המלחמה בהברחות: מסלול החיסול

התקיפה בסודן נראית כסיכול ממוקד. כך לפחות עולה מניתוח תיאורי האירוע, שהתפרסמו בתקשורת הזרה ומדברי הבכירים הסודנים. הרכב שהותקף עשה את דרכו משדה התעופה של פורט סודן לעיר עצמה, השוכנת לחופו של הים האדום, מרחק של כמה מאות קילומטרים מהגבול עם מצרים. במכונית נסעו כמה אנשים, שסביר להניח הגיעו בטיסה לשדה התעופה זמן קצר קודם לכן.

אחרי שהמכונית יצאה משטח שדה התעופה, המרוחק כ-14 ק"מ מהעיר, נשמעו באזור שלושה פיצוצים עזים. שני בני-אדם שהיו ברכב נהרגו. היו כאלו ששמעו באותה שעה ראשי מנוע או מנועים של כלי טייס. היו גם כאלו שראו שלושה מטוסי אפאצ'י חגים באוויר. בסודן טוענים כי הצבא הניס כלי טיס אחד - לא מזוהה - שהיה באזור ושמיהר להסתלק לעבר הים כשנפתחה לעברו אש מהקרקע. בסודן לא מסרו עדיין מידע על זהות ההרוגים.

עדיין לא פורסם מי הם ההרוגים (צילום: מתוך הטלוויזיה הסודנית)

אף מדינה או גורם לא נטלו אחריות לתקיפה, אולם התקשורת נטתה להעריך כי מדובר בתקיפה ישראלית, הקשורה במאמצים לסיכול הברחות נשק מאיראן לחמאס. הערכה זו אינה קלוטה מן האוויר. היא מתבססת על כמה עובדות ידועות היטב.

כמו למשל העובדה שנמל פורט סודן והחופים הסמוכים לעיר הם נקודת שינוע חשובה למשלוחי נשק היוצאים מאיראן לכיוון הרצועה.

משלוחים אלה יוצאים מנמל בנדר עבאס באיראן. לעתים, כדי להסוות את מקורם, הם נפרקים בנמל כלשהוא בתימן ומועמסים מחדש על כלי שיט אחר המשיט אותם לפורט סודן או לעיר חוף סודנית אחרת לחופי הים האדום. שם נפרק המשלוח, מועמס על רכבי משא, ועושה דרכו בשיירה יבשתית לעבר הגבול עם מצרים. מרחק כמה מאות קילומטרים צפונה. השיירה ובה המשלוח חוצה את הגבול המצרי, נעה צפונה בתוך שטח מצרים ומשם בדרך הים או היבשה לסיני. הבדואים בסיני דואגים להעברת המשלוח לרצועת עזה דרך מנהרות ציר פילדלפי.

הדרך המועדפת

ציר ההברחות הזה הוא המועדף על משמרות המהפיכה האיראנים ועל ה"קליינטים" שלהם בחמאס. סיבה אחת היא שהפיקוח של סודן וגם מצרים על הנעשה בשולי ארצם ולחופי הים האדום הוא מועט וחלש ומאפשר פעילות עניפה, כמעט ללא הפרעה, של מבריחים, שודדי ים ויבשה וכמובן ארגוני טרור. האיראנים גם יודעים כי לישראל קשה לעקוב מודיעינית אחרי פעילות ההברחה בנתיב זה, המתנהלת במרחק של יותר מאלף קילומטרים משטח ישראל. פורט סודן נמצאת במרחק של כ-1300 ק"מ מאילת. מה שלהערכת האיראנים וחמאס מחייב את ישראל למאמץ מודיעיני יקר ומסובך. המרחק הרב מקשה גם על הפגיעה במשלוחים אלה מהאוויר או מהים ויירוטם מצריך מבצע מסובך עתיר הכנות ומשאבים.

אף על פי כן היו לא מעט מקרים בעבר, בהם הצליחה ישראל ליירט משלוחים אלה בנקודות שונות לאורך הנתיב ולסכלם. חלק מהיירוטים התבצעו בים האדום על ידי חיל הים (הספינה קארין A וספינה איראנית שטובעה לפי מקורות זרים לא הרחק מפורט סודן לפני כמה שנים). היה גם לפחות יירוט אחד של שיירה כזו, לפני כשנתיים, בדרך החוף בסודן המובילה לגבול המצרי. היירוט הזה שעליו דיווחה התקשורת העולמית התבצע לפני שלוש שנים, באמצעות תקיפה של מטוסי קרב, כנראה של חיל האוויר הישראלי.

מסלול ההברחות של איראן

אמצעי נוסף לשיבוש משלוחים אלה הוא, לפי פירסומים זרים, סיכולים ממוקדים המתבצעים נגד מארגני המשלוחים וראשי המבריחים העוסקים בשינוע המטענים. סיכול כזה התבצע בדובאי, לפי מקורות זרים, נגד פעיל חמאס מבחוח שהיה ממארגני אותם משלוחים.

אם אמנם ישראל היא שעומדת מאחורי התקיפה אמש בפורט סודן, סביר להניח כי השניים שנהרגו בתקיפה ניהלו את ההכנות להעברת משלוח נוסף של נשק לרצועה.

התנאי הראשוני לביצוע סיכול כזה הוא מודיעין מקדים (מל"מ - מודיעין לקראת מבצע) שיצביע על ההכנות לביצוע משלוח ועל המעורבים בהכנות אלה. אחר כך חייב להיות ברשות המבצעים מה שמכונה "מודיעין מלווה", שיאפשר "הפללת" המבצעים; כלומר זיהויים הוודאי של מארגני המשלוח בזמן אמת במקום שנבחר לתקיפתם.

אין זה סוד שבהשגת שני סוגי המודיעין האלו מעורבות בדרך כלל כל סוכנויות המודיעין של ישראל, כלומר אמ"ן, המוסד והשב"כ. את הסיכול עצמו מבצע חיל האוויר באמצעות כלי טייס, מטוס או מסוק קרב, על סמך מודיעין בזמן אמת מהשטח. כשמדובר בסיכול ממוקד של מטרה קטנה, סביר להניח שישתמשו בכלי טיס המסוגל לשהות זמן רב מעל המטרה מבלי להתגלות. כלי טיס כזה יכול לשאת טילים שפגיעתם בבני אדם ובכלי רכב היא קטלנית. גם בתקיפות אוויריות מסוג זה יש מעורבות רבה של חיל הים. כשמדובר בסיכול של מטרה קטנה, סביר שהוא ייעשה מהים או מכלי טיס.

רשת "אל ערבייה" דיווחה כי אחד ההרוגים הוא בכיר במערך ההברחות של חמאס, ומותר להניח כי הרשת לא טועה - ועובדה זו מחזקת את האפשרות שהתקיפה בוצעה בידי גורם ישראלי.