מדבר המלח של אויוני: מרחבי הלבן של בוליביה
ה"סלאר" בין פסגות האנדים, על גבול בוליביה-צ'ילה, מושך אליו תיירים מרחבי העולם, לסיורים על רכבי שטח. תחילתו של הפלא הלבן בימה פרהיסטורית שהתאיידה
האטרקציה - מרחבים אדירים בלבן. הסלאר דה אויוני (Salar de Uyuni), מדבר המלח הגדול בעולם, הוא אחד האתרים המרשימים ביותר בדרום אמריקה. מישור המלח הענקי, השוכן בדרום-מערב בוליביה ומתפרש על פני שטח של כ-10,500 קמ"ר, בין פסגות הרי האנדים, מושך אליו מדי שנה עשרות אלפי מבקרים מרחבי העולם. הנסיעה במרחביו האינסופיים של הסלאר, על הנופים המרהיבים הסובבים אותם, היא חוויה בלתי נשכחת ונחשבת בעיני רבים לגולת הכותרת של הטיול בדרום אמריקה בכלל ובבוליביה בפרט.
- טרגדיה בלב המדבר: 2 ישראליות נהרגו בתאונה בסלאר
בגובה של 3,656 מטר מעל פני הים, העננים ממעל נראים כמעטפת קרובה ומגוננת, כשהשקיעה והזריחה היפהפיים משלימים את החיזיון הייחודי. במהלך הסיור במדבר המלח אפשר להגיע לכמה וכמה נקודות חן, בהן לגונות צבעוניות ותצורות סלעים מעניינות - ואלה רק מוסיפות לרושם העז שמותיר המקום על מבקריו.
כך נראה הסלאר בצילום לוויין
הסלאר נוצר לפני עשרות אלפי שנים כתוצאה מהתאיידות של כמה אגמי ענק פרה-היסטוריים אשר קרקעיתם, שהיא מדבר המלח העצום של היום, נשארה כעדות לפעילות גיאולוגית ייחודית זו. הודות לאקלים השורר באזור ומיעוט היישובים בסביבתו, המקום נותר כמעט ללא שינוי במשך אלפי שנים.
קרקע הסלאר מכילה מלחים רבים שהחשוב שבהם הוא הליתיום. הליתיום משמש בעיקר לייצור סוללות למכשירי אלקטרוניקה ניידים, וצופים כי בעתיד השימוש בסוללות אלה רק יגדל. לפי ההערכות, כמחצית מעתודות הליתיום בעולם מצויות בבוליביה, רובן בקרקע הסלאר. לאחרונה מקדמת ממשלת בוליביה תוכניות לכריית המחצב היקר, דבר המעלה חשש לפגיעה בנוף מדבר המלח.
הלגונה האדומה (צילומים: אביעד פוקס, באדיבות שיחור)
מתי לבוא
התקופה הטובה ביותר בשנה להגיע לסלאר היא דווקא בימי החורף האנדי, בחודשים אפריל-אוקטובר. זו אומנם התקופה הקרה ביותר, בה נרשמות טמפרטורות של כ-15 מעלות צלזיוס בממוצע (שצונחת בלילות עד לרמה של 9- מעלות), אך גם היבשה והבהירה יותר, עם סיכוי נמוך יחסית לגשם ולחסימת דרכים. רבים מהמבקרים בתקופה זו מגיעים למקום כחלק ממסלול תיירותי פופולרי, שנפתח בחודש מרץ עם הקרנבל השנתי בברזיל וממשיך דרומה אל פנים היבשת, עם עצירה בבוליביה ובמדבר המלח. בתקופת הקיץ מזג האוויר במקום משתנה משמעותית, עם טמפרטורות הנעות בין 22 מעלות ביום ל-4 מעלות בלילה, לצד גידול בכמות המשקעים. בכל ימות השנה מחייב הביקור במקום הצטיידות בבגדים חמים המתאימים לרוחות העזות וללילות הקרים.
כל הדרכים מובילות לסלאר
לסיורים בסלאר יש שלוש נקודות יציאה עיקריות. הפופולרית שבהן היא העיירה הקטנה אויוני (Uyuni) שבבוליביה, הקרובה מאוד למדבר המלח. בעיירה, המתפרנסת בעיקר מתיירות הקשורה לסלאר, ניתן למצוא סוכנויות טיולים רבות - יותר מבכל נקודת יציאה אחרת - רובן ממוקמות בסביבת הכיכר המרכזית פלאזה ארסה (Plaza Arce). למקרה שאתם מחפשים, סביר שתוכלו למצוא בעיירה גם פרטנרים לביקור. לאויוני ניתן להגיע מלה פאז (La Paz), בירת בוליביה, באמצעות אוטובוס לילה ישיר (משך הנסיעה 11-10 שעות) או בשני אוטובוסים, עם עצירת ביניים באורורו (Oruro), כעבור שלוש שעות, וממנה בנסיעה הנמשכת שמונה שעות נוספות. מאורורו ניתן גם לקחת רכבת עד לאויוני (שבע שעות נסיעה). אפשרויות הגעה נוספות הם אוטובוס מעיר המכרות פוטוסי (Potosi, שש שעות), או מהעיירה טופיזה (Tupiza) באוטובוס (תשע שעות), ברכבת (שש שעות) ובג'יפ (7-8 שעות).
טופיזה עצמה היא חלופה נוספת ליציאה לסלאר. העיירה המקסימה (הקרובה יחסית לגבול ארגנטינה), נמצאת באזור הררי יפהפה, ומהווה מוקד פופולרי לטיולי סוסים וג'יפים. יש בה כמה סוכנויות המציעות סיורים של ארבעה ימים במישור המלח, המסתיימים באויוני או חזרה לטופיזה. חסרונה הגדול של נקודת יציאה זו הוא המרחק הרב יחסית שלה מהאתר. יתרונה העיקרי, לצד היותה יעד תיירותי בזכות עצמה, הוא הנוף המדברי היפה המלווה את הנסיעה למישור המלח.
תופעות טבע ייחודיות. עץ הסלע במדבר
סאן פדרו דה אטאקמה (San Pedro de Atacama) שבצ'ילה, נקודת היציאה השלישית לאתר, היא העיירה הסימפטית ביותר מבין השלוש. כאן קיימים מלונות ואכסניות ברמה טובה, מסעדות איכותיות ואפילו סצנת חיי לילה קטנה. חשוב לציין כי מחירי הסיורים היוצאים ממנה לסלאר גבוהים בכ-40 אחוז בממוצע מהמחירים בצד הבוליביאני ובנוסף, מכיוון שחל איסור על מדריכים שאינם בוליביאנים להדריך סיורים בסלאר, קיים לעתים מחסור במדריכים מורשים בסוכנויות המקומיות.
היתרון ביציאה מהעיירה הוא בנסיעה נגד הכיוון של המסה הגדולה של התיירים המגיעים מאויוני ובהימנעות מצפיפות, שיכולה להיווצר בשל כך, בנקודות העצירה שלאורך המסלול. בסביבת העיירה ישנם מישורי מלח נוספים, קטנים יותר ופחות מרשימים מהסלאר דה אויוני, ולכן מומלץ לוודא כי הסיור אליו הצטרפתם הוא זה שיעדו הסלאר. כדי להגיע מסנטיאגו (Santiago) בירת צ'ילה לסאן פדרו דה אטאקמה תוכלו לקחת אוטובוס (משך הנסיעה 23 שעות), או לטוס כשעתיים לקלאמה (Calama), וממנה לקחת אוטובוס לסאן פדרו (שעת נסיעה). אפשרות נוספת היא הגעה באוטובוס מהעיר סלטה (Salta) שבארגנטינה (12 שעות).
כמה אפשרויות לסיור
הסיור המקובל בסלאר אורך בין שלושה לארבעה ימים, וניתן לבחור במסלול מעגלי המסתיים בנקודת הפתיחה, או לתכננו כך שיסתיים בעיר אחרת (למשל יציאה מאיוני שבבוליביה וסיום בצד הצ'יליאני של המישור, בסאן-פדרו דה אטאקמה). הנסיעה היא בג'יפ 4X4 (המיועד לשבעה אנשים ונהג), והלינה היא בבקתות או בבתי המקומיים הפזורים ברחבי המישור. רצוי מאד לשכור שק שינה מתאים לתנאי הקור הצפויים בסלאר. כמו כן, לפני היציאה לסיור מומלץ לוודא את תקינות הג'יפ, את מידת מיומנותו והיכרותו של הנהג עם השטח (על אופציות הלינה שיש בו), ואת הצטיידותו במזון שיספיק לכל ימי הסיור. מבחינה בטיחותית, כדאי לתת עדיפות לחברות שאינן מציידות את הג'יפ בבלוני גז לבישול, ושבוחרות להסתמך על גז הבישול של בתי המקומיים.
תחנה אחרונה. "בית הקברות לרכבות"
יציאה עצמאית לסלאר אינה מומלצת ואף מסוכנת בשל תנאי האקלים הקשים והסיכון שבאיבוד הדרך. כמו כן, הלוגיסטיקה הכרוכה ביציאה למסע שכזה מסובכת למדי ודורשת תיאום מקדים של שכירת רכב, תדלוק בשטח, תיאום הגעה לצורך לינה ואוכל בנקודות היישוב שבדרך ועוד. ישנן דוגמאות רבות למטיילים "עצמאיים" שניסו את מזלם ביציאה לסלאר, על אף האזהרות, וסיימו את הסיור באופן טרגי.
במהלך הסיור עוצר הנשימה תבקשו ודאי להצטלם במרחבי מדבר המלח. בשל היות הסלאר מישור שטוח עליכם לזכור שבתמונה שתצלמו תחושת העומק תתבטל. היתרון בכך הוא שעצמים הקרובים יותר למצלמה נראים גדולים יותר ביחס לעצמים רחוקים יותר, וברקע המישורי ניתן לצלם כך תמונות מתעתעות מיוחדות במינן. ניתן לבקש מהנהג לעצור בכל מקום ברחבי מישור המלח לצורך תמונה שכזו.
אתרי החובה בסלאר
מעבר ליופיו של המרחב בכללותו, מציע מסלול הסיור בסלאר כמה אטרקציות מיוחדות במינן. שלושה קילומטרים מדרום לאויוני, בסמוך למסילת הרכבת לכיוון צ'ילה, נמצא סמנטאריו דה טרנס (Cementario de Trenes, בית הקברות לרכבות). זהו מתחם רפאים לרכבות ישנות, קרונות ושאר ציוד מכני בסגנון המערב הפרוע. הרכבות שימשו בעבר להובלת מינרלים מאזור הסלאר, והשימוש בהן הופסק בשנות ה-40 של המאה ה-20 (סיורים המגיעים לאזור אויוני עוצרים במקום). נקודת עצירה פופולרית לארוחת צהריים היא באיסלה דל פסקאדו (Isla del Pescado, אי הדג). זהו אי של סלעים וקקטוסים המוקף במישורי מלח, שניתן לסייר בו ולערוך תצפית נאה על המרחב המרהיב. לפי אגדה מקומית, האי קיבל את שמו מכיוון שממרחק צורתו מזכירה צורת דג. תחנה ידועה אחרת, האהודה על נושאי המצלמות, היא ארבול דה פאדרה (Arbol de Piedra, עץ הסלע), שכשמו כן הוא - סלע שצורתו עץ. צורה זו התקבלה כתוצאה משחיקה על ידי הרוח והמים.
האי באמצע מדבר המלח
לגונה קולוראדה (Laguna Colorada, הלגונה האדומה), המקבלת את צבעה מהאצות שגדלות בה שווה גם היא ביקור (המבקרים יוכלו לחזות בלהקות הפלמינגו הפוקדות את המקום). לגונה יפהפייה בצבע אחר היא הלגונה ורדה (Laguna Verde, הלגונה הירוקה), שמקור צבעה הירוק-כחלחל המיוחד במתכות הכבדות השקועות במימיה. הר הגעש ליקנקבור (Licancabur, "ההר של האנשים"), נמצא בסמוך, משתקף במימי הלגונה ומשלים תמונה מיוחדת ביופייה. באגן הגייזרים סול דה מאניינה (Sol de Mañana, שמש המחר), אזור של גייזר מתפרץ ובריכות גופרית, מומלץ לבקר מוקדם בבוקר, שעות ההתפרצות של הגייזר.
נקודת עצירה מעניינת נוספת היא במלונות המלח (Hoteles de Sal) שנבנו ברחבי הסלאר. אחד מהם הוא מלון המלח פלאיה בלאנקה (Playa Blanca, החוף הלבן), הבנוי כולו מלבני מלח, אשר נמצא במרכז הסלאר. אף שאינו פעיל ניתן להיכנס אל המלון ולהתרשם מעיצוב הפנים, על הכיסאות, השולחנות, המיטות והמדפים העשויים כולם ממלח.
מלון המלח בסלאר
כמה מלונות חדשים יותר העשויים ממלח נבנו בשולי הסלאר, לא רחוק מנקודות יישוב,
והם פתוחים למבקרים ולאורחים (בקרבתם לנקודות היישוב נפתרה בעיית סילוק השפכים שאפיינה את מלון החוף הלבן). המומלצים שבהם הם פאלאסיו דה סאל (Palacio de Sal, ארמון המלח), הנמצא 25 קילומטר מדרום לאויוני, והוסטל דה סאל (Hostel de sal, הוסטל המלח) הממוקם שבעה קילומטרים מצפון לאויוני.
הסיור במדבר המלח הגדול בעולם הוא חוויה בלתי נשכחת. רצוי להגיע לסלאר בתקופת החורף האנדי ולצאת לסיור מודרך בן שלושה-ארבעה ימים מאחת מנקודות היציאה הפופולריות. במהלך הסיור תעברו דרך נוף מרהיב ביופיו, ולבטח תחזרו עם חוויות שייחרטו בזיכרונכם לאורך זמן רב.
הכתבה באדיבות הוצאת שיחור .
לפנייה לכתב/ת 
