרחבית יכול להשפיע על לימוד תחומים כמו גיאוגרפיה והנדסת המרחב, כמו גם על חוש ההתמצאות והניווט.

גורם מטפל: מרפאה בעיסוק.

מבחן טובה

ע"ע בדיקת קשב ממוחשבת.

הנטורופתים: הימנעו ממזונות ממותקים ומתועשים (צילום: shutterstock)

מכון להתפתחות הילד

מרכז המהווה מעין חדר מיון ללקויות למידה וקשיי התפתחות. לכאן מגיעים הילדים לאחר הפניה מטיפת חלב, רופא ילדים או באופן פרטי.

מרפא בעיסוק

בעל מקצוע פארא רפואי, הנועד לספק למטופל כלים ומיומנות שיסייעו לו להגיע לתפקוד עצמאי בתחומים הפיזי, קוגניטיבי, רגשי־נפשי וחברתי. הטיפול בילדים הסובלים מלקויות למידה מתמקד בעיקר בתחום המוטורי: אחיזה, גזירה, קואורדינציה.

נטורופתיה

שיטת טיפול אלטרנטיבית השואפת לרפא על ידי עידוד מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף, מה שנעשה גם באמצעות תזונה נכונה. הנטורופתיה טוענת כי צריכת סוכרים מזוקקים (סוכר לבן ואפילו סוכר חום) מגבירה בעקיפין הפרשה של האדרנלין, שגורם להאצת דופק הלב ולאי שקט. לפיכך ההמלצה לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז להימנע ממזונות ממותקים ומתועשים.

פרחי באך

טיפול באמצעות תמציות צמחים התורמים לאיזון מצבים רגשיים־התנהגותיים. מקובל לשלב פרחי באך עם שיטות טיפול נוספות. התמציות המקובלות לשימוש בהפרעות קשב: LARCH המאזנת חוסר ביטחון ו-CLEMATIS, המסייעת לאזן הפרעות ריכוז ומקנה תחושת שייכות.

קלינאי תקשורת

בעל מקצוע פארא רפואי המתמחה בבעיות תקשורת, כמו היגוי (הפקת צלילים), שטף דיבור, בעיות קול (אינטונציה). בנוסף, עובד קלינאי התקשורת גם על המוטוריקה של הפה, כמו בליעה וקשיי אכילה.

ריטלין

תרופה הניתנת במטרה לשפר את יכולת הריכוז והלמידה של הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. היא ניטלת לפי הצורך במינונים ובטווחי השפעה שונים (ארבע, שמונה ועשר שעות). התרופה ניתנת לרוב לאחר גיל שש. היא מחייבת מרשם, הניתן לאחר אבחון נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים. מבוגרים יכולים לקבל את התרופה אצל רופא משפחה.

לתרופה יש כמה תצורות לשחרור מושהה בגוף, המשווקות תחת שמות כגון קונצרטה, ריטלין LA (קפסולה עם כדוריות שנפתחות בזמנים שונים ובכל אחת מהן אבקת ריטלין) ודיטרנה (מדבקת תרופה לספיגה דרך העור).

מלבד הריטלין קיימות תרופות נוספות נוגדות דיכאון (כמו וולבוטרין ואדרונקס), שמשפיעות על הפרשת חומרים כמו נוראדרנלין ודופמין. תרופות אלה יעילות פחות מהריטלין.

רכיבה טיפולית

שיטת טיפול נפוצה מאוד בעולם המסייעת למטופל להיפתח כשהוא בא במגע עם הסוס. הרכיבה דורשת מיקוד וריכוז (כדי לכוון את ההליכה של הסוס). היא תורמת לחיזוק הביטחון העצמי ולתחושת הישג והצלחה. השיטה מתאימה לילדים ולמבוגרים עם כל סוגי ההפרעות והלקויות.

רפלקסולוגיה

טיפול בכפות הרגליים של המטופל בזמן שהוא נותר פסיבי ואינו נדרש לשיתוף פעולה. הרפלקסולוגיה תורמת לשחרור והרגעה ממתח ולכן היא עשויה להקל במצבים שבהם המטופל סובל מאי שקט. מתאימה לכל סוגי ההפרעות והלקויות.

תוספי מזון

נמצא שחסר במינרלים ובוויטמינים, וביניהם ברזל, אבץ, מגנזיום וויטמין B6, מגביר הפרעות קשב אצל ילדים. מחקרים רבים הוכיחו שמחסור בברזל מעלה סיכוי להפרעות קשב וריכוז. תוספת ברזל לילדים הזקוקים לכך משפרת את המצב. המגנזיום חיוני להרפיית השרירים ולמערכת העצבים. ויטמין B6 חיוני לייצור הסרוטונין, מוליך עצבי חשוב, ולתפקוד מערכת העצבים, ולכן מחסור בו קשור בהפרעות נוירולוגיות שונות. חסר באבץ נמצא כגורם להפרעות קשב וריכוז מסיבות שעדיין לא ברורות.

ייעוץ מקצועי: ד"ר מוטי לוי, הרופא הראשי בש.ל.ה - מרפאות כללית רפואה משלימה; רויטל אורן, מומחית ללקויות למידה, בעלת מכון פרטי וחברה בעמותה הישראלית למאבחנים ומטפלים בלקויות למידה (עמותת ג"ל); קטי סאניצקימולר, M.A בלקויי למידה ורב לשוניות, מרצה בקורס לאבחון דידקטי, אגודת ניצן; ד"ר אילן טל, פסיכיאטר, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית, מרכז טל; טל קבסה, יועצת לרפואת ילדים משולבת, ממייסדי הרפואה המשולבת לילדים בישראל; מיכל אבירם, מטפלת באמנות ובפרחי באך; ריקי סימון, מאמנת קוגניטיבית, חברת אטנגו; אורי סלע, הידרותרפיסט ומאמן שחייה לתינוקות ולילדים בעלי צרכים מיוחדים, בוגר מכון וינגייט למדריכים ומאמנים במגמת שיקום נכים והידרותרפיה, מנהל מקצועי ובעלים של רשת "עולם המים" ומרכז אלבאום למצוינות אישית