ארדואן וה"מפלצת" החילונית

ב-12 ביוני השנה ייערכו בחירות בטורקיה. במפלגת הצדק והפיתוח השלטת התפקדו כבר כמעט 6,000 מועמדים לפרלמנט, ובהן כמה נשים בכיסוי ראש, שהציגו את מועמדותן על אף האיסור ועוררו מהומה קטנה. גם מפלגות האופוזיציה נערכות למאבק הגורלי על העתיד. רוב הפרשנים והסקרים מנבאים עוד ניצחון למפלגתו של ארדואן אולם בחודשים האחרונים עלה המתח בין היריבים והעניין המרכזי הניצב ביניהם הוא חידת מחתרת אֶרְגֶנֶקוֹן. מי שישכנע את הציבור בגרסתו לסיפור המוזר הזה ישפר מאוד את מעמדו לקראת הבחירות. בינתיים מזעזעות הפגנות יומיומיות את רחובות הערים הראשיות ועמודי השער של כל העיתונים מלאים בפרטים על ההתפתחויות בפרשה.

בעקבות מידע שהגיע לרשויות לפני שלוש שנים, נערכה פשיטת משטרה בפרוור סמוך לאיסטנבול, ובמחבוא ביתי התגלה ארגז ובו רימוני יד. בעקבות הגילוי נפתחה חקירת משטרה שחשפה, כך נטען, מחתרת שמטרתה להפיל את השלטון הדתי-מסורתי ולהעלות מחדש לשלטון את המפלגות החילוניות. שמה של המחתרת - ארגנקון - מוכר לכל טורקי כחלק מן המיתולוגיה הלאומית כשם העמק בלב מונגוליה שממנו יצאו אבות האומה הטורקית. 

מאז נעצרו מאות בכירים במדינה, בהם מספר רב של קצינים כולל ראשי זרועות ובעלי דרגות גנרל, עיתונאים ואנשי מדיה בכירים, אקדמאים מובילים, ולצידם גם כמה משפטנים ואנשי ציבור. בפרסומים בעיתונות הפכה ארגנקון למפלצת ענק הפועלת מאחורי הקלעים של המדינה, מנהלת את העולם התחתון ואת הברחות הסמים אל ומטורקיה, קשורה לאויבי המדינה ולגורמים טרוריסטיים כמו המחתרת הכורדית, ומתכננת פיגועים נגד אזרחים כדי להאשים בכך את הממשלה. אזרחי טורקיה, שתמיד היו בטוחים שמדינתם מנוהלת על-ידי כוחות נעלמים וחורשי רעה, לא הופתעו מהגילוי עצמו, אלא משמות האישים הבכירים ששמותיהם נקשרו לפרשיה.

לבית המשפט הוגשו אלפי עמודים של כתבי אישום אולם בכל המקרים מדובר היה בעדויות נסיבתיות, לא ברורות, שמועות וקטעי שיחות שגורמים לא מזוהים בציבור צותתו להן בצורה לא חוקית ואחר כך הדליפו לתקשורת האוהדת. כך התאפשר למשטרה ולפרקליטות להמשיך ולהרחיב את מעגל העצורים בפרשה. אם נעצר קצין הצבא א', ואחר כך התברר שהוא דיבר בטלפון עם ב', מרצה באוניברסיטה, ושניהם הפטירו משהו על כך שצריך כבר להחליף את הממשלה הדתית הזאת, מיד נעצר גם ב', ושיחת הטלפון ביניהם שימשה הוכחה לחשד המקורי לגבי א', וכן הלאה ברשת מסתעפת של קורים דקים המחזיקים זה את זה.

שני מעצרים יותר מדי

אולם לפני שבועיים הגדישה הממשלה את הסאה כשעצרה את נֶדים שֶנֶר ואהמֶת שיק, עיתונאים מובילים ומפורסמים במיוחד הידועים משכבר בעמדתם החילונית המוצהרת ובהתנגדותם לממשלה. הפעם ההצהרות הרגילות של הפרקליטות, שמדובר בחומר סודי שאי אפשר לפרסמו, או שנחשף קיומם של קשרים בין העצורים לבין אנשים אחרים שנעצרו, לא הצליחו לשכנע את הציבור.

קשה להעריך מה תהיה המשמעות של המעצרים הנוכחיים מבחינת מעמדה של מפלגת השלטון, אולם אפשר להצביע כבר עכשיו על תהליך דרמטי: נטישת האינטלקטואלים. עד העת האחרונה תמכו לא מעטים מן האינטלקטואלים הטורקים במפלגת השלטון, לא מתוך דתיות, חלילה - מרביתם חילוניים מושבעים - אלא בשל ההנחה שהשלטון הזה דמוקרטי יותר מקודמותיו, ומסייע לפרק את הדיקטטורה הכמאליסטית שהפכה את החילוניות לדת המדינה ומנעה ביטוי אמיתי לרגשות ההמונים.

אולם דומה שבחודשים האחרונים הולכים גם התומכים הנלהבים מבין האינטלקטואלים ונוטשים את מחנה הממשלה. אפילו כותבי הטורים הנחושים ביותר, אלה שהאמינו שכדי לחסל את המערכת הכמאליסטית צריך לפעול באותן שיטות - לאיים על אנשי הממסד הישן ולנטרל את השפעתם גם ללא הוכחות מלאות - נבהלו מההתרחשויות של השבועות האחרונים והחליטו לנטוש את אניית השלטון. כתבותיהם בימים אלה משקפות את חרדתם מן הכיוון שפוסעת בו הממשלה המתכחשת להבטחתה לשפר את הדמוקרטיה.

לנטישת האינטלקטואלים תהיה משמעות לא מעטה לקראת הבחירות. אפילו ארדואן, המתבשם עדיין מהפופולאריות שלו, מכוחו ומהשפעתו, מתחיל לזהות את התהליך ופועל בקדחתנות להחזיר אליו את אמונם של מובילי דעת הקהל.

פרופ' דרור זאבי, מרצה בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון