עברנו את פרעה - האם נעבור את הקניות לחג?

חג הפסח הוא כבר מזמן לא רק חגיגה יהודית משפחתית או חג החרות, בו אנו מספרים ביציאת מצרים. הוא אפילו לא חג האביב, אלא בעיקר חג הקניות הלאומי. רשתות המזון והפארם, חנויות כלי הבית, ההלבשה וההנעלה, היכלי הריהוט, החשמל והאלקטרוניקה, וחברות הנסיעות, מציעים מבצעים מטורפים של פעם בשנה והתורים הולכים ומתארכים.

אז מה הפך את חג החירות לחג התחרות ולחג המכירות, ואיך מקטינים את תג המחיר של כל החגיגה הזאת?

קיים קשר ישיר בין הקניות לחג לבין איכות הסביבה: ככל שאנחנו קונים יותר אנחנו מנצלים יותר משאבי טבע ומייצרים יותר פסולת. אולם בעוד שאת חגיגת הפסח אפשר ללא ספק להרגיש בכיס ואפילו במשקל של כל אחת ואחד מאיתנו, את ההשפעה הסביבתית של החג קשה לעמוד בשקלים או בקילוגרמים, ולכן קשה יותר לווסת אותה.

רשימת הטיפים הירוקים לחג, היא בעצם אותה הרשימה שתקפה בימי החול: תכנון מקדים ומפורט של רשימת הקניות, קידום כלכלה מקומית וחיסכון בפליטות גזי חממה על הדרך, ובחינת הצורך האמיתי ואורך חיי המדף של המוצרים שאנחנו רוכשים.

אפשר גם לוותר על כל העטיפות המרשרשות והצבעוניות של המתנות ולהסתפק בסרט קטן, להשתמש בכלים רב-פעמיים ובתכשירי ניקוי ידידותיים לסביבה ולמהדרין יש אפשרות לקנות מתנות ירוקות כגון תיקים ממוחזרים, מכשירי כתיבה אקולוגיים, יין אורגני ועוד.

אבל חג הפסח הוא גם הזדמנות מתאימה לעשות מאזן משאבים ביתי. דווקא בזמן הסדר והניקיון בבית, כשאנחנו מחליפים את בגדי החורף בבגדי הקיץ בארון וכשאנחנו מבשלים את עצמנו לדעת, אפשר לבדוק ולהרגיש אחת ולתמיד מה סוג החומרים שאנחנו משתמשים בהם בבית, ומה כמות הפסולת שאנחנו מייצרים והרכבה.

האם שאלתם את עצמכם פעם מה דינם של הבגדים, מוצרי החשמל והרהיטים הישנים שאנחנו זורקים אל פח, ולאיפה מתגלגלות שאריות המזון? חשבתם פעם על אפשרויות חליפיות, החל בתרומה לעמותות ולנזקקים ועד למיחזור וחידוש של מוצרים ישנים? ומה דעתכם להתחיל ולהכין קומפוסט לגינה משאריות המזון שאתם מייצרים?

נכון, חג הפסח חל רק פעם אחת בשנה, אבל דווקא ברגע של שפע ואושר ובאווירה משפחתית אנחנו נבחנים אם באמת עשינו שינוי בחיי היום יום שלנו ובהתייחסות שלנו לאיכות הסביבה.

פרופ' עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון